המדינה הקטנה בדרום אמריקה, סורינאם, מתכננת לחלוק הכנסות משדות נפט וגז שהתגלו לאחרונה מול חופיה.
לאחר מספר גילויים של מאגרי נפט על ידי פרויקט קידוח ימי המכונה בלוק 58 משנת 2019 עד 2023, הנשיא צ'אן סנטוכי חשף יוזמה שאפתנית בשם תמלוגים לכולם" (RVI), שמטרתה להבטיח שכל סורינמים ייהנו מהעושר שנוצר עבור מדינה, שהערכה של מומחים היא בערך 10 מיליארד דולר במהלך 10 עד 20 השנים הבאות.
"מכשיר ה-RVI אומר שכל סורינאמי שחי בארצנו מקבל שטר חיסכון בשווי 750 דולר ארה"ב עם ריבית שנתית של 7 אחוזים. הכסף ישולם בעתיד מהכנסות התמלוגים של בלוק 58", אמר סנטוכי. הפקת הנפט והגז אמורה להתחיל ב-2028.
תוכנית התמלוגים נועדה לחלק את הרווחים הצפויים ממשאבי הטבע של המדינה ישירות לאזרחיה, לסמן שינוי משמעותי במדיניות הכלכלית של המדינה ועלול לשנות את חייהם של העם הסורינאמי.
אז איך התגלו הרזרבות, ואיך תפעל תוכנית התמלוגים?
היכן נמצאו השמורות?
בלוק 58 הוא פרויקט גדול של 10.5 מיליארד דולר, נפט וגז במים עמוקים, הממוקם מול חופי סורינאם, שהפך למוצב קולוניאלי הולנדי לאחר שהבריטים החליפו אותו תמורת ניו אמסטרדם (כיום מנהטן, ניו יורק) ב-1667. למרות קבלת עצמאות ב-1975, הולנדית נותרה השפה הרשמית בסורינאם.
ענקית האנרגיה הצרפתית TotalEnergies, שעובדת במיזם משותף עם חברת האנרגיה האמריקנית Apache Corporation (APA Corp), היא מפעילת הפרויקט של בלוק 58.
מטרת המיזם היא לנצל שדה נפט משמעותי במרחק של 150 ק"מ (כמעט 100 מייל) מול חופי סורינאם, שיש לו פוטנציאל להפיק עד 220,000 חביות נפט גולמי מדי יום.
האם סורינאם היא המדינה היחידה שחולקת עושר נפט באזור זה עם אזרחיה?
לא, וזו לא המדינה היחידה שהרוויחה מחיפושי נפט בים באזור.
גיאנה, שכנתה, הודיעה בחודש שעבר כי מאות אלפי אזרחים גיאניים מבית ומחוץ לבני 18 ומעלה יקבלו כל אחד תשלומים במזומן של כ-100,000 דולר גיאני (480 דולר).
אירפאן עלי, נשיא גיאנה, אמר בהצהרה באוקטובר: "במהלך השבוע האחרון, אלפי גויאנים עסקו אותי ואת חברי הקבינט שלי, וסיפקו משוב חיובי ביותר על הצעדים".
כיצד התגלה נפט מול חופי גיאנה וסורינאם?
למרות שחלק ניכר ממאגרי הנפט של גיאנה וסורינאם נמצאו רק בעשר השנים האחרונות, חיפושים ביבשה מוקדמים בשנות ה-1800 וה-1900 מצאו "חלחול נפט" – פחמימנים נוזליים או גזיים המופיעים באופן טבעי – על פי World Oil, כתב עת המתמקד בנפט חיפוש גז.
גילויים מוקדמים אלה של חלחול נפט הובנו כעדות לקיומם של מאגרי נפט גדולים יותר ומערכות נפט וגז מתפקדות אפשריות מתחתיהם.
במאי 2015, ExxonMobil, תאגיד נפט וגז רב-לאומי מטקסס, ושותפיו עשו את ממצא הנפט הגדול הראשון שלהם בבאר הנפט Liza-1, הממוקמת בבלוק Stabroek 193 ק"מ (120 מייל) מול חופי גיאנה.
למרות שחיפושי נפט מוקדמים בסורינאם החלו בשנות ה-30, תעשיית הנפט של סורינאם לא נולדה עד לגילוי המסחרי הראשון של נפט בשדה כלכותה, הממוקם במחוז סאראמאקה בצפון סורינאם ב-1965 על ידי Nederlandse Aardolie Maatschappij (NAM), מיזם משותף. בין Shell לבין ExxonMobil.
עם הקמת Staatsolie Maatschappij Suriname NV בשנת 1980, סורינאם הגבירה משמעותית את שליטתה על משאבי הנפט של המדינה. בעוד שחיפושים אחרונים אחר מאגרי נפט וגז החלו בשנות ה-2000, TotalEnergies לא החלה את פעילותה בבלוק 58 עד 2019.
