מְעוּדכָּן: הפצצת עזה גבתה מחיר הרסני מילדיה אמרה קרן הילדים של האו"ם יוניסף ביום שלישי, עם דיווח על 2,360 הרוגים ודיווח על 5,364 פצועים.
זה מסתכם ביותר מ לפי הדיווחים, 400 ילדים נהרגים או נפצעים מדי יום. בנוסף, על פי הדיווחים, יותר מ-30 ילדים ישראלים איבדו את חייהם, ועשרות נותרו בשבי בתוך רצועת עזה. תקופת 18 הימים היא ההסלמה הקטלנית ביותר בפעולות האיבה ברצועת עזה ובישראל שהאו"ם היה עד לה מאז 2006, אמרה הסוכנות.
כמעט כל ילד ברצועת עזה נחשף לאירועים מצוקה עמוקה ולטראומה.
"הרג והשחתה של ילדים, חטיפת ילדים, התקפות על בתי חולים ובתי ספר ושלילת גישה הומניטרית מהווים הפרות חמורות של זכויות הילדים", אמרה אדל חודר, המנהלת האזורית של יוניסף למזרח התיכון וצפון אפריקה.
"יוניסף פונה בדחיפות לכל הצדדים להסכים להפסקת אש, לאפשר גישה הומניטרית ולשחרר את כל בני הערובה. אפילו למלחמות יש חוקים. יש להגן על אזרחים – ילדים במיוחד – ויש לעשות את כל המאמצים לחסוך מהם בכל הנסיבות".
חוקרי זכויות עצמאיים קוראים לגישה
האו"ם מועצת זכויות האדם-מנדט ועדת חקירה עצמאית על השטח הפלסטיני הכבוש, קראה לישראל, לרשות הפלסטינית בגדה המערבית ולחמאס השולטת בעזה, לתמוך בחקירותיה המתמשכות בנושא "פשעים חמורים" לרבות רצח, אונס וצורות אחרות של אלימות מינית.
הוועדה הוקמה באמצעות החלטת מועצה במאי 2021, כדי לחקור הפרות לכאורה של החוק הבינלאומי, לרבות "כל הסיבות הבסיסיות של מתחים חוזרים ונשנים… כולל אפליה ודיכוי שיטתיים".
הנציבות הציגה את הדו"ח האחרון שלה בפני העצרת הכללית ביום שלישי, ואמרה כי היא "מגנה באופן חד משמעי את הרג של למעלה מ-1,000 אזרחים ישראלים על ידי חמאס וקבוצות חמושים פלסטיניים אחרים, פציעה של אלפים נוספים ולקיחת יותר מ-200 בני ערובה, כולל ילדים".
החוקרים גינו באופן חד משמעי את "התקפות הצבא הישראלי שגרמו למותם של אלפי אזרחים פלסטינים, כמו גם מאות ילדים".
הוועדה קראה להפסקה מיידית של פעולות האיבה, ולהחזרה מיידית ובטוחה של כל בני הערובה.
היו"ר נאווי פילאי אמרה בהודעתה שיש "אינדיקציות ברורות לכך שבוצעו ונעשים פשעים בינלאומיים".
בהתאם לתקצירה "ולמען קידום הצדק והאחריות, הוועדה החלה מיד באיסוף ושימור ראיות".
היא אמרה שהם "לא רק יתמקדו בפשעים והפרות אלא גם יזהו אחריות פלילית אינדיבידואלית".
ניתוח ללא הרדמה: WHO
רופאים ביצעו ניתוחים ללא הרדמה או אספקה כירורגית בסיסית אחרת, ארגון הבריאות העולמי של האו"ם (WHO) אמר בעדכון, וציין כי הדלק הפך ל"סחורה החיונית ביותר" בעזה.
בלעדיו, "משאיות לא יכולות לנוע וגנראטורים לא יכולים לייצר חשמל לבתי חולים, מאפיות ומפעלי התפלת מים", אמרה תמרה אלריפאי, דוברת סוכנות האו"ם לפליטים פלסטיניים (אונר"א).
עד כה נעדר דלק משיירות הסיוע שהותרו להיכנס עד כה.
"אנו כורעים על ברכינו ומבקשים לבצע פעולות הומניטריות מתמשכות, מורחבות ומוגנות", סוכנות הבריאות של האו"ם (WHO) מנהל חירום באזור מזרח הים התיכון אמר ד"ר ריק ברנן.
בתדרוך לכתבים מקהיר, הוא פנה "לכל מי שנמצא במצב לקבל החלטה או להשפיע על מקבלי ההחלטות, לתת לנו את המרחב ההומניטרי לטפל באסון האנושי הזה".
מערכת חריצות לסיוע
54 המשאיות שחצו לעזה ממצרים כחלק משלוש שיירות מאז שבת הכילו תערובת של מזון, ציוד רפואי ופריטים שאינם מזון, אמרה גב' אלריפאי.
לשם השוואה, היא הדגישה שלפני הסכסוך, 500 משאיות נכנסו לעזה מדי יום – אלה כללו משאיות מסחריות ולפחות 100 משאיות סיוע, כ-45 מהן מביאות דלק.
