כאשר טראמפ מעלה מכסות גירוש, תומכים חוששים מ'גרירה 'מתרחבת | חדשות דונלד טראמפ

וושינגטון הבירה – בפרקי ידיה היו אזיקים. המותניים שלה. קרסוליה.

הזיכרון של כבול עדיין רודף את קסימנה אריאס כריסטובל בת ה -19 גם לאחר שחרורה ממעצר הגירה ואכיפת מכס (ICE).

כמעט חודש לאחר מעצרה, הסטודנטית במכללת ג'ורג'יה אמרה שהיא עדיין מתמודדת עם אופן שינוי חייה. יום אחד בתחילת מאי, היא נשלפה לתחנת תנועה קלה: פונה ימינה על נורה אדומה. הדבר הבא שהיא ידעה, היא הייתה במרכז מעצר, מול תאריך בית משפט לגירוש שלה.

"החוויה הזו היא משהו שלעולם לא אשכח. זה הותיר עלי חותם, רגשית ונפשית," אמר אריאס כריסטובל במהלך מסיבת עיתונאים ביום שלישי, וספר את זמנה במרכז המעצר של סטיוארט בלומקין, ג'ורג'יה.

"מה שכואב יותר", הוסיפה, "היא הידיעה שמיליוני אחרים עברו ועדיין עוברים את אותו סוג של כאב".

תומכי זכויות אומרים כי סיפורה הפך לסמל למדיניות הגירוש "Dragnet" בארצות הברית, כזו שממוקדת למהגרים מכל הרקע, ללא קשר אם יש להם עבר פלילי.

הנשיא דונלד טראמפ התמודד עם כהונה שנייה בהתחייבות שהוא יגרש "עבריינים" שהיו במדינה "באופן לא חוקי".

אך כאשר הוא מעלה את קמפיין "הגירוש ההמוני" שלו מהבית הלבן, המבקרים אומרים כי סוכני ההגירה מכוונים לעולים ממגוון רקע – לא משנה כמה מעט סיכון הם מהווים.

"המכסות שהן דוחפות אליהן (מייצרות) את המצב הזה בשטח שבה קרח ממש ממש מנסה ללכת אחרי כל מי שיוכל לתפוס", אמרה ונסה קרדנאס, המנהלת המבצעת של אמריקה, קבוצת סנגור להגירה.

היא הסבירה כי מהגרים צעירים ולא מתועדים, המכונה חולמים, הם בין האוכלוסיות הפגיעות ביותר.

"ב- Dragnet, אנו מקבלים חולמים מבוססים ומושרשים עמוק ואנשים אחרים שנמצאים בארצות הברית כבר זמן רב", הסביר קרדנס.

קבוצה פגיעה

רץ מושבע שלומד מימון וכלכלה במכללת דלטון סטייט, אריאס כריסטובל הוא אחד מה- 3.6 מיליון אנשים המכונים חולמים. רבים נשלחו לארצות הברית כילדים, לפעמים מלווים בבני משפחה, אחרים בלבד.

במשך עשרות שנים ממשלת ארה"ב נאבקה כיצד להתמודד עם אותם כניסות צעירות ולא מתועדות למדינה.

בשנת 2012, הנשיא דאז, ברק אובמה, הודיע ​​על מדיניות מנהלתית חדשה, הפעולה הנדחית למניעות ילדות (DACA). היא סיפקה הגנה זמנית מפני גירוש עבור מהגרים צעירים יותר שחיו בארה"ב מאז יוני 2007.

כ -530,000 חולמים מוגנים על ידי מצב ה- DACA שלהם. אולם גבי פאצ'קו, מנהיג קבוצת ההגירה Thedream.us, אמר כי המספר מייצג חלק קטן מכלל האוכלוסייה של המהגרים הצעירים העומדים בפני גירוש אפשרי.

חלקם הגיעו לאחר תאריך הניתוק של ה- 15 ביוני 2007, בעוד שאחרים לא הצליחו להגיש בקשה: עיבוד לבקשות חדשות נעשה מושהה בשנים האחרונות. אתגרים משפטיים על DACA ממשיכים גם הם לסובב את דרכם במערכת בית המשפט הפדרלי.

"למרבה הצער, בחודשים האחרונים חלומות מרובים. חוקרים ובוגרים נעצרו, עצרו ואף גורשו," אמר פאצ'קו.

היא ציינה כי 90 אחוז מהחולמים כי הארגון שלה תומך במהלך השנה הראשונה שלהם להשכלה גבוהה אין הגנות תחת DACA או תוכניות אחרות.

