במשך חודשים אחרי מלחמת ישראל-הייבאללה זה הרוס את דרום לבנון, משפחת אלווה הייתה מבקרת בצלע גבעה ליד ביתם ההרוס כדי להשיג כל הצצה שהם יוכלו למה שנשאר.
עצי הזית שלהם נעלמו. כך גם העזים שלהם, ובוסתן הלימון והתאנה שלקחו שנים לשאת פרי. הבית שלהם היה רק ערימת הריסות.
ישראל הסכימה למועד האחרון של 26 בינואר – חודשיים לאחר א הפסקת האש נכנסה לתוקף – למשוך את כוחותיה הנותרים מדרום לבנון. באותו יום, מוסא עליה יצא עם שלושת ילדיו המתבגרים ובן דוד, להוט לראות מה נשאר מביתם בעיר הגבול אייטרון.
מר אלווה, 45, עובד מתכת, נעקר כבר יותר משנה ונאבק לגמור את החודש. הוא קיווה להציל את כל הרכוש שהוא יכול מההריסות, אמרו בני משפחה.
אבל הוא מעולם לא הגיע הביתה.
כשהוא ומשפחתו נסעו בעיירה השטוחה שלהם, הם נתקלו לפחות בשני חיילים ישראלים בכביש שירה פעמים רבות במכונית המשפחה, והרגו את מר אלווה, על פי קטעי וידיאו שאומתו על ידי הניו יורק טיימס וחשבונות משלו אח וגיס.
כשנשאל על הירי של מר אלווייה, אמר הצבא הישראלי שהנושא "נבדק".
ישראל עיכבה את נסיגתו באותו יום, אך מר אלווה לא היה מודע והאמין שהצבא החל לשלוף מאייטראון, לדברי יעקוב אלאווה, אחיו.
העקורים אינם בטוחים אם ישראל תישאר ללא הגבלת זמן בלבנון ומתי הם יוכלו לחזור הביתה. רבים מהעיירות והכפרים שלהם עכשיו שכב בחורבותולא ברור מי יטיל את הצעת החוק הממותה לשחזור.
לאחר שישראל ולבנון הסכימו להאריך את מועד הנסיגה של 26 בינואר, הכוחות הישראלים המשיכו לכבוש חלקים גדולים מדרום לבנון. תאריך חדש לנסיגה נקבע ליום שלישי, וכוחות ישראלים שלפו את שאר העיירות והכפרים המאוכלסים לאורך הגבול.
אולם הצבא הישראלי אמר השבוע כי הוא מתכוון הישאר במספר נקודות אסטרטגיות בלבנון מעבר למועד האחרון לנסיגתו המלאה.
ישראל כבשה פעם את דרום לבנון במשך 18 שנה, ועם כל עיכוב במוצא, חושש מאחר כיבוש ממושך גדלו.
המלחמה האחרונה החלה להתבשל לאחר ההפתעה תקיפה בהנהגת חמאס בדרום ישראל ב- 7 באוקטובר 2023. הקבוצה המיליטנטית הלבנונית המגובה איראן החלה חיזבאללה לתקוף עמדות ישראליות בסולידריות עם חמאס, בעל בריתה.
לאחר כמעט שנה של עימותים ברמה נמוכה, ישראל פתחה במתקפה בקנה מידה מלא בספטמבר, התנקשות רבים ממנהיגי חיזבאללה והשמדת הרבה מאגרי הנשק שלה. זו הייתה המלחמה ההרסנית ביותר של לבנון מזה עשרות שנים.
ישראל פרסמה שורה של אזהרות לתושבי דרום לבנון – כולל ב- 26 בינואר – לא לחזור לעיר הולדתם עדיין מכיוון שכוחותיה הצבאיים עדיין נפרסו שם. אֲבָל אלפי לבנונים התריסו על ההוראות הללו בלהיטותן לחזור הביתה.
כוחות ישראלים הרגו לפחות 24 בני אדם בדרום לבנון ב -26 בינואר בלבד, על פי משרד הבריאות של לבנון, ו עוד נהרגו בימים שהגיעו אחרי.
