הצבא הישראלי אמר ביום ראשון כי הוא עורך "פשיטות מבצעיות" בשבועות האחרונים על החרמון בסוריה, תוך המשך מערכה צבאית על אדמת סוריה שגוררת גינוי בינלאומי הולך וגובר.
מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם, פקח מלחמה סורי שבסיסו בבריטניה, דיווח ביום ראשון גם על תקיפות אוויריות סביב בירת סוריה, דמשק. מייחס אותם לצבא הישראלי. התקיפות כוונו למחסן תחמושת ששימש את משטרו של הנשיא בשאר אל-אסד, שהודח במתקפה של המורדים בחודש שעבר, אמר מצפה הכוכבים. הצבא הישראלי לא הגיב מיד על התקיפות האוויריות.
המשך הפעולות הצבאיות של ישראל בסוריה, שלדבריה ביום ראשון נועדו "לחזק את ההגנה על אזרחי ישראל", גררו האשמות מהאו"ם וחלק מהמדינות החברות בכך שישראל מפרה הפסקת אש בת עשרות שנים על ידי שליחת חייליה. בתוך ומעבר לאזור חיץ בין המדינות.
הפשיטות מגיעות ימים ספורים לאחר ששר החוץ של ישראל, גדעון סער, אמר שהוא נפגש עם חברי משימת שמירת השלום של האו"ם בגבול בין סוריה לישראל. כוח משקיף ההתנתקות של האו"ם, המכונה UNDOFהוקמה על ידי מועצת הביטחון ב-1974 כדי לשמור על הפסקת אש בין הכוחות הישראליים והסוריים לאחר מלחמה ב-1973 ולפקח על אזור החיץ שהסכם זה קבע.
לאחר שכוחות המורדים בסוריה בחודש שעבר הפילו לפתע את משטר אסד, התקדמו כוחות היבשה הישראליים לתוך ומעבר לאזור המפורז, מסמנים את הכניסה הגלויה הראשונה שלהם להיכנס למדינה בעוד חצי מאה, מה שגרם למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, לגנות את ישראל הפרות של הסכם 1974.
מר סער אמר בהצהרה כי "קבוצות חמושים קיצוניים" תקפו שומרי שלום באזור החיץ, והפרו את הפסקת האש. UNDOF לא הגיב מיד לבקשה להגיב על הטענות הללו.
ההתקפות הישראליות בסוריה מסבכות שם מצב שכבר מורכב מאוד, כאשר ההנהגה הסורית החדשה מנסה לשחזר אומה שנחרבה על ידי למעלה מעשור של מלחמת אזרחים ולזכות בהכרה בינלאומית.
אחמד א-שארה, מפקד המורדים שהוביל את הקואליציה שהפילה את מר אל-אסד ומי שלקח על עצמו את ההנהגה הזמנית של המדינה, מתח ביקורת על פעולות הצבא הישראלי בסוריה בראיון ל"ניו יורק טיימס" ולגופי חדשות בדצמבר, זמן קצר לאחר כניסתו לשלטון. הוא אמר שסוריה תמשיך לציית להסכם הפסקת האש מ-1974, וקרא לקהילה הבינלאומית לוודא שגם ישראל תפעל לפיו.
אבל ישראל אותתה שוב ושוב שהיא מתכננת להישאר בסוריה למשך זמן רב ככל שתראה צורך. כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו עשה א ביקור בדצמבר לחרמון, שכוחות ישראליים תפסו בחודש שעבר, הוא אמר שהם יישארו במדינה "עד שיימצא הסדר אחר שיבטיח את ביטחון ישראל".
שר הביטחון שלו, ישראל כץ, שליווה את ראש הממשלה בביקור, אמר שהנוכחות הצבאית של ישראל שם משמשת "הרתעה נגד המורדים בדמשק, הטוענים שהם מציגים פנים מתונות אך הם בין התנועות האיסלאמיסטיות הקיצוניות ביותר".
סיעת המורדים של מר א-שארה, חיית תחריר א-שאם, הייתה מזוהה פעם עם אל-קאעידה, אך נפרדה מהקבוצה ב-2017. היא הוגדרה כארגון טרור על ידי ארצות הברית, האו"ם ואחרות, אך חלק מהמדינות טוענות שהן עשויות לשקול להסיר את הייעוד הזה. החלטה, לדבריהם, תהיה תלויה בשאלה האם יש מעבר דמוקרטי בסוריה ואם מנהיגי המורדים יפגינו כבוד לקבוצות מיעוט.
בשבועות האחרונים ביקש מר א-שארה להציג את עצמו כדיפלומט המתמקד בשיקום ארצו, כשהוא נפגש עם פקידים מארצות הברית וכן עם גורמים ממדינות אירופה והמזרח התיכון.
יש כמה אינדיקציות לכך שממשלת סוריה החדשה תברך על היחסים גם עם ישראל. המושל החדש של דמשק, מאהר מרואן, ב ראיון NPR בסוף דצמבר, קרא לארצות הברית להשתמש בכוחה על ישראל כדי לעודד כינון יחסים דיפלומטיים.
אולם לעת עתה, נראה שישראל מתמקדת יותר בפעולה צבאית.
מלבד פלישת חיילי הקרקע הישראלים לסוריה, הצבא הישראלי ביצע שם גם תקיפות אוויריות אינטנסיביות, אומרים משגיחי המלחמה, הן לפני ומאז נפילתו של מר אל-אסד. בדיווח ביום חמישי, מרכז המעקב הסורי לזכויות אדם אמר שהוא תיעד יותר מ 370 תקיפות ישראליות בסוריה בשנה שעברה, רובם הגיעו בשבועות האחרונים.
