ה הרג ממוקד לכאורה מבין שלושה עובדי תקשורת בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון ביום שישי חידשו את הקריאות להפסקת העונש על ההתעללות של ישראל.
הסנגורים אומרים ש מספר ההרוגים עולה של עיתונאים שנהרגו על ידי הצבא הישראלי בסכסוך המתרחב הוא תוצאה של כישלונה של הקהילה הבינלאומית – במיוחד ארצות הברית, התומכת הבכירה של ישראל – להטיל אחריות על המדינה.
הריגתם של עובדי תקשורת בלבנון הגיעה ימים לאחר שישראל האשימה ללא בסיס כמה עיתונאים של אל-ג'זירה בעזה שהם חברים בארגונים פלסטיניים חמושים, מה שהעלה חשש לגבי שלומם.
"האירועים של הימים האחרונים מדאיגים, וצריכים לשמש קריאת השכמה לממשלת ארה"ב ולמדינות אחרות שיש בכוחן לתת דין וחשבון על ממשלת ישראל ולעצור את האלימות הזו", אמרה רבקה וינסנט, קמפיין מנהל בכתבים ללא גבולות (RSF).
הפיגוע הקטלני ביום שישי בלבנון כוון למתחם שבו שהו כמה עיתונאים ועובדי תקשורת – באזור שהוצא מלחימה. לא הייתה אזהרה לפני השביתה, שהרסה כמה מבנים והותירה מכוניות שסומנו "עיתונות" מכוסות בהריסות.
"זהו התנקשות, לאחר מעקב ומעקב, תוך תכנון ותכנון, שכן במקום נכחו 18 עיתונאים המייצגים שבעה מוסדות תקשורת", כתב שר ההסברה של לבנון זיאד מקרי ברשתות החברתיות.
הרציחות מוסיפות לאחד הרשומות הקטלניות ביותר של עיתונאים המסקרים סכסוך זה שנים.
לפחות 128 עיתונאים ועובדי תקשורת הם בין עשרות אלפי האנשים שישראל הרגה בעזה, בגדה המערבית ובלבנון בשנה האחרונה – הזמן הקטלני ביותר עבור עיתונאים מאז שהוועדה להגנה על עיתונאים (CPJ) החלה לעקוב אחר ההרג. לפני יותר מארבעה עשורים.
לפי גורמים פלסטינים, מניין ההרוגים גבוה אף יותר עם 176 עיתונאים שנהרגו בעזה בלבד.
"CPJ זועמת עמוקות על תקיפה אווירית קטלנית נוספת של ישראל על עיתונאים, הפעם פגעה במתחם המארח 18 אנשי עיתונות בדרום לבנון", אמר מנהל התוכנית של CPJ, קרלוס מרטינז דה לה סרנה, בהצהרה לאל-ג'זירה.
"הכוונה מכוונת לעיתונאים היא פשע מלחמה על פי החוק הבינלאומי. יש לחקור את הפיגוע הזה באופן עצמאי ולחייב את המבצעים באחריות".
תיוג עיתונאים 'מחבלים'
פקידים ישראלים עשו זאת באופן קבוע מרח את העיתונאים נהרגו בעזה, מאשימים אותם ללא ראיות שהם חברים בחמאס ובקבוצות אחרות.
השבוע האשימה ישראל שישה עיתונאים באל-ג'זירה שהם "פעילים" של חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני – מה שעורר חשש שהוא מצדיק מראש את הכוונתם. אל ג'זירה נדחה מכל וכל ההאשמות הישראליות.
ישראל הרגה כמה עיתונאים של אל-ג'זירה ובני משפחתם בעזה מאז תחילת המלחמה, כולל כתב הרשת. איסמעיל אל-גול ומצלם סמיר אבודקה.
המבקרים מאשימים את ישראל – שאסרה על כניסת כתבים זרים לעזה – מכוונת לעיתונאים בשטח הפלסטיני כדי לטשטש את האמת על פשעי המלחמה שלה שם.
ל-CPJ יש שוב ושוב מְתוֹעָד "דפוס ההמרחה של עיתונאים פלסטינים עם תוויות 'טרוריסטים' לא מבוססות בעקבות הרג שלהם".
האיום האחרון נגד עיתונאי אל-ג'זירה מגיע עם התגברות הקריאות לישראל לאפשר לעיתונאים זרים להיכנס לעזה. מוקדם יותר השנה, יותר מ-70 ארגוני תקשורת וחברה אזרחית חתמו על מכתב פתוח הקורא לישראל להעניק גישה לעיתונאים, דרישה לאחרונה הדהד על ידי עשרות מחוקקים בארה"ב.
דיאנה בוטו, עורכת דין ואנליסטית פלסטינית, אמרה שישראל לא רוצה שהעולם יראה מה קורה בעזה.
"מצד אחד, הם לא מאפשרים עיתונאים בינלאומיים, ומצד שני, הם מתנקשים בעיתונאים שנמצאים שם", אמר בוטו לאל-ג'זירה. "ואז הם מורחים את העיתונאים שנמצאים שם ואיכשהו מתייגים אותם כמטרות".
Buttu הדגיש כי על פי החוק הבינלאומי, אנשים יכולים להיחשב מטרות לגיטימיות במלחמה רק אם הם לוחמים שעוסקים בלחימה – האשמת מישהו בהיותו מזוהה עם קבוצה חמושה, בין אם היא נכונה ובין אם לא, אינה הופכת אותם למטרה לגיטימית.
