טייפיי, טייוואן – תוך שעות מרגע שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מכריז מכסים על סין, קנדה ומקסיקו במהלך סוף השבוע, עמיתיו הקנדיים והמקסיקניים פגעו בהיטליות משלהם על סחורות אמריקאיות.
התגובה של סין, היריבה האסטרטגית הגדולה ביותר בוושינגטון, הייתה מאופקת יותר.
משרד המסחר של סין לא הודיע על תעריפים ספציפיים בתגובתה ביום ראשון, וקבע כי רק שייקח "אמצעי נגד תואמים כדי להגן היטב על זכויותיה ואינטרסים שלה".
המשרד אמר עוד כי יאתגר את התעריפים בארגון הסחר העולמי, אמצעי סמלי ברובו מאז גוף הערעורים שלו לא היה מתפקד מאז סוף 2019 בגלל סירובו של וושינגטון לתמוך במינוי שופטים חדשים.
התגובה המושתקת יחסית של בייג'ינג מגיעה כאשר קשרי ארה"ב-סין התנהלו להתחלה ידידותית להפליא תחת הממשל השני של טראמפ.
כשנשאל בפורום הכלכלי של דאבוס ב- 23 בינואר על קריאתו הראשונה עם המנהיג הסיני שי ג'ינפינג, אמר טראמפ כי הוא מאמין שלמדינות יהיו "מערכת יחסים טובה מאוד".
בראיון של פוקס ניוז ששודר באותו יום, טראמפ אמר שהוא "מעדיף לא" להטיל מכסים על סין והביע את התעניינותו להגיע לעסקה עם XI.
זה "מאוד מתקבל על הדעת" שטראמפ ו- XI רואים הזדמנות לעסקה, אמר ג'וליאן צ'איס, מומחה למשפט כלכלי בינלאומי באוניברסיטת סיטי בהונג קונג.
"לאו דווקא מכיוון שמטרותיהם הרחבות יותר מתיישרות אלא מכיוון ששניהם פועלים בעולם בו מנוף פוליטי וכלכלי מכוילים כל העת, כאשר התעריפים עוסקים בכוח איתות באותה מידה שהם עוסקים בשינוי יתרות סחר- ושם האקלים הגיאופוליטי הרחב יותר מכתיב לעיתים קרובות קצר מונח כלכלי מהלכים הרבה יותר ממה שכל היגיון סחר קונבנציונאלי היה מציע, "אמר צ'איס לאל ג'זירה.
"זה רלוונטי במיוחד בהתחשב בעובדה שסין היסטורית תמיד הגיבה אלינו מכסים ברמת דיוק ולא תגמול רחב, ונמנעה מהסלמה במידת האפשר תוך הבטחה שהיא לא נראית חלשה."
בעוד שהטלתו של טראמפ של 25 אחוז מכסים על סחורות קנדיות ומקסיקניות מהווה הלם משמעותי למערכת הסחר בין שלוש המדינות – שפועלות תחת הסכם סחר חופשי מאז חתימת NAFTA בשנת 1994 – סין מתמודדת עם היטלים בנושא היצוא שלה מאז כהונתו הראשונה בתפקיד.
הודעתו של טראמפ על תעריף של 10 אחוזים גם לא נפלה היטב מתעריף 60 אחוזים שאיים להטיל על סחורות סיניות במהלך מערכת הבחירות המחודשת שלו.
על פי דבורה אלמס, ראש מדיניות הסחר בקרן הינריך בסינגפור בסינגפור, נוסף על התעריפים הקיימים, האמצעים החדשים מביאים את התעריף הממוצע על סחורות סיניות מכ- 20 אחוז ל -30 אחוז.
אלמס אמר כי ההחלטה של בייג'ינג ללכת ל- WTO אפשרה לה לבצע את המחלוקת לגבי "העקרונות" של הסחר העולמי.
"ההצטרפות ל- WTO הייתה מאתגרת עבור סין, מכיוון שהיא הייתה כרוכה בשלל רפורמות כלכליות וקיצוצים משמעותיים בשיעורי התעריפים", אמר אלמס לאל ג'זירה.