גב' אלריפאי הדגישה כי הלוגיסטיקה, התיאום, ההובלה והאחסנה של שלוש השיירות מרפיח אורגנו בצד רצועת עזה על ידי אונר"א. כשנשאלה על הסיכון הביטחוני של כל משלוח דלק ליפול לידיים הלא נכונות, הסבירה גב' אלריפאי שכמו עם ציוד אחר אונר"א תהיה אחראית על קבלתו וטיפולו בדלק, והעברתו לבתי חולים ולמתקני התפלת מים.
"יש לנו מערכת חריצות מאוד יציבה כדי לוודא שכל מה שאנחנו מקבלים ישמש רק למטרות הומניטריות", היא התעקשה.
התפרצויות "רק עניין של זמן"
ד"ר ברנן של ארגון הבריאות העולמי הדגיש את ההשלכות הקשות של חוסר גישה למים נקיים, יחד עם הצפיפות. בין אחד לשלושה ליטר לאדם ליום היו זמינים בעזה בעוד שהמינימום המוחלט היה 15 ליטר, אמר.
אנשים נדחקו לצרוך מים מזוהמים והתפשטות מחלות זיהומיות הייתה "רק עניין של זמן".
ד"ר ברנן אמר גם כי ארגון הבריאות העולמי עובד עם אונר"א כדי להקים מערכת מעקב מחלות עם דיווחים יומיים. המחלות הזיהומיות השכיחות ביותר היו דלקות בדרכי הנשימה ושלשולים, אך ניתן היה לצפות גם לאבעבועות רוח ודלקות עור כמו גרדת וכינים.
מתקני הבריאות המומים
ארגון הבריאות העולמי הדגיש את החומרה הקיצונית של המצב הבריאותי ברצועת עזה תחת הפצצות ישראליות במשך למעלה משבועיים.
אחד מכל שלושה בתי חולים ושניים מכל שלוש מרפאות לא פעלו, ומתקני בריאות ועובדים הוצפו בעומס עצום של מקרי טראומה, רבים מהם פציעות מורכבות עקב פיצוצים. ד"ר ברנן הביא את הדוגמה של בית החולים אל-שיפא בעיר עזה, שבו היו 1.5 חולים לכל מיטה.
עם 1.4 מיליון עקורים ברחבי השטח, הצפיפות היוותה אתגר גדול למערכת הבריאות.
"אני עובד בסיוע הומניטרי כבר 30 שנה ואני לא זוכר את המספר הזה של אנשים שנעקרו בפרק זמן כה קצר", אמר ד"ר ברנן.
תרופות ממריצות
חלק מהתרופות והאספקה של ארגון הבריאות העולמי משלוש השיירות הורשו להיכנס למובלעת כבר נמסרו לשלושה בתי חולים הפניות מרכזיים בדרום עזה ולאגודת הסהר האדום הפלסטינית לחלוקה לשני מתקני הבריאות וצוותי האמבולנס שלה.
הם הורידו קופסאות תרופות מהמשאיות וישר לחדרי ניתוח
"צוותי הבריאות חשו הקלה כל כך לקבל חידושים, שהם הורידו קופסאות תרופות מהמשאיות וישר לחדרי ניתוח", אמר ארגון הבריאות העולמי.
עד 200 נשים ביום יולדות תינוקות בעזה ומתקשות למצוא מקום בטוח ללידה, הזהיר ד"ר ברנן. ניתן לצפות שיותר ממחצית מהם יחוו סיבוכים ויסתכנו שלא יקבלו את הטיפול הדרוש להם.
יתר על כן, תחת הפצצה מתמדת, צורכי בריאות הנפש של האוכלוסייה הם "עצומים", אמר.
"תמותה תגדל"
ד"ר ברנן הדגיש את מצוקתם של תושבי עזה עם מחלות כרוניות, כולל מחלת כליות וסוכרת, שמתקשים יותר ויותר בגישה לשירותים. הוא הזהיר כי הם יחוו סיבוכים וכי "תמותה תגדל".
מעבר לגבול במצרים, ארגון הבריאות העולמי אמר שיש לו תרופות וציוד רפואי נוספים בכוננות המספיקים לספק התערבויות כירורגיות ל-3,700 חולי טראומה, שירותי בריאות חיוניים ל-110,000 אנשים וטיפול ב-20,000 חולי מחלות כרוניות.
חי על הקו
ד"ר ברנן הדגיש עם זאת כי גם ברגע שהאספקה עוברת את הגבול, המסירה לבתי החולים נפגעת לא רק בגלל המחסור בדלק, אלא גם בגלל "הסיכונים הביטחוניים האדירים" לאנשי האו"ם ולשותפים המנסים להביא סיוע לבתי החולים במדינה. אזור מלחמה פעיל.
גב' אלריפאי של אונר"א נזכרה כי הסוכנות אבלה על אובדן של 35 עובדים עד כה, שרובם בעצמם נעקרו ועבדו בתוך המקלטים והמתקנים של הסוכנות כדי לסייע לכ-400,000 אנשים שחיפשו שם מבטחים.
סך של 40 מתקנים של אונר"א ניזוקו מאז ה-7 באוקטובר.
כשנשאלה לגבי האחריות למקרי המוות וההרס, חזרה גב' אלריפאי על החשיבות של כיבוד עקרונות המשפט ההומניטארי הבינלאומי בזמן מלחמה.
"מה שלא קרה לעמיתינו ולבניינים שלנו אינו מקובל – לא משנה מי עשה זאת", אמרה.
