בשבת הצדיקה ישראל את הריגתו של יותר מ-100 פלסטינים מחסה בבית ספר בעיר עזה בטענה שהתקיפה כוונה ל-20 לוחמי חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. בחודש שעבר, הרג של לפחות 90 פלסטינים באל-מוואסי הוצדק גם על ידי הישראלים, שאמרו כי התקיפה כוונה לשני מפקדי חמאס, ביניהם מוחמד דייףהמנהיג הוותיק של גדודי הקסאמים.
בהתרחקות, מאז תחילת מלחמתה, ישראל הרגה כמעט 40,000 פלסטינים בעזה, ופצעו עוד עשרות אלפים. בעודה חולקת מדי פעם על מניין ההרוגים, ישראל הבהירה כי היא רואה בהשמדתה את עזה, והאזרחים שנהרגו, כמתחייבת בתמורה להשמדת חמאס, בעקבות התקפת הקבוצה על ישראל, שבה נהרגו כ-1,139 בני אדם.
אם נניח אם הלוחמים הפלסטינים הללו נכחו באתרים שישראל תוקפת (וחמאס מכחיש שהוא פועל ממתקנים אזרחיים, ושדייף אפילו מת), ההרג ההמוני מעלה את שאלת המידתיות, וכמה אזרחים ישראל מוכנה להרוג. על מנת להתנקש בחיי חמאס.
אין נוסחה למידתיות על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL). הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), לעומת זאת, אומר כי על פי עקרון המידתיות, מתקפה שעלולה לגרום לאובדן מקרי של חיי אזרחים, פציעה או נזק לחפצים אזרחיים שהיא "מוגזמת ביחס לצבא הקונקרטי והישיר. יתרון צפוי, אסור".
הצבא הישראלי משתמש אסטרטגית באלימות לא מידתית, אמרו אנליסטים לאל-ג'זירה.
"הצבא של ישראל נכשל הן בהבטחת שחרור החטופים והן בהנחית 'מכת מוות' לחמאס", אמר טאריק קני-שאווה, עמית מדיניות באל-שבקה, רשת מדיניות פלסטינית. "התקפות מסיביות… נותנות לממשלת ישראל ולצבא משהו להצביע עליו כעל 'ניצחון' אם יביאו למותם של מנהיגי חמאס ומספר רב של אזרחים, כי זה משתלב באסטרטגיית ההרתעה הרחבה יותר של ישראל באמצעות הרס שאין שני לו".
'תורת דחייה'
במלחמתה של ישראל ב-2006 עם חיזבאללה בלבנון, הצבא הישראלי הפעיל אסטרטגיה של תגמול בלתי פרופורציונלי על ידי פגיעה בשכונות והשמדת תשתיות אזרחיות כאמצעי להפעיל לחץ על אויביהם. האסטרטגיה הזו נקראה "תורת דהייה".
אבל האם זה יכול לעבוד?
"כל הילידים יתנגדו למתנחלים כל עוד יש להם את התקווה הקלה ביותר להיפטר מהמתנחלים", אמרה האני עוואד, חוקרת במרכז הערבי למחקר ומדיניות, לאל-ג'זירה. איתנות זו פירושה שהצבא הישראלי מאמין ש"הכרחי להגיב לכל מעשה התנגדות בכוח אדיר, קטלני והרסני עד שהילידים יאבדו תקווה ויקבלו את הטענות והרצון של המתנחלים הקולוניאליים".
מאז החלה המלחמה בעזה, הצבא הישראלי שיטח בתים, בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי חולים ונקודות ציון תרבותיות במה שכונה "רֶצַח עַם" ו"מגורים". יותר מ-55% מהמבנים נהרסו על ידי ישראל בין ה-7 באוקטובר ל-31 במאי, לפי דו"ח של האו"ם.
צבא ישראל טוען שההרס מאז היה הכרחי כדי לפגוע באנשי חמאס בעזה.
"ללא קשר לטענות ישראל על נוכחות מנהיגי חמאס באזורים ממוקדים, זה לא מקובל להרוג אזרחים, לכוון אמבולנסים ולכוון לאנשי הגנה אזרחית", אמר איהאב מחרמה, חוקר במרכז הערבי למחקר ומדיניות בדוחא. ג'זירה.
תפיסת המידתיות בניהול לוחמה השתנתה גם עבור ישראל מאז 7 באוקטובר. מקורות צבאיים ישראלים אמרו ל-+972 מגזין באפריל כי הותר לחיילים להרוג עד 20 אזרחים כדי להרוג לוחם פלסטיני זוטר. מספר זה יכול להיות במאות עבור מפקד חמאס, אמרו המקורות, והוסיפו כי כמדיניות רשמית, זה היה חסר תקדים בישראל או בהיסטוריה הצבאית של ארה"ב.
"היה לי קשה לכל עורך דין הומניטרי בינלאומי לומר שזו יישום מקובל של מידתיות", אמר שיין דארסי, פרופסור במרכז האירי לזכויות אדם באוניברסיטת גאלווי, כשנשאל על המספרים שדווחו על ידי +972 . "אלה פשעי מלחמה אפשריים."
'מונע מחוסר עונש'
כאשר התקפות ישראליות על אזורים המאכלסים מספר רב של אזרחים מוגנות על ידי גורמים בינלאומיים, אנליסטים טוענים כי הייתה מעט פעולה מהותית מצד בעלות בריתה של ישראל או מהקהילה הבינלאומית כדי לשנות את הטקטיקה של הצבא הישראלי.
ה התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי קארים חאן כעת מבקשים צווי מעצר לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות לכאורה. זה עשה מעט כדי לשנות את אסטרטגיית המלחמה של ישראל, כמו ההתקפות על אזרחים המשיך בעוצמה דומה בימים שלאחר הכרזתו של חאן במאי.
"מעשי הטבח האתניים החוזרים ונשנים של ישראל מצביעים על כך שהם מרגישים חסינים מהשלכות על הפרת חוקים בינלאומיים והומניטריים, בין היתר בשל התמיכה הבלתי מעורערת מארה"ב, הכוללת אספקת נשק קטלני מתקדם", אמר מאהרמה.
אנליסטים מאמינים כי עד שישראל תישא באחריות, בעיקר על ידי בעלת בריתה ארה"ב, סביר להניח שמספר ההרוגים הגבוה של אזרחים בהתקפות יימשך.
"ישראל מונעת מחוסר עונש", אמר קני-שאווה. "ישראל התמודדה עם אפס השלכות לרצח המוני של אזרחים פלסטינים, ולכן הם קיבלו חיזוק מוחלט לבצע את הפיגועים האכזריים ביותר כרצונם, בידיעה שאף אחד לא ייתן להם דין וחשבון".
