ביירות, לבנון "לבנון, כפי שאנו מכירים אותה, לא תתקיים."
כך אמר יואב קיש, שר החינוך בישראל, לחדשות מקומיות בתחילת יולי.
האיום שלו בא בעקבות הצהרות דומות של שרי ימין קיצוני ישראלים שקראו להשמדת הארגון החמוש הלבנוני חיזבאללה.
לפני שנה תמכו שרי ישראל בראש הממשלה בנימין נתניהו מטרת מלחמה לכאורה "להכחיד" חמאס בעזה, לאחר שהזרוע החמושה של הקבוצה הפלסטינית הובילה מתקפה על דרום ישראל שבה נהרגו 1,139 בני אדם וכ-250 נלקחו בשבי ב-7 באוקטובר 2023.
באמתלה זו, ישראל הרגה יותר מ-42,000 פלסטינים בעזה, עקרה כמעט את כל האוכלוסייה של 2.3 מיליון בני אדם, הרסה את כל התשתיות האזרחיות ויצרה תנאים לרעב המוני.
מאז שהגבירה את מלחמתה נגד לבנון בסוף ספטמבר, לכאורה כדי להביס את חיזבאללה, ישראל נוקטת כעת טקטיקות דומות בדרום לבנון, על פי אזרחים, אנליסטים וארגוני זכויות.
"אנחנו לא יכולים להשוות את החומרה של (דרום לבנון) לעזה, כי מה שעוברת על עזה הוא חסר תקדים היסטורית וזה רצח עם", אמר אמל סעד, מומחה לחיזבאללה שמוצאו במקור מדרום לבנון.
"אבל זה נראה כאילו ישראל מתאימה את הטקטיקות שבהן השתמשה בעזה", אמרה לאל-ג'זירה. "(הקמפיין) עדיין פחות מעזה כי מה שקורה ב(לבנון) הוא עדיין לא טיהור אתני. זה עדיין לא רצח עם.
"אבל זה יכול להגיע לשם."
אזורי הרג
ב-23 בספטמבר קרא ראש הצבא הישראלי דניאל הגרי לתושבי דרום לבנון להתרחק מ"מבנים ואזורים המשמשים את חיזבאללה למטרות צבאיות כמו אלו המשמשים לאחסון נשק".
האזהרה לא פירטה אילו כפרים יש לפנות ואילו אזורים – אם בכלל – יהיו בטוחים, מה שהופך את ההודעות לבלתי יעילות, לדברי רמזי קייס, חוקר לבנון מטעם Human Rights Watch.
יתרה מכך, לדבריו, האזהרות מצביעות על כך שישראל מתייחסת לכל מי שלא או לא יכול לעזוב את כפריו כמטרה צבאית – בדיוק כפי שעשתה בעזה, שם הצבא הישראלי חשב בכל מקום שבו נאמר לפלסטינים להתפנות כ"אזורי הרג". ".
כל מי שנשאר מאחור באזורים אלה נורה או מופצץ לעתים קרובות.
"רק בגלל שאתה נותן אזהרה לא נותן לך שלטון חופשי להתייחס לכולם כאל לוחמים", אמר קייס.
אל-ג'זירה דיברה עם ארבעה אנשים מדרום לבנון שאמרו שרוב הכפרים והערים מעבר לצידון – עיר כ-44 ק"מ (27 מייל) דרומית לביירות – כמעט ריקים.
עם זאת, ישראל הרגה כמעט 2,000 בני אדם לפני שעזבו את בתיהם מאז ה-23 בספטמבר – בהם יותר מ-100 ילדים, כמו גם עשרות חובשים ועובדי הצלה.
למרות הסכנה, אחמד, צעיר מכפר קטן ליד נבטיה בדרום לבנון, אמר כי לא התפנה כדי לשמור על סבתו חולת אלצהיימר.
בזמן שדיבר עם אל-ג'זירה, אמר, פצצה ישראלית פגעה באזור קרוב לביתו.
"יש סיכוי של 50-50 שמישהו (עדיין כאן) יישאר בחיים", אמר בהערה קולית.
"(לישראלים) לא אכפת אם אתה אזרח", הוסיף. "הם פשוט מניחים (אתה לוחם) ויש הרבה בתים (שנהרסו מסביבי על ידי ישראל) ואני יודע שלא היה בהם נשק.
"הכרתי את כל האנשים (הבתים היו שייכים)."
