כמה קולות שמאל אמרו לאחרונה שישראל מתפרקת. החברה נקרעת על רקע המלחמה, הממשלה נשלטת על ידי גזענים אכזריים, והתשובה היחידה של המדינה לשאלה היסודית – חצי מהאוכלוסייה היא פלסטינית – היא אפרטהייד ומעשי טבח מתגלגלים.
התרבות הפוליטית הישראלית משדרת פשיזם. הטבח האחרון של אזרחים בעזה לקבל אישור מיידי על ידי פוליטיקאים מרכזיים בזמן ששרי הימין מוציאים קריאות הוצאה להורג של פלסטיני אסירים. החברה כולה מוקיעה את שחרורו של רופא תמים שנחטף על ידי כוחות ישראליים בעזה ויוצאת ל"מסע היסטרי של פאניקה, הפללה, שנאה, דה-הומניזציה, תאוות נקמה, צמא לדם" (מה שגדעון לוי מכנה).
יש תחושה שלישראל אין מוצא. אין פלא שם הם דיווחים ש מאות אלפי ישראלים נמלטו מהמדינה מאז אוקטובר האחרון.
איך ארצות הברית מתמודדת עם המציאות הללו? התשובה ב-20 השנים האחרונות של שנאת אנטי-פלסטינים הייתה הכחשה. התשובה למחזור הפוליטי הזה היא גם הכחשה מוחלטת.
הממסד האמריקני מתעקש שישראל היא דמוקרטיה בריאה והיא מסוגלת להתקדם לעבר פתרון שתי מדינות שבו פלסטינים חיים זה לצד זה עם ישראלים.
לא מומחה לסיטואציה מאמין באותה מידה; אבל הבדיות האלה מקיימות את המעמד הפוליטי שלנו, כמו פול בגאלה שאמר ב-CNN בשבוע שעבר שבידן הפגין מנהיגות נהדרת בעזה. אם המומחים שלנו היו צריכים להתעמת עם האמת – ישראל היא מדינה יהודית בעלת עליונות מעוניין רק בעוד קרקעות עם פחות פלסטינים על זה, וזה הורג צעירים פלסטינים ללא כל היסוס – ארה"ב תצטרך לפעול יחד עם שאר העולם, כדי לבודד את ישראל.
זה הלקח של תבוסת ג'מאל באומן; חבר הקונגרס ראה את הכיבוש מקרוב בשנת 2021 בטיול ברחוב J לישראל ולפלסטין ולפי דיווח מצוין של קלדר מקיו בפוליטיקוהוא לא יכול לשקר לגבי מבוי סתום ופשעי המלחמה של ישראל.
"(פתרון שתי המדינות) היה הדבר שאתה אומר כדי שכולם יעזבו אותך בשקט… כדי שלפחות תוכל לספק את שני הצדדים, את החופש הפלסטיני ואת מדינת היהודים", אומר (באומן). אבל מה שהוא לקח מחמישה ימים של פגישות וראיונות, על ארוחות צהריים ארוכות וארוחות ערב מפוארות, היה שלא היה רצון פוליטי בצמרת ממשלת ישראל לחתור לפתרון שתי מדינות או לעסוק בכל סוג של תהליך שלום בר קיימא – וכי נכונותה של אמריקה לשלוח סיוע משמעותי לישראל ללא תנאים כלשהם לא הייתה נבונה.
ואחרי שבאומן כינה את עזה רצח עם, ואמר שהחרם הוא לגיטימי, ג'יי סטריט הסיר את אישורו.
באומן חתר על השקר הגדול של מדיניות החוץ האמריקאית. שישראל היא דמוקרטיה איתנה, והיא הולכת לקראת מדינה פלסטינית.
אמירת האמת היא בלתי אפשרית מבחינה פוליטית בגלל השדולה הישראלית. המפלגה הדמוקרטית היא לא מסוגל להרחיק כוחות שמפילים כמעט 20 מיליון דולר על הראש של ג'מאל באומן בעוד כמה שבועות ולמרוח אותו כאנטישמי על כך שהוא אומר את האמת. כמו דיקני קולומביה הושעו בגלל הודעות טקסט על תורמים פרו-ישראלים.
אז בעוד שישראל נמצאת בנפילה חופשית שהתשובה היחידה לה היא מעשי טבח בלתי פוסקים ורעב שהעולם רואה ושונא, המשבר האמריקאי פשוט. המנהיגים שלנו חייבים להכחיש את המציאות הזו כדי לשמור על השדולה מאושרת.
החדשות הטובות הן שכמה דוברי אמת בזרם המרכזי בארה"ב לא מפחדים לדבר. יש כמובן את ה-Squad, וחלק של יהודים קהילתיים שפנו נגד ישראל – IfNotNow ו פיטר ביינארט.
