מלחמתה של ישראל בלבנון השליכה מדינה שכבר סובלת ממשברים מורכבים – כלכליים, בנקאיים, פוליטיים – לריק עמוק עוד יותר.
יום אחרי ה תחילת המלחמה בעזה ב-7 באוקטובר 2023קבוצת חיזבאללה של ישראל ולבנון החלה בחילופי תקיפות מעבר לגבול, שעקרו עשרות אלפי אנשים משני הצדדים.
ב-23 בספטמבר, ישראל הסלימה את התקפותיה על לבנון וכמה ימים לאחר מכן השיקה א פלישה קרקעיתדוחף את מספר העקורים בלבנון מעל 1.2 מיליון והרג יותר מ-2,300.
השירותים הממשלתיים עבור העקורים והפצועים לא היו מספיקים כאשר הממשלה הזמנית מתאמצת למלא את הצורך.
להלן מבט על המצב בלבנון כיום כאשר ממשלתה נאבקת:
מה רע בלבנון ובממשלתה?
באוקטובר 2019, הכלכלה קרסה והבנקים נסגרו, נעל את המפקידים מחסכונותיהם והוביל משבר כלכלי.
בשנה שלאחר מכן, מגיפת COVID-19 הכתה עוד יותר את הכלכלה, ואחת מהן הפיצוצים הלא-גרעיניים החזקים ביותר שתועדו אי פעם הרס את נמל ביירות ואת השכונות שמסביב.
הלירה הלבנונית איבדה יותר מ-98% מערכה על רקע שיעורי אינפלציה תלת ספרתיים.
בנוסף למשבר, הממשלה הזמנית של לבנון משותקת במידה רבה על ידי מריבות פוליטיות ושחיתות משתוללת.
לבנון גם מארחת יותר פליטים לנפש מכל מדינה אחרת, מה שמקדם המתח הכלכלי.
מה קורה לעם הלבנוני?
העוני בלבנון גדל פי שלושה מ-2012 ל-2022.
המשבר הפיננסי חיסל את רוב מעמד הביניים ודחף כמעט מחצית מהאוכלוסייה הלבנונית לעוני, לפי הבנק העולמי.
הבעיות נובעות מהעקשנות של המעמדות השליטים ומכישלון הרפורמה למרות הלחץ הבינלאומי, לפי אנליסטים.
העם הלבנוני קם ב-2019 נגד הממשלה והאליטות השולטות במדינה ובמשאביה. ההפגנות בפריסה ארצית ירדה מהפסים על ידי COVID-19 ופיצוץ הנמל.
למרות השחיתות המשתוללת והסירוב של המעמד הפוליטי לבצע רפורמות משמעותיות שיובילו לאחריות ולשקיפות רבה יותר, מדינות זרות ממשיכות לתת למנהיגי לבנון סִיוּעַ.
איך מלחמת ישראל מחמירה את המצב בלבנון?
ההפצצות והפלישה הקרקעית של ישראל האריכו את עקירת התושבים בדרום, במזרח ובפרבריה הדרומיים של ביירות.
גם הפצצת דרום לבנון – ליבה החקלאי של לבנון – הרסה מקור הכנסה לתושבים עקורים רבים.
"עכשיו זו עונת המסיק של זיתים", אמרה לילה אל אמין, העומדת בראש המשרד בביירות של ארגון הסיוע הבינלאומי Mercy Corps. "אלה שהפסידו את הקציר שלהם בשנה שעברה יפסידו עוד אחד גם השנה".
איך מסתדרים העקורים?
כ-1.2 מיליון בני אדם נעקרו מבתיהם, לפי ממשלת לבנון.
אנשים ישנים בבתי ספר שהפכו למקלטים בעוד אחרים מצאו מקלט ברחובות או ליד הים.
מחירי השכירות עלו במידה ניכרת באזורים בטוחים יותר, בעוד שחלקים מהדרום, בקעת הבקעה במזרח והפרברים הדרומיים של ביירות הושמדו.
ביום שני ביצעה ישראל גם פיגוע בצפון לבנון, פגעה במשפחה עקורה באיטו שליד זגרטה והרגה לפחות 23 בני אדם.
היעד שלה לא היה ברור, אבל התקיפה היכתה פחד בקרב אנשים רבים שקלטו עקורים.
בשבוע שעבר הציב ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לעם הלבנוני אולטימטום לאתגר את חיזבאללה או לקבל את הפיכתה של לבנון לעזה אחרת.
כמה אנליסטים אמרו שזה דומה לנתניהו שדרש מהלבנון לפתוח במלחמת אזרחים.
ההתקפות וההערות מרכיבות את מה שאמרו האנליסטים היא האסטרטגיה של נתניהו לזרוע פחד ולגרום ללבנונים להתהפך זה על זה.
כיצד הגיבה ממשלת לבנון?
לממשלה הזמנית של ראש הממשלה נג'יב מיקאטי יש השפעה מוגבלת בזמנים רגילים, ולכן היא תתקשה להיות יעילה במשבר כזה.
ככל שהמלחמה תימשך זמן רב יותר, כך הממשל המסתחרר כבר יוכל להשפיע פחות.
הממשלה הפעילה תוכנית חירום לאומית לתגובה הומניטרית משותפת עם ארגוני האו"ם והשותפים.
עם זאת, הממשלה הציעה לעיר צידון שבדרום המדינה רק 50,000 דולר כדי לענות על צרכים שגורמים מקומיים העריכו במיליארד דולר לחודש, לפי Action for Humanity, ארגון לא ממשלתי בינלאומי המספק סיוע בלבנון. וזה היה לפני התעצמותה של ישראל.
"פצצות נופלות סביבנו. חייהם של אנשים נקרעים לגזרים", אמר פרז יוספזאי מ"פעולה למען האנושות" לאל-ג'זירה.
"זה אפילו לא מתחיל לתת מענה לצרכים הספירליים."
משרד החינוך הפך את בתי הספר למקלטים זמניים עבור רבים מהעקורים, אך עדיין יש אלפים שנאבקים למצוא מקלט.
הממשלה נטלה חלק בשיחות עם הקהילה הבינלאומית בניסיונות להשיג הפסקת אש.
שר החוץ של לבנון אמר ל-CNN שמנהיג חיזבאללה המנוח חסן נסראללה הסכים להפסקת אש זמנית זמן קצר לפני שישראל התנקשה בו באמצעות פצצות בונקר של חצי טון.
