המדינה האסלאמית איבדה אלפי לוחמים למוות או לכלא וסבלה ממות הח'ליפות שהוכרזה על עצמה בעיראק ובסוריה. אבל הטווח הגלובלי של הקבוצה, הידועה גם כדאעש, עדיין עצום, בין השאר בגלל התפוקה התקשורתית המתוחכמת שלה והאנשים ברחבי העולם שצורכים אותה.
ביום השנה החדשה, אדם עם דגל של המדינה האסלאמית הרג לפחות 14 בני אדם כשנסע להמון בניו אורלינס. הרשויות טוענות כי לא היו ראיות לכך שלאיש, שמסוד-דין בהר ג'בר, היו קשרים פעילים לקבוצת הטרור. אבל ה-FBI אמר "הוא קיבל 100 אחוז השראה מדאעש".
עדיין לא ברור איזה תוכן מקוון ספציפי מר ג'באר אולי ראה או איך הוא עוד הפך לקיצוני. מומחים ציינו כי הצבת הדגל על המשאית דומה לדגל שתואר על ידי דאעש ב קמפיין תקשורתי קורא לחסידים "לדרוס אותם ללא רחמים". וכן, אמרו הרשויות, הוא פרסם כמה סרטונים לחשבון הפייסבוק שלו לפני המתקפה שלו, שבהם הוא נשבע אמונים לדאעש.
מסרטונים מקוונים ועד לפלטפורמות מדיה חברתית – ואפילו ניוזלטר שבועי של המדינה האסלאמית – לקבוצה שרוצה לאלץ את כל המוסלמים לדבוק בקפדנות בתורה המוקדמת ביותר של האמונה יש אסטרטגיית תקשורת מודרנית מאוד.
"טרור הוא בעצם תקשורת", אמר הנס-יעקב שינדלר, דיפלומט לשעבר של האו"ם שהוא המנהל הבכיר של פרויקט הנגד הקיצוני, צוות חשיבה עם משרדים בניו יורק ובברלין. "זו לא לוחמה, כי ברור שדאעש לא יכול להביס צבאית את המערב, נכון? הם ניסו וזה לא בדיוק נגמר טוב”.
עלון לטרור
כיצד שמרה המדינה האסלאמית על השפעתה? בין השאר, על ידי הפיכת תנועתה לזיכיון עולמי מעבר למזרח התיכון, עם פרקים פעילים באפגניסטן, סומליה, מאלי, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הקוקוסים וטורקיה, בין היתר.
אבל הדבק שמחזיק את הענפים הנבדלים זה לזה – וגם עוזר לעורר השראה בטרוריסטים "זאב בודד" כמו מר ג'באר שמבצעים את הפיגועים שלהם – הוא המבצע התקשורתי המתוחכם של המדינה האיסלאמית. מומחים אומרים שבעוד שספק אם למבצע התקשורת יש מטה פיזי, הוא ריכוזי מאוד ונשלט על ידי מנהלת התקשורת שלו. נראה שחלק גדול מהתפוקה שלו מגיע משותפים באפריקה, שלאחרונה היו הפעילים ביותר מבחינת התקפות.
הקבוצה גם מוציאה עלון שבועי מקוון בשם Al Naba, או The News, המכיל פרטים על מעלליה האחרונים של הקבוצה, המעודדים עוקבים באופן מרומז לבצע מעשי אלימות.
"הניוזלטר של אל נבה יוצא כמו שעון בכל יום חמישי, וזה אחד הדברים היותר מרשימים שהקבוצה מסוגלת לעשות", אמר קול בונזל, חוקר האיסלאם המיליטנטי במזרח התיכון במכון הובר באוניברסיטת סטנפורד.
"יש להם מאמר מערכת; הם מכסים את המחוזות השונים, כפי שהם נקראים; הם מכסים התקפות מאותו שבוע. הם מספרים את מספר התקיפות וההרוגים שהם טוענים. וזו הדרך העיקרית שהם נשארים מחוברים לבסיס התמיכה הגלובלי שלהם", אמר.
המהדורה האחרונה של הניוזלטר, שפורסמה ב-2 בינואר, לא הזכירה את הפיגוע בניו אורלינס, והמדינה האסלאמית לא לקחה אחריות עליה.
אל נבא פורסם בתחילה דרך אפליקציית ההודעות Telegram ופלטפורמות אחרות, תוך הסתגלות מתמדת כאשר ערוצים שונים נסגרו, אמר אהרון זלין, עמית ממכון וושינגטון שעוקב אחר הפעילויות והתעמולה של קבוצות איסלאמיסטיות במשך יותר מ-15 שנה.
תומכי הקבוצה הפיצו גם הודעות בטוויטר, בדפי פייסבוק ובפלטפורמות אחרות של מדיה חברתית, על פי חוקרים. כאשר פרופילי המשתמש שלהם חסומים, לעתים קרובות הם פשוט יוצרים פרופילים חדשים. "המדינה האסלאמית" השתמשה בכלי אינטרנט מבוזרים שקשה יותר לסגור אותם והעבירה חלק מההודעות שלה לרשת האפלה, אמר מר זלין.
