חאן יונס, רצועת עזה (AP) – הצבא הישראלי הורה על פינוי המוני של פלסטינים מחלק גדול מח'אן יונס ביום שני, סימן לכך שהכוחות צפויים לפתוח בהתקפה קרקעית חדשה בעיר השנייה בגודלה ברצועת עזה.
הצו הציע כי חאן יונס יהיה המטרה האחרונה של הפשיטות החוזרות ונשנות של ישראל לחלקים בעזה שאליהם פלשה בעבר בתשעת החודשים האחרונים, כשהוא רודף אחרי חמושים של חמאס תוך כדי התארגנותם מחדש. חלק גדול מחאן יונס כבר הושמד בתקיפה ארוכה מוקדם יותר השנה, אך מאז חזרו מספר רב של פלסטינים כדי להימלט ממתקפה ישראלית נוספת בעיר הדרומית ביותר של עזה, רפיח.
ההוראה הגיעה כאשר ישראל שחררה את מנהל בית החולים הראשי בעזה לאחר שהחזיקה אותו במשך שבעה חודשים ללא אישום או משפט על רקע האשמות שהמתקן שימש כמרכז פיקוד של חמאס. לדבריו, הוא ועצורים אחרים הוחזקו בתנאים קשים ועונו.
ההחלטה לשחרר את מוחמד אבו סלמיה עוררה שאלות בנוגע לטענות ישראל סביב בית החולים שיפא, שעליו פשטו כוחות ישראליים פעמיים מאז תחילת המלחמה בת כמעט תשעה חודשים עם חמאס. אבו סלמיה וגורמי בריאות פלסטינים אחרים הכחישו את ההאשמות.
שחרורו עורר סערה בכל הקשת הפוליטית של ישראל. שרי ממשלה וראשי אופוזיציה הביעו זעם ועמדו על כך שאבו סלמיה שיחק תפקיד בשימוש לכאורה של חמאס בבית החולים – אף ששירותי הביטחון הישראליים משחררים אסירים באופן חד-צדדי אם יש להם חשד לקשרים מיליטנטיים. בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כינו את השחרור "טעות חמורה".
פינוי חאן יונס
קריאת הפינוי ביום שני כיסתה את כל החצי המזרחי של חאן יונס וחלק גדול מהפינה הדרום מזרחית של רצועת עזה. מוקדם יותר היום אמר הצבא כי מטח רקטות מחוץ לעזה נורה מחאן יונס.
הפקודה הציע שהסתערות חדשה על העיר קרובה. כוחות ישראליים לחמו במשך שבועות בחאן יונס מוקדם יותר השנה ונסוגו בטענה שהשמידו את גדודי חמאס בעיר. אבל במקומות אחרים שבהם הצבא העלה טענות דומות, פשיטות מחודשות הדגישו את המשך היכולות של חמאס.
בשבוע שעבר הורה הצבא על פינוי ממחוז שיג'עייה שבצפון עזה, שם התנהלו מאז קרבות אינטנסיביים.
נתניהו אמר ביום שני כי הצבא "מתקדם לקראת סיום שלב השמדת צבא הטרור של חמאס". אבל הוא אמר שהכוחות ימשיכו "למקד את שרידיהם קדימה".
פינוי והתפרצות של קרבות באזור חאן יונס עלולים לפגוע עוד יותר בגישה של הפלסטינים למים ראויים לשתייה. באזור הפינוי כלול קו מים שהתקינה ישראל בעקבות ביקורת על ניתוק המים לרצועה בתחילת הקמפיין.
עוד באזור נמצא השטח המקיף את מעבר כרם שלום, מעבר הסיוע הגדול לדרום עזה, וכן נתיב סיוע שישראל אמרה שתשמור על מנת לאפשר למשאיות הנושאות סיוע הומניטרי להיכנס לרצועה. מעט מאוד סיוע נכנס לרצועה עקב הפקרות במסלול הסיוע, ומתקפה חדשה תסתכן בפגיעה נוספת במאמצי הסיוע.
שחרור הבמאי
נראה שההחלטה לשחרר את אבו סלמיה ו-54 עצורים פלסטינים נוספים לעזה התקבלה כדי לפנות מקום במרכזי מעצר צפופים.
