בשידור חי בטלוויזיה, חיילים ישראלים חמושים בכבדות פשטו על הלשכה הכבושה של אל-ג'זירה ברמאללה והעבירו לראש הלשכה, וליד אל-עומרי, הודעה לסגור אותה.
החיילים הורו לכל העובדים במשמרת הלילה בלשכה לצאת, ואמרו להם שהם יכולים לקחת רק את חפציהם האישיים.
מה קרה ולמה? הנה כל מה שאנחנו יודעים:
מי סגר את הלשכה?
ההוראה הגיעה מהרשות הצבאית הישראלית למרות שהלשכה נמצאת בשטח A, אזור שתוחם כבשליטה פלסטינית בהסכמי אוסלו.
רגע, אז אם רמאללה נמצאת בשליטה פלסטינית, איך ישראל יכולה לעשות את זה?
אין זו הפעם הראשונה שישראל נוקטת בפעולות באזור A שהוגדר בהסכמי אוסלו, היכן שרמאללה נמצאת ובמקום מושבה של הרשות הפלסטינית.
לפני שנה דיווח המתאם המיוחד של האו"ם לתהליך השלום במזרח התיכון, טור וונסלנד, כי רק בין יוני לספטמבר בשנה שעברה, היו נפגעים פלסטינים רבים שנגרמו כתוצאה מפעולות ישראליות בשטח A.
שני האזורים הנוספים בגדה המערבית הכבושה הם שטח B, שגם הרשות מנהלת על הנייר, וחולקת שליטה ביטחונית עם ישראל. אזור C נמצא בשליטה ישראלית מוחלטת.
ללא קשר לסמכות השיפוט המשפטית, ישראל פעלה ללא עונש ברחבי הגדה המערבית הכבושה.
מדוע ישראל פשטה על הלשכה?
ישראל הפנתה לא פעם את אל-ג'זירה ואת העיתונאים שלה, ולעתים הרחיקה לכת עד כדי הריגתם – כפי שעשתה שירין אבו אקלה, סאמר אבודקה, איסמעיל אל-גול ורמי אל-ריפי.
"זה מאוד תואם את המדיניות של מדינת ישראל מאז 1948… למנוע חדשות אמיתיות על פלסטינים או על מה שמדינת ישראל עושה לפלסטינים… מתיישבות אותם, מעצרם ומענה אותם", הבחין רמי חורי. עמית באוניברסיטה האמריקאית בביירות, אמר לאל ג'זירה.
אבל למה ישראל עשתה את זה?
צו הסגירה מאשים את אל ג'זירה בהסתה ובתמיכה ב"טרור".
ח'ורי אמר שאל ג'זירה היא "המכשיר העיקרי ליידע את העולם על" ההפרות של ישראל בשטח הפלסטיני.
מה עשתה ישראל ללשכה?
כל הצוות שעבד בלשכה בן לילה נאמר לעזוב.
בתחילה נאמר להם במצלמה שעליהם לצאת עם חפציהם האישיים והמצלמות. עם זאת, הם נאלצו להשאיר את המצלמות במשרד בסופו של דבר.
ג'יווארה בודירי של אל-ג'זירה, שעבדה בזמן הפשיטה, אמרה ל-Al Jazeera Arabic כי הקבוצה הישראלית שפשטה על המשרד כללה מהנדסים, מה שגרם לה לחשוש שהפושטים הגיעו גם להרוס את ארכיון הלשכה.
החיילים שהו במשרדים במשך כמה שעות, ובמהלכן הדבר היחיד שניתן היה להבחין בו היה כמה מהם הורסים דגל גדול של עיתונאית אל-ג'זירה הערבית ההרוגה, שירין אבו אקלה.
האם צוות אל ג'זירה בסדר?
אף אחד בקבוצה לא נפגע.
הם בילו שעות בעמידה ברחוב במרחק מבניין המשרדים, בלי יכולת להתקרב אליו כדי לחלץ את מכוניותיהם.
הם גם לא היו מסוגלים, לפי בודירי של אל-ג'זירה הערבית, לזוז כדי לכסות את הפשיטה, שכן כל אחד מחברי הקבוצה שזז איים בלייזר של נשק ישראלי.
כשהחיילים הישראלים היו בלשכת אל-ג'זירה והרסו דברים כמו הדגל של שירין אבו עקל'ה, חיילים נוספים במכוניות משוריינות סיירו באזור סביב הבניין, וצוות הלשכה יכל לשמוע ירי וירי מכלי גז מדמיע מסביב.
מתי הלשכה יכולה להיפתח מחדש?
ההזמנה היא ל-45 יום. עם זאת, ראש הלשכה אל-עומרי אמר כי הוא מניח שזה יחודש אוטומטית, כפי שהיה בצו אזרחי בתחילת מאי שהוציאה ישראל לסגור את לשכת אל-ג'זירה בישראל.
מה ההבדל בין פקודה אזרחית לצבאית?
כנראה שום דבר בפועל, עם זאת, יש כמה הבדלים בצורה.
לשכת אל-ג'זירה בישראל נסגרה בחודש מאי לאחר שהפרלמנט הישראלי העביר את מה שנודע כ"חוק אל-ג'זירה". אפשרה לממשלה לסגורבמשך 45 ימים בכל פעם, כל כלי תקשורת זרה שהיווה איום על המדינה.
בהצדקה זו, הגיעו מספר רב של פקחים ממשרד התקשורת למשרדי אל-ג'זירה והחרימו ציוד ב-5 במאי. "ההשבתה הזמנית" חודשה מאז ועדיין מתקיימת.
סגירת רמאללה מגיעה מרשות שאין לה, בתיאוריה, שום כוח על רמאללה.
מה הלשכה יכולה לעשות בנידון?
לראש הלשכה אל-עומרי נמסר על ידי אחד החיילים כי כל בירור יצטרך להגיע לפיקוד הצבאי שהוציא את הפקודה.
אל-עומרי אמר בטלפון לאל-ג'זירה בערבית כי סביר להניח כי כל ערעור יצטרך לעבור דרך מערכת בתי המשפט הצבאיים.
בתי המשפט הצבאיים בישראל פועלים על פי מערכת אטומה של "ראיות סודיות" ומעצרים מנהליים ללא הגבלת זמן.
מה המצב עכשיו?
לשכת אל-ג'זירה אינה נגישה לצוות, אטומה באמצעות שתי לוחות מתכת גדולים מרותכים מעל הכניסה.