מר אלווייה היה כל כך נרגש לחזור הביתה שהוא אפילו לא בדק את החדשות באותו יום, אמר אחיו, ולכן הוא היה תחת הרושם שחיילים ישראלים החלו לסגת לפרברי אטרון.
אולם כאשר מכוניתו סיבבה עיקול בעיירה, לפחות שני חיילים ישראלים יצאו לפתע בדרך קדימה, על פי קטעי וידיאו שצולמו מתוך הרכב על ידי עלי, בנו בן ה -15 של מר אלאווה.
מר אלווה נבהל וטרק את רכבו לאחור. המשפחה הרימה את ידיהם באוויר. ירייה צלצלה – אחת, שתיים, ואז 20 – סלע של כדורים המניע מתכת וזכוכית ועור.
"תרד, אבא, תרד!" צעק עלי מהמושב האחורי, אחיותיו צועקות מפחד.
"לא, אבא!" צעק עלי. "אַבָּא! אַבָּא! אַבָּא!"
כשאביהם החל לדמם, החיילים הישראלים הורו על הילדים מחוץ לרכב וחקרו אותם, אמר אחיו של מר אלווה, והעביר את מה שנאמר לו על ידי בני משפחתו שהיו באותה תקופה במכונית. החיילים אמרו להם אז ללכת ישר קדימה מבלי להביט לאחור. הם השאירו את אביהם מאחור במכונית, פצועים אך עדיין חיים.
רוקאיה עליה, בתו של מר אלווה, בת ה -18, נפצעה בירי ולקח לה שעה להגיע לבית החולים הקרוב ביותר כדי למצוא את אביה עזרה. כשהגיע האמבולנס לרכב, הוא היה מת.
כמו תושבים רבים אחרים בדרום לבנון, מר אלווה היה קשור לחיזבאללה, לדברי אחיו. אבל הוא לא היה לוחם או חבר מן המניין, אמר האח. לחיזבאללה יש מופעל מזמן סגל של שירותים חברתיים והומניטריים במקום מצבה החולה של לבנון, ומר אלווה הסתבך בעבודה הסוציאלית של הקבוצה זמן קצר לפני מותו.
תושבים רבים שהצליחו לחזור לבתיהם בדרום לבנון חזרו לעתים קרובות למצוא דבר שנותר לעמוד.
משפחת אלווה המורחבת איבדה 11 מבתיהם, אמר מרואן קסם, גיסו של מר אלווה, שהיה בעל בית באייטראון וגם ניהל שם חווה משפחתית גדולה, שניהם עכשיו בהריסות.
"כשראיתי את הנזק לבית, שאלתי את עצמי, מאיפה אני מתחיל?" הוא אמר.
במהלך המלחמה בילו מר קסם ומר אלווה חודשים בקפיצה בין מקומות אירוח זמניים עם משפחותיהם, בניסיון להימלט מהתקפה ההולכת וגוברת של ישראל.
ראשית הם ברחו מאזור הגבול לאזור בו התפשטו במהרה את התקיפות האוויר. ואז הם פנו לבירה, ביירות, אבל גם זה הופצץ. זו הייתה לולאה אינסופית לכאורה, שחיפשה את הבטיחות, אך מעולם לא ממש בטוחה.
כיום משפחתו נמצאת בלימבו, עדיין לא מסוגלת לחזור הביתה ונצרכת בצער על הפסדיהם. מרסם אמר כי נאלץ להניח את אביהם לנוח מבית הקברות המשפחתי באייטראון, נאבקו לעבד את מה שקרה.
הצחוק החצוף של עלי פינה את מקומו להתמוסס. ורוקאיה, אחותו הגדולה שהתערבלה כדי למצוא עזרה לאחר שנורה אביהם, טראומה.
"לפעמים היא שותקת," אמר מר קסם. "לפעמים היא בוכה."
Arijeta Lajka וכן מיירה נובק דיווח תרם.