כל מה שנאמר, היא אמרה, החודשים האחרונים חשפו "אמת כואבת": ש"החולמים מותקפים ".

הגדרת מכסות

אולם תומכים כמו פאצ'קו מזהירים כי החודשים הראשונים של ממשל טראמפ עשויים להיות רק מבשר של העתיד לבוא.

בשבוע שעבר הודיעו שר המטה של ​​ביטחון המולדת קריסטי נואם וסגנית הרמטכ"ל של הבית הלבן, סטיבן מילר, סוכני קרח כי ממשל טראמפ הגדיל את המכסה היומית שלו למעצר הגירה, מאלף ליום ל -3,000.

הטיוטה הנוכחית לחקיקת התקציב של טראמפ-המכונה הצעת החוק הגדולה והגדולה-הייתה גם מעלה כ -150 מיליארד דולר בכספי הממשלה לקראת גירוש ופעילויות אחרות הקשורות להגירה. הצעת החוק עברה בקושי את בית הנבחרים וככל הנראה תועבר בסנאט בשבועות הקרובים.

שתי הפעולות יכולות להיות מידה משמעותית באכיפת ההגירה, אפילו שכן תומכים טוענים כי הצגתו של טראמפ של ארה"ב כמדינה מוצפת עם עבריינים זרים היא מחוץ לצעד עם המציאות.

מחקרים הראו שוב ושוב כי מהגרים לא מתועדים מבצעים פחות פשעים-כולל פשעים אלימים-מאשר אזרחים ילידי ארה"ב.

נתונים זמינים גם מטילים ספק בטענותיו של טראמפ כי ישנם מספר גדול של עבריינים עבריינים בלתי מתועדים במדינה.

שיעור המעצרים והגירושים נותר פחות או יותר זהה לזה שכאשר קודמו של טראמפ, הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, היה בתפקיד, על פי דיווח של Trac פרויקט מחקר.

מ -26 בינואר עד 3 במאי, בארבעת החודשים הראשונים של כהונתו השנייה של טראמפ, ממשלתו ביצעה בממוצע 778 מעצרי הגירה ביום. זה גבוה בלבד של 2 אחוז מהממוצע במהלך החודשים האחרונים של נשיאותו של ביידן, שמנתה כ- 759.

מספר ההסרות או הגירושים היומיים תחת טראמפ היה למעשה נמוך של נקודת אחוז מהשיעור היומי של ביידן.

'יותר ויותר דחיפה'

בסך הכל, פאצ'קו וקרדנאס הזהירו כי הלחץ להגברת המעצרים והגירוש עלול להוביל לטקטיקות נואשות יותר ויותר.

הממשל כבר התגלגל לאחור מדיניות האוסרת על אכיפת הגירה באזורים רגישים, כמו כנסיות ובתי ספר. היא גם ביקשה להשתמש בחוק מלחמה משנת 1798 כדי לגרש במהירות את חברי הכנופיה הנטענים ללא הליך הוגן, וביטול הגנות זמניות שאיפשרו לחלק מהאזרחים הזרים להישאר במדינה באופן חוקי.

במאמץ להגדיל את מעצרי ההגירה, ממשל טראמפ לחץ גם על גורמים מקומיים לתאם עם ICE. על פי סעיף 287 (ז) לחוק ההגירה והלאום, הממשל אף האציל סמכויות הגירה מסוימות לאכיפת החוק המקומית, כולל הזכות לבצע מעצרי הגירה ולקרן אנשים לגירוש.

באחד המקרים בתחילת מאי, סיירת הכבישים של טנסי תואם עם קרח בסחף של עצירות תנועה שהובילו לכמעט 100 מעצרי הגירה. פעולה נוספת בקנה מידה גדול במסצ'וסטס בתחילת יוני ראתה קרח מבצע 1,500 מעצרים.

נסחף במעצר ההמוני ההוא היה מרסלו גומס דה סילבה, תלמיד תיכון בן 18 בדרכו לתרגול כדורעף. מעצרו עורר מחאה וגינוי בעיר הולדתו של גומס דה סילבה, מילפורד, מסצ'וסטס.

קרדנאס הצביע על ההפגנות הללו, כמו גם על זרם התמיכה באריאס כריסטובל, כעדות לדחייה הולכת וגוברת של מדיניות ההגירה של טראמפ.

"אני חושבת שאנחנו הולכים לראות יותר ויותר דחיפה מאמריקאים," אמרה.

"אחרי שאמרתי את זה, האמונה שלי היא שלממשל זה יש את כל הכוונה ליישם את התוכניות שלהם … ואם הקונגרס נותן להם יותר כסף, הם הולכים אחרי הקהילות שלנו."