לאחרונה מייגן סטאק ב ניו יורק טיימס פרסם דוח מצוין על ה"חושך" המוחץ בישראל. סטאק אפיין את החברה הישראלית כבעלת "עליונות יהודית" רשמית, ציטט שוב ושוב את דוחות האפרטהייד ואמר כי נתניהו הרס את האפשרות של שתי מדינות.
הקטע צוטט בעל טור מיינסטרים שהגיב לתמונות של פלסטינים על חוף הים בעזה בקריאה ל"נהרות של דם".
"היינו צריכים לראות שם הרבה יותר נקמה", הוסיף מר (יהודה) שלזינגר ללא תשובה. "עוד הרבה נהרות של דם עזתים".
שלזינגר אינו דמות "שוליים", אמר סטאק. סימני ההתקשות הם "בעיניים ברורות".
לשון דה-הומניזציה והבטחות השמדה מצד מנהיגים צבאיים ופוליטיים. סקרים שמצאו תמיכה רחבה במדיניות שזרעה הרס ורעב בעזה. צילומי סלפי של חיילים ישראלים מתהפכים בגאווה בשכונות פלסטיניות מרוסקות. פגיעה אפילו בצורות קלות של התנגדות בקרב ישראלים.
היצירה הראתה שכאשר חברה מכפילה את האפרטהייד, היא הופכת לפשיסטית.
אבל המיינסטרים האמריקאי עדיין לא מסוגל לקבל את המסר הזה. סטאק הוא חריג ב- ניו יורק טיימס. מקובל לקרוא שם אפרטהייד במפלגה הדמוקרטית. תחנות הכבלים לא יגעו בדברים האלה.
לציונים הליברלים יש תפקיד מהותי בהכחשה. לפני שנתיים דיווחתי שמנהיג J Street U תמך ב-BDS בפוסט עבור Americans for Peace Now. הגוש הציוני הליברלי הגיב בנחישות. Peace Now הורידה את היצירה ו-J Street פרסמה הצהרה שאמרה שהתלמיד לא תמך ב-BDS. הסטודנטית דחתה את עמדתה שלה. קו אדום נחצה.
אז הכלי החיוני של תנועות נגד אפליה – מחרם האוטובוסים של מונטגומרי ועד העובדים החקלאיים ועד האפרטהייד הדרום אפריקאי – מבוטל על ידי ארגון ליברלי. למעשה, J Street קבע את BDS כ"אנטישמי".
האשמה באנטישמיות משחקת תפקיד מרכזי בהכחשה. באומן הואשם באנטישמיות ובהיותו אנטי-ישראלי משום שהוא היה עד נגד האפרטהייד. אוניברסיטת קולומביה השעתה שתי קבוצות סולידריות פלסטיניות מכובדות תחת אותה הכפשה – אנטישמיות – בוודאי בגלל לחץ התורמים. הדיוור הישיר שמגיע לבית אמי מהארגונים היהודיים המובילים אומר שיש גל ענק באנטישמיות במדינה, ומצטט את כל הסטודנטים והקבוצות האנטי-ישראליות. שום אזכור של ה 10 מאלפי קורבנות אזרחים בעזה.
אז יש להשמיד את העדים כדי לאפשר לממסד להמשיך לדעתו שישראל היא דמוקרטיה שחותרת לפתרון שתי מדינות – "ישראל טירת החלומות", בביטוי הצורב של מקס בלומנטל. כמו הטיול הקרוב לישראל מבית כנסת מוביל בניו יורק שמכחיש כל דבר שהוא לא בסדר.
לראות את ישראל כפי שהיא באמת תחשוף את כישלונה של הציונות. מטרתו העיקרית הייתה ליצור ביטחון יהודי. אבל היהודים אינם בטוחים בישראל כי החברה מדכאת עם ילידים, שמתנגד. כפי שהבטיחה לי החברה הכי טובה של אמי בירושלים לפני 18 שנה, "תהיה מלחמה אחת אחרי השנייה עד שיקבלו אותנו".
תמיד יש רציונליזציות פרגמטיות להכחשה. אם לא תהיה אשליה של פתרון שתי מדינות לנפנף באנשים, אז המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון תתערער, ותהיה רכבת הרים עקובה מדם ובלתי נגמרת (כפי שמישהו אמר זאת פעם) לעבר שוויון זכויות לכולם .
אבל אנחנו במציאות כל כך פראית עכשיו, והממסד האמריקני מצדד בבעלי עליונות יהודים. והפלסטינים משלמים את המחיר הנורא על חוסר יושר וצדקנות. אל תגידו שלא ידעתם.
