ביזתן של 97 משאיות של שיירת סיוע של האו"ם לנוכח מתקנים צבאיים ישראלים במעבר כרם אבו סאלם (כרם שלום לישראלים) החריפה את הסבל של רצועת עזה המצוררת, שכבר נמצאת במשבר הומניטרי חריף.
שיירת 109 המשאיות של משלוחי סיוע מכמה סוכנויות של האו"ם יורטה על ידי גברים חמושים בליל שבת שאילצו את הנהגים לפרוק מטען באיומי אקדח, פצעו עובדי סיוע וגרמו נזק לכלי הרכב, כך מסרה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים, אונר"א.
אונר"א לא זיהתה את העבריינים, אלא רק אמרה שהסיבה היא "התמוטטות הסדר האזרחי" בקרב אוכלוסייה שהרשויות הישראליות אחראיות, לפי הסוכנות, להבטיח שתקבל מספיק סיוע כדי לספק את צרכיה הבסיסיים.
ערוץ הטלוויזיה "אל-אקצא" דיווח כי מקורות משרד הפנים של חמאס בעזה אישרו שיותר מ-20 מחברי הכנופיה החשודים בביצוע השוד נהרגו על ידי כוחות הביטחון של חמאס שפעלו בתיאום עם ועדות השבט.
כל מי שייתפס לוקח חלק בביזה דומה יטופל ב"אגרוף ברזל", נכתב.
עד כמה זה היה רציני?
מְאוֹד.
לדברי כתב אל-ג'זירה, Maram Humaid, החשש בקרב הפלסטינים מתרכז בסיכוי של "הרעב הממשמש ובא" מול דרום עזה, בנוסף לזה בצפון החסום.
מזון, כולל יסודות כגון קמח וירקות, כמעט בלתי אפשרי להשיג, ובמקרים הנדירים שניתן למצוא אותו, הוא לרוב מתומחר מעבר להישג ידם של רבים.
כמה רע היה קודם?
בצורה אינטנסיבית.
כמות המזון שהצבא הישראלי הותר לעזה באוקטובר ירד לכרבע מהממוצע לשאר ימות השנה.
בצפון עזה, חסום על ידי הצבא הישראלי מאז תחילת אוקטובר, התנאים תוארו על ידי ראשי האו"ם כ"אפוקליפטיים".
למרות שישראל לא נפגשה כמעט כל התנאים שנקבעו באולטימטום על ידי בעלת בריתה הראשית, ארצות הברית, כדי לשפר את התנאים הנואשים בעזה, לא ננקטה כל פעולה.
יתרה מכך, כוונתה של ישראל לאסור בעצם את אונר"א, סוכנות הסיוע העיקרית של האו"ם בעזה, נמשכה אף היא ללא מעצורים למרות מחאות בינלאומיות.
ראש אונר"א, פיליפ לזאריני, אמר ביום שני לסוכנות העיתונות הטורקית הממשלתית "אנאדולו" כי אין "תוכנית B" להעברת סיוע לעזה, סיוע שתמך בכ-2.2 מיליון האנשים הלכודים בתוך המובלעת.
מדוע הצבא הישראלי לא עשה דבר כשקבוצות חמושות תקפו את השיירה?
זה לא ברור.
הפשיטה התרחשה בסמוך למעבר כרם אבו סאלם המבוצר – על ידי ישראל – בין עזה לישראל.
פלסטינים בעזה סיפרו לאל-ג'זירה על הבלבול שלהם בנוגע לאופן שבו, באחד השטחים המפוקחים ביותר על פני כדור הארץ, נוכחותם של כל כך הרבה גברים חמושים הייתה יכולה להיעלם.
הוושינגטון פוסט אמר שהוא השיג מזכר פנימי של האו"ם מאוקטובר, שאמר כי הכנופיות בעזה "עשויות להפיק תועלת מחסד פסיבי אם לא אקטיבי" או "הגנה" מהצבא הישראלי.
מנהיג כנופיות אחד, נכתב בתזכיר, הקים "מתחם דמוי צבא" באזור "המוגבל, נשלט ומפטרל על ידי צה"ל (צבא ישראל)".
מוקדם יותר החודש דיווח העיתון הישראלי "הארץ" על כנופיות פלסטיניות חמושות שפושטות באופן שגרתי על שיירות סיוע הנכנסות דרך כרם אבו סאלם, אזור שלכאורה בשליטת הצבא הישראלי.
"ראיתי טנק ישראלי אחד, ופלסטיני חמוש בקלצ'ניקוב (רובה) במרחק של 100 מטרים בלבד ממנו", אמר לעיתון בכיר בארגון הפועל בעזה.
"הגברים החמושים מכים את הנהגים ולוקחים את כל האוכל אם הם לא מקבלים תשלום (כספי הגנה)".
האם ישראלים חסמו בעבר סיוע באופן בלתי חוקי?
כֵּן.
בחודש מאי אמר מפקד משטרת ישראל היוצא, קובי שבתאי, שבן-גביר מנע ממנו להגן על שיירות הסיוע מפני הימין הקיצוני הישראלי ומפגיני מתנחלים המבקשים לחסום סיוע מלהגיע לעזה.
באותו חודש, העיתון הבריטי "גרדיאן" דיווח כי חברים בודדים משירותי הביטחון והצבא של ישראל מלמדים על המפגינים על העיתוי והמעבר של משאיות סיוע לעזה כדי לאפשר את יירוטן.
בסוף השבוע שעבר אמר השר לביטחון לאומי של ישראל, איתמר בן-גביר, לחדשות הלאומיות לישראל כי הוא מתנגד לכל צורה של סיוע הומניטרי בכניסה לעזה.
שר הימין הקיצוני מתח ביקורת על החלטת הקבינט להגדיל באופן שולי את הסיוע לאור האולטימטום האמריקאי, אמר לערוץ: "אני מאמין שכל עוד יש לנו בני ערובה בעזה, אסור לנו לתת שום הנחות לרצועה, אפילו לא לרצועה. האוכלוסייה האזרחית".