"העצורים שלנו עברו כל מיני עינויים מאחורי סורג ובריח", אמר אבו סלמיה במסיבת עיתונאים לאחר שחרורו. "היו עינויים כמעט יומיומיים."
לדבריו, השומרים השתמשו באלות כדי להכות עצורים והטילו עליהם אימה בכלבים. לדבריו, חלק מהעצורים נקטעו גפיים בגלל טיפול רפואי לקוי. הוא אמר שהכאה גרמה לראשו לדמם וכי השומרים שברו לו את האצבע.
לא ניתן היה לאשר את ההאשמות באופן עצמאי אך תאמו חשבונות אחרים של פלסטינים שהוחזקו במעצר ישראלי. לא נמסרה תגובה מיידית משירות בתי הסוהר, שהכחיש בעבר האשמות דומות.
כוחות ישראליים פשטו על בית החולים שיפא בנובמבר, בטענה שחמאס יצר מרכז שליטה ובקרה משוכלל בתוך המתקן. אבו סלמיה וצוותים נוספים הכחישו את ההאשמות והאשימו את ישראל בסיכון פזיז של אלפי חולים ועקורים שחסו במקום. אבו סלמיה נעצר ב-22 בנובמבר.
על רקע המהומה סביב שחרורו של אבו סלמיה, ארגוני המדינה הישראליים השונים האחראים למעצרים נרתעו להעביר את האשמה.
מלשכת נתניהו נמסר כי אבו סלמיה "שייך לכלא" וכי ראש הממשלה הורה לבדוק באופן יסודי כיצד התרחש השחרור. נמסר כי ההחלטה התקבלה "ללא ידיעת הדרג המדיני או ראשי הארגונים".
איתמר בן גביר, שר הימין הקיצוני לביטחון לאומי, השולט במשטרה ובשירות בתי הסוהר, האשים את משרד הביטחון.
מלשכת שר הביטחון יואב גלנט נמסר כי שחרור האסירים הם באחריות שירות בתי הסוהר והשב"כ לביטחון פנים. משירות בתי הסוהר נמסר כי ההחלטה התקבלה על ידי השב"כ והצבא, ופרסמו מסמך הורה על שחרורו שנחתם על ידי אלוף מילואים בצבא.
השב"כ אמר שאבו סלמיה עבר הערכת סיכונים, "בהשוואה לעצורים אחרים". נאמר כי הממשלה החליטה בניגוד לעצתה לשחרר עצורים שנחושו כפחות מאיימים כדי לפנות מקום.
לאחר הפשיטה הראשונה שלו על בית החולים שיפא, חשף הצבא מנהרה מתחתיו המובילה לשני חדרים ריקים, וכן ראיות לכך שחמושים הביאו בני ערובה פצועים למתקן. אבל הראיות לא היו מראות בסיס נרחב כפי שנטען לפני הפשיטה.
ישראל פשטה מאז על בתי חולים אחרים בעזה על האשמות דומות, ואילצה אותם לסגור או להפחית באופן דרמטי את השירותים. הצבא פשט על שיפא בפעם השנייה מוקדם יותר השנה, וגרם להרס כבד לאחר שאמר כי חמושים התאגדו שם מחדש.
מאז תחילת המלחמה, עצרו כוחות ישראליים אלפי פלסטינים מעזה ומהגדה המערבית הכבושה, תוך שהם מצטופפים במתקני מעצר צבאיים ובתי כלא. רבים מוחזקים ללא אישום או משפט במה שמכונה מעצר מנהלי.
ישראל פתחה במתקפה לאחר המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, שבה הרגו חמושים פלסטינים כ-1,200 בני אדם ברחבי דרום ישראל ולקחו עוד 250 בני ערובה. בקמפיין שלה, ישראל הרגה לפחות 37,900 פלסטינים, לפי משרד הבריאות של עזה, שאינו אומר כמה היו אזרחים או לוחמים.
רוב אוכלוסיית עזה המונה 2.3 מיליון נמלטו מבתיהם, כאשר רבים מהם נעקרו פעמים רבות. ההגבלות הישראליות, הלחימה המתמשכת והתמוטטות הסדר הציבורי הפריעו למתן סיוע הומניטרי, מלבים רעב נרחב ועוררו פחדים מרעב.
זכויות יוצרים 2024 The Associated Press. כל הזכויות שמורות. אין לפרסם, לשדר, לשכתב או להפיץ חומר זה.