רצח
ישראל פגעה או הרסה כ-66% מכלל המבנים בעזה, על פי הנתונים האחרונים שהגיעו לידי מרכז הלוויין של האו"ם (UNOSAT).
הנזק הרב הזה מצביע על כך שישראל שילבה בכוונה מבנים כמו בתים אזרחיים, מתקנים רפואיים ומחסני סיוע עם מטרות צבאיות לגיטימיות.
נראה שזהו ספר משחק שישראל משכפלת ברמה מסוימת בלבנון, אמרו אזרחים ואנליסטים לאל-ג'זירה.
קשיש מכפר נוצרי ברובו בדרום לבנון אמר שישראל הפציצה את ביתו ואת בית שכנו ב-30 בספטמבר.
בפיגוע האחרון נהרגו אשתו וילדיו, כולל תינוק שטרם היה בן שבוע.
האיש סיפר כי ברח לביירות, אך לא ציין מתי הגיע. הוא רק הדגיש שישראל מכוונת לכל דבר, ולפעמים נותנת אזהרות מושהות לאזרחים.
"הם לא נתנו לנו אזהרה לפני שהם התחילו לירות בהתקפות אוויריות על הכפר שלנו", אמר לאל-ג'זירה. "זה לא נכון. האזהרה מהם באה לאחר מכן".
סרטון שהסתובב לאחרונה ברשתות החברתיות מציג את עיירת הגבול ירון, כפר שיעי ברובו, שהופחתה לשממה מהפצצות ישראליות בשנה האחרונה.
לא ניתן להבחין בין התמונות לתמונות שצולמו בעזה ומעלות חשש שעוד אינספור אזרחים ימותו, אמר קייס מ-HRW.
"לפי מה שאנחנו רואים בשטח, קיים סיכון משמעותי שאזרחים במדינה יעמדו בפני זוועות או סיכון להיות נתונים לזוועות", אמר לאל-ג'זירה.
עקירה ממושכת
בזמן שישראל מפציצה שטחים גדולים בלבנון, אנשים חיים בפחד כמה זמן הם עלולים להיות עקורים – בדיוק כמו עזה, שם ישראל ניקתה במידה רבה את הצפון ועדיין מצווה על הנשארים בה לברוח דרומה.
אף אחד בעזה לא יודע מתי או אם הוא אי פעם יוכל לחזור לצפון לבנות את חייהם מחדש.
האפשרות של עקירה ממושכת – אפילו קבועה – מטרידה גם את ג'אד דילאטי, שמשפחתו ברחה מנבטיה לביירות כאשר ישראל הסלימה את מלחמתה בלבנון לפני שבועיים.
מבנים וחנויות שהיו חלק מחיי היומיום ומילדותו מונחים כיום בהריסות, לדבריו, כמו שוק הירקות השכונתי והמספרה.
הוא חושש שהבית שלו יכול להיות הבא.
"הם עשויים לכוון לבית שלנו רק בגלל שמתחשק להם", אמר דילאטי, בן 23, לאל-ג'זירה. "אני מרגיש שאני אחזור לעיירה שאני לא מזהה יותר."
דילאטי חשב על האפשרות שלא יחזור לנבטי במשך זמן מה, משום שהמלחמה עלולה להימשך או בגלל שישראל תוכל שוב לנסות לכבוש חלקים מהדרום, כפי שעשתה מ-1982 עד 2000.
ב-8 באוקטובר, סרטון שהסתובב ברשתות החברתיות הראה חיילים ישראלים מרימים את דגלם על אדמת לבנון.
"זה המחיר שאנחנו משלמים לחיות ליד מדינה אתנו-מדינה מתפשטת", אמר דילאטי לאל-ג'זירה.
למרות הפלישה וההשמדה ההמונית של ישראל לדרום לבנון, דילאטי עדיין מאמין שהוא יחזור לנבטי כדי לעזור לקהילתו לבנות מחדש בתים ופרנסה שנקרעו שוב על ידי התוקפנות הישראלית.
"נבנה מחדש את (נבטיה) כדי שיהיה אפילו טוב יותר ממה שהיה קודם. ההורים שלי עובדים בנבטי. אחותי לומדת בנבטיה. כל מה שאני יודע, למדתי בנבטי", אמר.
"אני לא יכול לדמיין שלא אוכל לחזור. אני יודע שפלסטינים עברו את זה ואני יודע שזו אולי אפשרות, אבל אני לא יכול לדמיין את זה.
"אני מאמין שננצח (במלחמה), גם אם זה ייקח זמן".