"אבל סין המשיכה להגיש את המקרה באופן מקומי שזה היה כדאי שכן היתרונות של להיות חלק ממערכת המסחר העולמית היו משמעותיים. אני חושב שזו הסיבה שסין פונה כעת ל- WTO כחלק אחד מהאסטרטגיה שלה כדי להתמודד עם טראמפ. "
סטיב אוקון, המייסד והמנכ"ל של APAC Advisors בסינגפור, אמר כי בייג'ינג עשויה גם להכות את זמנה לפני שפעלת צעדים אחרים.
"זה סלבו פותח", אמר אוקון לאל ג'זירה.
"זה לא נעשה כדי להשפיע על התנהגותנו. הסינים נאלצו לעשות משהו. אם הם עושים זאת, הם יכולים להראות גם לקהל המקומי בסין וגם לקהל הגלובלי שלהם 'אנו עוקבים אחר הכללים, ארה"ב לא.' זה נותן להם זמן להבין מה לעשות הלאה. "
שגרירות סין בוושינגטון הבירה, לא הגיבה מייד לבקשת התגובה.
למרות כלכלה האטה, בייג'ינג נמצאת במצב חזק יותר לנהל משא ומתן עם ארה"ב מאשר קנדה או מקסיקו.
התוצר המקומי הגולמי של סין (תוצר) הוא כ -19 טריליון דולר, לעומת התמ"ג האמריקני של כ- 30 טריליון דולר. ה- GDP של קנדה ומקסיקו קטנים בהרבה, בערך 2.1 טריליון דולר ו -1.8 טריליון דולר, בהתאמה.
מכון פיטרסון לענייני כלכלה העריך כי התעריפים במקסיקו וקנדה יכולים למחוק עד 200 מיליארד דולר מהמשק האמריקני בארבע השנים הבאות, 100 מיליארד דולר מהכלכלה הקטנה בהרבה בקנדה, ולהפחית את כלכלת מקסיקו בשני אחוזים.
מכסים על סחורות סיניות עלולות לכווץ בנפרד את הכלכלה האמריקאית ב -55 מיליארד דולר ומשק סין בכ -128 מיליארד דולר, על פי ניתוח המכון.
קרסטן הולץ, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת המדע והטכנולוגיה של הונג קונג, אמר כי קובעי המדיניות הסיניים ככל הנראה הגיעו למסקנה כי התעריפים יפגעו בארה"ב יותר מאשר סין בהתחשב בכך שאמריקאים עומדים בפני אינפלציה גבוהה יותר וכי טראמפ יתגבר על סמכותו עם הסמכות שלו עם הסמכות שלו עם הסמכות שלו עם הסמכות שלו עם הסמכות עם הסמכות עם הסמכות עם הסמכות עם הסמכות עם הסמכות עם קר. אמצעים.
"אין למהר למעצמה כלכלית שתאפשר לעצמו לעורר בקלות", אמר הולז לאל ג'זירה. "אם טראמפ יגלה את מלחמתו ב- PRC, עדיין ניתן לנקוט בצעדים תגמול משמעותיים."
ביום שני דיווח וול סטריט ג'ורנל, תוך ציטוט מקורות ללא שם, כי בייג'ינג תכננה להציע את תחיית עסקת הסחר שנחתמה בשנת 2020 במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ בתפקיד.
על פי תנאי העסקה, סין הסכימה לקנות סחורות אמריקאיות בשווי 200 מיליארד דולר במשך שנתיים.
עם זאת, ההסכם שיבש על ידי מגיפת ה- COVID-19 וסין עמדו רק ב -58 אחוז מהתחייבויותיה, על פי מכון פיטרסון לענייני כלכלה.
Chaisse אמר כי עסקה דומה יכולה להיות המטרה הסופית עבור ארה"ב וסין.
"שיעור התעריפים הנמוך יותר בסין בהשוואה לתעריף הסוחף של 2 אחוזים ביבוא מקנדה ומקסיקו מציע חישוב אסטרטגי ולא כלכלי גרידא," אמר.
