המלחמה העלתה את החיים, שכן מאות אלפי חיילי מילואים זומנו, ו-2,00,000 בני אדם נעקרו מאזורי הגבול בצפון ובדרום.
בדרכים שלעתים קרובות פחות גלויות מחוץ למדינה, המלחמה פגעה גם בכלכלת ישראל. התיירות נעצרה וירטואלית, וההוצאות הממשלתיות קפצו.
הפגיעה בחברות הטכנולוגיה ערערה את האמון במגזר שהפך למניע מרכזי של כלכלת ישראל.
הזימון של 3,50,000 חיילי מילואים שיבש את הפעילות בחברות רבות. הזמנות רבות של לקוחות הושהו או בוטלו על הסף, והמשקיעים קיבלו רגליים קרות, כך עולה מסקר של רשות החדשנות, סוכנות במימון ממשלתי ומכון ה-Start-Up Nation Policy.
מגזר הטכנולוגיה בישראל צמח במהירות בעשור האחרון והוא מהווה כמעט מחצית מכלל היצוא וחמישית מהתפוקה הכלכלית, כך מסרה רשות החדשנות הישראלית.
כתוצאה מכך, אמר הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, המלחמה תגרום להאטה זמנית אך בולטת של כלכלת ישראל.
היא גדלה בכ-3% לפני התקפות ה-7 באוקטובר וכעת היא צפויה להאט ל-1.5% השנה. מכבידים על הכלכלה מחסור בעבודה, אמון נמוך יותר של צרכנים ועסקים ואינפלציה גבוהה יותר.
דאגה נוספת היא השקעות זרות, שכבר היו חלשות לפני ה-7 באוקטובר בגלל אי הוודאות שנגרמה מהמחלוקת בין ממשלת הימין של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית המשפט העליון בישראל, אמר יונתן כץ, לשעבר חזאי כלכלי במשרד האוצר הישראלי.
"עכשיו השאלה היא אם זרים עדיין ירצו להשקיע בהיי-טק ישראלי, או שהם מעדיפים להשקיע את כספם במקום בטוח ושקט, כמו אירלנד", אמר כץ.
כדי להמריץ את הכלכלה הדוגלת, הוריד בנק ישראל בשבוע שעבר את הריבית ברבע נקודה, ל-4.5 אחוזים. זו הייתה הורדת הריבית הראשונה שלה מאז תחילת מגיפת קוביד, ונגיד הבנק המרכזי, אמיר ירון, אמר כי צפויות קיצוצים נוספים.
ירון אמר כי הכלכלה כבר מסתגלת לתנאי המלחמה ומראה סימני התאוששות, אך ההשלכות של פעולות האיבה הממושכות יהיו משמעותיות.
במיוחד הדגיש את חשיבות היציבות ואת הצורך לרסן את ההוצאות הממשלתיות הגואה, שהבנק המרכזי מצפה לתרום ליותר חוב ציבורי ולגירעונות גבוהים יותר.
"ברור לכולנו שאי הוודאות הכלכלית הנוכחית קשורה קשר הדוק מאוד למצב הביטחוני ולאופן שבו תתפתח המלחמה", אמר ירון.
ישראל נקטה במספר צעדים כדי לצמצם את אי הוודאות, כולל ייצוב השקל הישראלי.
הממשלה מתכננת להגדיל את מספר העובדים הזרים המותרים במדינה ל-70,000, מ-50,000, כדי לטפל במחסור פתאומי בכוח אדם. עובדים מחו"ל נמלטו ולמעלה מ-100,000 פלסטינים בגדה המערבית נאסר לעבוד בישראל.
בשבועות האחרונים גם הצבא החל להסיג כמה אלפי חיילים מרצועת עזה, לפחות באופן זמני, בין השאר בגלל האגרה הכלכלית של פריסה כה מסיבית של חיילי מילואים.
ובכל זאת, ירון הוציא אזהרה חמורה ב-1 בינואר לנתניהו על סדרי עדיפויות פיסקאליים בתקופה שבה יש להפנות הוצאות נוספות להגנה וביטחון ולצרכים ביתיים דחופים, כמו הפיכת היישובים הסמוכים לגבולות עזה ולבנון למגורים לאחר שהותקפו מהן. חמושים של חמאס וחיזבאללה. מאז המלחמה התגברה הביקורת על מימון התנחלויות הגדה והחרדים מצד ממשלת נתניהו.
"אי-פעולה כעת להתאמת התקציב באמצעות קיצוץ בהוצאות, הסרת משרדים מיותרים והגדלת הכנסות לאור צורכי המלחמה צפויה לעלות למשק הרבה יותר בעתיד", אמר ירון.
המלחמה בעזה, אחת הארוכות שישראל ניהלה אי פעם, כבר מהדהדת בכל הכלכלה.
הבנייה, המהווה 14% מכלכלת ישראל, הואטה בגלל המחסור בכוח אדם. למרות שמתנדבים נרשמו, עזיבתם של עובדים זרים ואובדן כוח אדם פלסטיני הביאו לכך שפירות וירקות נותרו רקובים על עצים ובשדות.
בנוסף, חלק מהיבוא נמצא במחסור מכיוון שהתקפות של המורדים החות'ים בתימן שיבשו את התחבורה דרך מיצר באב אל-מנדב.
התיירות עשתה צלילה מיידית ב-8 באוקטובר, בדיוק כשהיא התאוששה לאחר מגיפת קוביד, אמרו גורמים ממשלתיים.
"אין כלום – אין תיירים ישראלים, אין תיירים לא ישראלים, אין חתונות, אין חגיגות חינה לפני החתונות, אין חימום בתים. אף אחד לא חוגג", אמר תומר בנט, המנהל את אוצרות המלך דוד, חנות יודאיקה במתחם הרחוב הפופולרי בירושלים, שבדרך כלל שופע אנשים שאוכלים פיצה ופלאפל או שותים קפה במסעדות המדרכה.
"אבל זה ישתפר," אמר בנט והצביע לשמיים. "אנחנו מאמינים בו."
חנויות בבן יהודה נהגו להישאר פתוחות עד חצות בסוף דצמבר, אז ביקרו תיירים אמריקאים במהלך חופשת החורף וחופשת חג המולד, אמר משה סעודי, שאייש חנות מזכרות. עכשיו הם סוגרים מוקדם.
לרשות החדשנות יש 100 מיליון דולר בכספים ממשלתיים לתמיכה בחברות טכנולוגיה, בעיקר סטארטאפים שהפסידו מימון.
המגזר קיבל עידוד מההודעה בחודש שעבר כי ענקית המוליכים למחצה אינטל תמשיך בהשקעה מתוכננת של 25 מיליארד דולר להרחבת מפעל שבבים בדרום ישראל, לאחר שתקבל מענק של 3.2 מיליארד דולר מהממשלה.
"כל היזמים שלנו מבינים שלא משנה כמה הלקוחות שלנו בחו"ל תומכים בנו ומזדהים איתנו, אם אנחנו לא יכולים לעמוד בהתחייבויות שלנו הם צריכים להמשיך הלאה", אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.
זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה פתח הארגון במסע קידום מכירות חדש להגברת האמון בחברות הטכנולוגיה הישראליות, למרות המלחמה. הסלוגן: "הטכנולוגיה הישראלית מספקת. לא משנה מה."
