חאן יונס, רצועת עזה (AP) – הצבא הישראלי הורה על פינוי המוני של פלסטינים מחלק גדול מח'אן יונס ביום שני, סימן לכך שהכוחות צפויים לפתוח בהתקפה קרקעית חדשה בעיר השנייה בגודלה ברצועת עזה.
הצו הציע כי חאן יונס יהיה היעד האחרון לפשיטות של ישראל על חלקים בעזה שאליהם פלשה בעבר במלחמה, תוך שהוא רודף ארגון מחדש של חמושים של חמאס. חלק גדול מחאן יונס נהרס בתקיפה ארוכה מוקדם יותר השנה, אך מספר רב של פלסטינים חזרו לגור כדי להימלט מתקפה ישראלית נוספת בעיר הדרומית ביותר בעזה, רפיח.
ההוראה הגיעה כאשר ישראל שחררה את מנהל בית החולים הראשי בעזה לאחר שהחזיקה אותו במשך שבעה חודשים ללא אישום או משפט בגין האשמות שהמתקן שימש כמרכז פיקוד של חמאס, דבר שהוא וגורמי בריאות פלסטינים אחרים הכחישו. לדבריו, הוא ועצורים אחרים הוחזקו בתנאים קשים ועונו.
ההחלטה לשחרר את מוחמד אבו סלמיה עוררה שאלות בנוגע לטענות ישראל סביב בית החולים שיפא, שעליו פשטו כוחות ישראליים פעמיים מאז תחילת המלחמה עם חמאס.
שחרורו עורר סערה בכל הקשת הפוליטית של ישראל. בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כינו זאת "טעות חמורה". שרי הממשלה וראשי האופוזיציה הביעו זעם ועמדו על כך שאבו סלמיה שיחק תפקיד בשימוש לכאורה של חמאס בבית החולים – אם כי שירותי הביטחון הישראליים משחררים אסירים באופן חד-צדדי רק לעתים רחוקות אם יש להם חשד לקשרים מיליטנטיים.
פלסטינים שנעקרו בעקבות ההפצצה הישראלית על רצועת עזה עוברים בשוק רחוב בחאן יונס, דרום רצועת עזה, יום שבת, 29 ביוני 2024. (צילום AP/ג'האד אלשרפי)
צילום: ASSOCIATED PRESS/ג'האד אלשרפי
פינוי חאן יונס
פקודת הפינוי ביום שני כיסתה את החצי המזרחי של חאן יונס וחלק גדול מהפינה הדרומית-מזרחית של רצועת עזה. מוקדם יותר היום אמר הצבא כי מטח רקטות מחוץ לעזה נורה מחאן יונס.
הפקודה הציע שהסתערות חדשה על העיר קרובה. כוחות ישראליים לחמו במשך שבועות בחאן יונס מוקדם יותר השנה ונסוגו בטענה שהשמידו את גדודי חמאס. אבל במקומות אחרים שבהם הצבא העלה טענות דומות, פשיטות מחודשות הדגישו את היכולות של חמאס.
בשבוע שעבר הורה הצבא על פינוי ממחוז שיג'עייה בצפון עזה, ובעקבותיו קרבות אינטנסיביים.
נתניהו אמר ביום שני כי הצבא "מתקדם לקראת סיום שלב השמדת צבא הטרור של חמאס". אבל הוא אמר שהכוחות ימשיכו "למקד את שרידיהם קדימה".
לחימה נוספת באזור חאן יונס עלולה להכביד עוד יותר על הגישה של הפלסטינים למים ראויים לשתייה. באזור הפינוי נכלל קו מים שהתקינה ישראל בעקבות ביקורת על ניתוק המים לרצועה בתחילת המלחמה.
עוד באזור נמצא השטח המקיף את מעבר כרם שלום, מעבר הסיוע הגדול לדרום עזה ונתיב סיוע בתוך השטח שישראל אמרה שתשמור עליו.
רוב אוכלוסיית עזה המונה 2.3 מיליון נמלטו מבתיהם, כאשר רבים מהם נעקרו פעמים רבות. ההגבלות הישראליות, הלחימה והתמוטטות הסדר הציבורי הפריעו למתן סיוע הומניטרי, מלבים רעב נרחב ועוררו פחדים מרעב.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר כי צו הפינוי החדש "רק מראה שוב שאין מקום בטוח בעזה" לאזרחים פלסטינים. "זו עוד תחנה בתנועה המעגלית הקטלנית הזו שהאוכלוסייה בעזה צריכה לעבור על בסיס קבוע", אמר בהצהרה שקרא להפסקת אש.