מנתחי טרור אומרים שלקיצוניים היה קל להתחבר לתומכים פוטנציאליים ברשתות החברתיות בגלל חוסר המאמץ הן מצד חלק מהחברות המפעילות את הפלטפורמות והן מצד ממשלות לכפות פיצוח.
מר שינדלר אמר שלאור המתקפה בניו אורלינס שתי המפלגות הפוליטיות צריכות לשאול: "מדוע התעשייה המאסיבית הזו עם הרווחים האלה לא עוזרת לשירותי הביטחון שלנו למנוע התקפות כאלה? למה אנחנו לא מקבלים טיפ, כמו שאנחנו מקבלים מהבנקים ומכל מוסד פיננסי בצפון אמריקה ובעולם, שיש כאן טרוריסט, או טיפ שיש תהליך רדיקליזציה?
מומחי טרור אומרים שהשליטה של המדינה האסלאמית בתקשורת ובמסרים היא מפתח להצלחתה. אל-קאעידה, שהמדינה האסלאמית נפרדה ממנה ב-2013, הניחה את הבסיס, פרסם מגזינים מקוונים וגם מודפסים והפיק סרטונים וגם מדיה חברתית.
"תהרוג אותם בכל מקום שתמצא אותם"
בינואר 2024, הארגון הקיצוני החיה מחדש קמפיין שהופנה כלפי חסידיה העולמיים: "להרוג אותם בכל מקום שתמצא אותם," התייחסות לפסוק בקוראן.
הרעיון, שעלה לראשונה ב-2015, היה לעודד חסידים לעתיד לבצע פעולות ג'יהאד בבית במקום לנסוע לעיראק ולסוריה. הרעיון הזה הפך חשוב עוד יותר ברגע שהח'ליפות הובסה.
בתקופה שבה המדינה האסלאמית החזיקה מעמד בסוריה ולאחר מכן בעיראק (2013-2017) והשתוקקה להשיג חסידים במערב, היא נודעה לשמצה בפרסום תיאורי אלימות קשים, כמו עריפת ראשו של צלם העיתונות ג'יימס רייט פולי.
כעת, מומחים אומרים שאתגר יותר ויותר מרתיע הוא שפלטפורמות המדיה החברתית עושות חלק גדול מהעבודה של הפצת המסר של המדינה האסלאמית, שכן אלגוריתמים המבקשים להגביר את המעורבות לוקחים חלק מהמשתמשים עמוק יותר ויותר לתוך השקפת העולם הקיצונית.
"קבוצות טרור כבר לא צריכות לעשות המון מאמץ כדי להקצין אנשים; האלגוריתם עושה את זה בשבילם", אמר מר שינדלר. "המטרה של האלגוריתם היא להשאיר את המשתמש בפלטפורמה, לתת לו את מה שהוא אוהב, ואם זה קורה לקיצוניות אסלאמית או אם אתה בתהליך הרדיקליזציה, תפיסת העולם שלך משתנה."
בסוריה, שבה המדינה האסלאמית ניצלה מלחמת אזרחים ארוכה כדי להשתלט על שטח גדול, רק כדי לאבד אותו בסופו של דבר ללוחמים הנתמכים על ידי ארה"ב, הקבוצה החלה להתאושש ולהאיץ את התקפותיה. מגמה זו עשויה להימשך, כי משטרו של הנשיא בשאר אל-אסד הופל לפתע בדצמבר על ידי קבוצה קיצונית אחרת, חיית תחריר אל-שאם, שהייתה מזוהה פעם עם המדינה האסלאמית ואל-קאעידה.
המצב עדיין נזיל, אבל כמה אנליסטים חוששים שהמדינה האסלאמית תוכל להחזיר את הקרקע בתוך הכאוס. הניוזלטר של הקבוצה דיבר בביטול על חיית תחריר אל שאם כ"ג'יהאדיסטים שהפכו לפוליטיקאים", אך לא קרא להתקפות עליהם.
בינתיים, חיית תחריר אל שאם וקבוצות מורדים אחרות אומרים שעליהם לקחת על עצמם את תפקיד השמירה על אסירי המדינה האסלאמית במזרח סוריה ולנהל את המחנות שבהם מחזיקים כ-40,000 לוחמי המדינה האסלאמית ובני משפחה – עבודה שנעשתה כבר כמעט חמש שנים על ידי כוח ההגנה הסורי בהנהגת הכורדים, הנתמך על ידי ארצות הברית. מומחי טרור רבים מטילים ספק כיצד חייאת תחריר אל שאם, שפעם היו לה קשרים למדינה האסלאמית אך אז נפרדה במרירות, עשויה לבצע את משימת הדיכוי שלה.
המדינה האסלאמית חידשה לאחרונה את הקמפיין התקשורתי "לשבור את החומות", המעודד את הלוחמים הכלואים לפרוץ מבתי הכלא במזרח סוריה ולשחרר את משפחותיהם.
אם זה יצליח, אמר מר זלין, זה יהיה "אסון".