היא הוסיפה כי ישראל "הופכת את החוק הבינלאומי על ראשה" על ידי תיוג אנשים כאנשי חיזבאללה וחמאס כדי להצדיק את הריגתם.
ראאד ג'ראר, מנהל הסברה בארגון הזכויות האמריקני DAWN אמר כי ההאשמות של ישראל נגד עיתונאי אל-ג'זירה הן "טקטיקה מכוונת להפחיד ולהשתיק את אלה החושפים את הטיהור האתני המתמשך ואת העקירה הכפויה שלה בצפון עזה".
"הקמפיין הזה נגד עיתונאים המדווחים על הזוועות רק מוכיח עוד יותר את הייאוש של ישראל לכסות על פשעי המלחמה שלה ורצח עם שיטתי נגד פלסטינים", הוסיף ג'ראר.
עונש גידול עונש
בעוד שישראל הפנתה לעיתונאים בקצב חסר תקדים במהלך המלחמה המתמשכת, היא הרגה עשרות נוספים בשנים שקדמו לה. אבל לא הייתה שום תוצאה לרציחות הללו, והחסינות הזו סללה את הדרך להסלמה הנוכחית, אומרים אנליסטים.
זאהה חסן, עמית בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, אמרה לאל-ג'זירה כי "המקום הקטלני ביותר לעבוד בימים אלה עבור עיתונאים הוא המקום שבו ישראל מנהלת מלחמה".
צוות החשיבה פרסם סרטון מוקדם יותר השנה, תיעד את חייהם של עיתונאים פלסטינים בעזה. רגע לפני שחרורו, אחד העיתונאים שמופיעים בו, סמי שחאדה, איבד רגל בפיגוע ישראלי במחנה הפליטים נוסייראת, שבו צילם.
חסן אמר כי חוסר האחריות להרג של כתבת אל-ג'זירה שירין אבו אקלה – שהייתה אזרחית אמריקאית – על ידי כוחות ישראליים בגדה המערבית הכבושה בשנת 2022 היה "מבשר לבאות".
במשך חודשים לאחר הריגתו של אבו עקל'ה, המחוקקים והסנגורים בארה"ב קראו לחקירה עצמאית בארה"ב על התקרית.
בעוד כלי תקשורת בארה"ב וישראל דיווחו כי משרד המשפטים האמריקאי פתח בדיקה לתוך הירי, גורמים אמריקאים מעולם לא אישרו זאת בפומבי, וממצאים כלשהם לא פורסמו. אף אחד לא נענש על הריגת אבו עקל'ה.
"אם ניתן לשלול את הצדק משירין על ידי ממשלתה, איך נוכל לצפות לצדק עבור עיתונאים פלסטינים בעזה או כל עיתונאי אחר הפועל בשדות ההרג של פלסטין ולבנון?" אמר חסן.
"משרד החוץ האמריקאי והבית הלבן מכירים בתפקיד החשוב ביותר שעיתונאים ממלאים באמירת אמת. למרבה הצער, הם לא שמים את אותו דגש או ערך על האמת או החיים האזרחיים כשהאמת חושפת פשעי מלחמה ישראלים או שהיעד האזרחי הוא עיתונאי פלסטיני או ערבי".
ארה"ב מדגישה לעתים קרובות את מה שנקרא "סדר מבוסס כללים" כאשר למתוח ביקורת על מדיניות על ידי רוסיה וסין, אך שמרה על תמיכתה הבלתי מותנית בישראל למרות התעללויות מתועדות היטב, כולל הרג עיתונאים.
וושינגטון מספקת לפחות 3.8 מיליארד דולר בסיוע צבאי לישראל מדי שנה, והנשיא ג'ו ביידן אישר 14 מיליארד דולר נוספים בסיוע לבת ברית ארה"ב כדי לסייע במימון המלחמה הנוכחית.
בעוד ארה"ב ומדינות אחרות לא הצליחו לבלום את ההתקפות של ישראל על עיתונאים, הפרקליטים מתחו גם ביקורת על התקשורת המרכזית בעולם על תשומת לב וזעם לא מספקים על התקפות ישראליות נגד העיתונות.
"יש הרבה אנשים ששותפים לזה. זה לא רק הממשלות, שבהחלט שותפות, אלא זו גם העובדה שלא שמענו זעם בינלאומי מעיתונאים אחרים", אמר בוטו, חבר קרוב. של אבו עקל'ה.
"העיתונאים הפלסטינים האלה, העיתונאים הלבנונים האלה, חייהם לא פחות ראויים מאלה של עיתונאים בינלאומיים, והעובדה שלא ראינו שום זעם היא מדהימה".
אבל כמה כלי תקשורת אלטרנטיביים התבטאו בגינוי ההתקפות נגד עיתונאים מצד ישראל.
השבוע, הפרסום הפרוגרסיבי האמריקאי Jewish Currents פרסם הודעת תמיכה בששת העיתונאים של אל-ג'זירה שישראל מכוונת אליהם.
"כמוסד עיתונאי, אנחנו בדרך כלל נמנעים מלהוציא הצהרות או לקרוא לאחרים לפעול, אבל עמדתנו כעובדי תקשורת מחייבת אותנו לעמוד בסולידריות עם עמיתינו בעזה", נכתב.
"הנורמליזציה של ישראל הבוטה התמקדות בעיתונאים יש השלכות על כתבים ברחבי העולם".
הפרסום הוסיף כי יש להתייחס לפגיעה בעיתונאים פלסטינים כאל משבר עבור התקשורת הבינלאומית.