שחרור מנהל בית החולים
נראה כי ההחלטה לשחרר את אבו סלמיה ו-54 עצירים פלסטינים נוספים לעזה נועדה לפנות מקום במרכזי מעצר צפופים. מאז תחילת המלחמה עצרו כוחות ישראליים אלפי פלסטינים מעזה ומהגדה המערבית הכבושה. רבים מוחזקים ללא אישום או משפט במה שמכונה מעצר מנהלי.
"העצורים שלנו עברו כל מיני עינויים מאחורי סורג ובריח", אמר אבו סלמיה במסיבת עיתונאים. "היו עינויים כמעט יומיומיים."
לדבריו, השומרים השתמשו באלות כדי להכות עצורים והטילו עליהם אימה בכלבים. לדבריו, חלק מהעצורים נקטעו גפיים בגלל טיפול רפואי לקוי. לדבריו, מכה גרמה לראשו לדמם ושומרים שברו לו את האצבע.
לא ניתן היה לאשר את ההאשמות באופן עצמאי אך תאמו חשבונות אחרים של פלסטינים שהוחזקו במעצר ישראלי. לא נמסרה תגובה מיידית משירות בתי הסוהר, שהכחיש האשמות דומות.
כוחות ישראליים פשטו על בית החולים שיפא בנובמבר, בטענה שחמאס יצר בתוכו מרכז פיקוד ובקרה משוכלל. אבו סלמיה וצוותים נוספים הכחישו את ההאשמות והאשימו את ישראל בסיכון פזיז של אלפי חולים ועקורים השוהים במקום. אבו סלמיה נעצר ב-22 בנובמבר.
על רקע המהומה סביב שחרורו של אבו סלמיה, ארגוני המדינה הישראליים השונים האחראים למעצרים נרתעו להעביר את האשמה.
מלשכת נתניהו נמסר כי אבו סלמיה "שייך לכלא" וכי ראש הממשלה הורה לבדוק באופן יסודי כיצד התרחש השחרור. נמסר כי ההחלטה התקבלה "ללא ידיעת הדרג המדיני או ראשי הארגונים".
איתמר בן גביר, שר הימין הקיצוני לביטחון לאומי, השולט במשטרה ובשירות בתי הסוהר, האשים את משרד הביטחון.
מלשכת שר הביטחון יואב גלנט נמסר כי שחרור האסירים הם באחריות שירות בתי הסוהר והשב"כ לביטחון פנים. משירות בתי הסוהר נמסר כי ההחלטה התקבלה על ידי השב"כ והצבא, ופרסמו מסמך הורה על שחרורו שנחתם על ידי אלוף מילואים בצבא.
השב"כ אמר שאבו סלמיה עבר הערכת סיכונים, "בהשוואה לעצורים אחרים". הוא אמר שהממשלה החליטה בניגוד לעצתה לשחרר עצורים שנחושו שהם פחות מאיימים לפנות מקום.
לאחר הפשיטה הראשונה שלו על בית החולים שיפא, חשף הצבא מנהרה מתחתיו המובילה לשני חדרים ריקים, וכן ראיות לכך שחמושים הביאו בני ערובה פצועים למתקן. אבל העדויות לא יכלו להראות בסיס נרחב כפי שנטען.
ישראל פשטה מאז על בתי חולים אחרים בעזה על האשמות דומות, ואילצה אותם לסגור או להפחית באופן דרמטי את השירותים. הצבא פשט על שיפא בפעם השנייה מוקדם יותר השנה, וגרם להרס כבד לאחר שאמר שחמושים התאגדו שם מחדש.
ישראל פתחה במתקפה לאחר המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר, שבה הרגו חמושים פלסטינים כ-1,200 בני אדם ברחבי דרום ישראל ולקחו עוד 250 בני ערובה. בקמפיין שלה, ישראל הרגה לפחות 37,900 פלסטינים, לפי משרד הבריאות של עזה, שאינו אומר כמה היו אזרחים או לוחמים.
___
מגדי דיווחה מקהיר ופרנקל מירושלים. כתבת Associated Press אדית מ. לדרר באו"ם תרמה.
___
עקבו אחר הסיקור של AP מהמלחמה בעזה ב https://apnews.com/hub/israel-hamas-war
זכויות יוצרים 2024 The Associated Press. כל הזכויות שמורות. אין לפרסם, לשדר, לשכתב או להפיץ חומר זה ללא רשות.