האם עושר הנפט החדש ישנה את הסיכויים הכלכליים של גיאנה וסורינאם?
עושר הנפט לא תמיד תורגם לעושר כלכלי עבור מדינות עם מאגרי נפט וגז גדולים.
סנטוכי אמר לסוכנות הידיעות AFP כי הוא "מודע למדי לקללת הנפט", הידועה גם בשם "המחלה ההולנדית", שנפלה על מדינות עתירות משאבים כמו ונצואלה, אנגולה ואלג'יריה – שאף אחת מהן לא ראתה עליות גדולות. לכלכלותיהם למרות שפע של משאבי טבע.
רק נורבגיה הצליחה להימלט מהקללה – בעיקר על ידי בניית קרן הון ריבונית הידועה גם בשם קרן הפנסיה הממשלתית שתשמש חיץ נגד העליות והשפל של מחירי הנפט לאחר שאחד משדות הנפט הגדולים בעולם התגלה מול חופי נורבגיה ב 1969.
סורינאם
לומד מכך, אמר סנטוכי, סורינאם הקימה קרן דומה בציפייה לזרימת מזומן הנפט.
על פי הערכת העוני והשוויון בסורינאם לשנת 2022, שבוצעה על ידי הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח (IDB) והבנק העולמי, שיעור העוני הלאומי בסורינאם הוא 17.5 אחוזים. זה כמעט כפול מהממוצע של 9.2 אחוזים מאוכלוסיית העולם (כ-700 מיליון איש) שחיה כיום בעוני קיצוני.
גיאנה
על פי הערכות 2019 של הבנק העולמי, שיעור העוני בגיאנה חמור עוד יותר – עומד על 48.4%, ירידה מ-60.9% ב-2006, מה שהופך אותה לאחת המדינות העניות ביותר בקריביים ובאמריקה הלטינית למרות פריחת הנפט שם.
למרות שגיאנה מחזיקה באחד הנתחים הגדולים בעולם של נפט לנפש, כמעט מחצית מהאוכלוסייה עדיין חיה מפחות מ-5.50 דולר ליום, לפי דו"ח USAID משנת 2021, ונפגעה קשה ממשבר יוקר המחיה העולמי לאחרונה שנים.
לפי הדו"ח, "חוסר היציבות הפוליטית של גיאנה מעלה חשש שהמדינה לא מוכנה לעושר החדש שלה ללא תוכנית לנהל את ההכנסות החדשות ולחלק את ההטבות הכספיות בצורה הוגנת".
למרות שהעוני נותר אתגר, גילויי הנפט הורידו את שיעור העוני ופתחו את הדלת לפרויקטים ממלכתיים נוספים.
בספטמבר, הממשלה הציגה תוכניות לבניית פרויקט גז-לאנרגיה בסך 1.9 מיליארד דולר שמטרתו להכפיל את תפוקת האנרגיה.
"אם לא חיית את מה שחווינו, לא תבין מה המשמעות של הצמיחה המטריפת הזו", אמר אנליסט התקשורת והיזם של גיאן אלכס גרהם לעיתון "גרדיאן".
אילו מדינות אחרות משתמשות בעושר ממשאבי טבע לטובת האזרחים?
מונגוליה
ב-2008 הקימה מונגוליה את קרן הפיתוח האנושי, שאחראית על חלוקת הכנסות הכרייה לאזרחים באמצעות תשלומים במזומן. התוכנית תוכננה גם להשתמש בהכנסות מחברות כריית פחם ונחושת בבעלות המדינה כמו Erdenes Tavan Tolgoi ו-Erdenet Corp כדי לממן תוכניות חברתיות, פרויקטי תשתית ושירותי בריאות.
לפי מאמר מ-2012 ממכון ברוקינגס, צוות חשיבה לא מפלגתי למדיניות שבסיסו בוושינגטון הבירה, הפרלמנט המונגולי הורה ב-2011 להקצות 805 מיליארד טוגריקים (כ-567 מיליון דולר) מהקרן לכל האזרחים. הקצאה זו נועדה לכסות עלויות ביטוח בריאות ושכר לימוד לסטודנטים. בנוסף, בוצע תשלום במזומן של 21,000 טוגריקים (כ-15 דולר) לכל אזרח.
עם זאת, לאחר בחירות 2012, הממשלה יישמה צעדי צנע כדי לטפל במצב הכלכלי הקשה של מונגוליה. היא הפסיקה את תשלומי המזומנים וחזרה לגישה ממוקדת יותר, תוך התמקדות אך ורק בתשלומים חודשיים לילדים.
בשל חוסר יעילות מבנית בקרן לפיתוח אנוש, היא הוחלפה בסופו של דבר ב-2016 בקרן ליציבות פיסקלית, המתמקדת בייצוב המשק במקום בחלוקת הטבות ישירות בכסף.
בוצואנה
קרן העושר הריבונית של בוצואנה, קרן Pula, נוסדה ב-1993 כדי לנהל הכנסות מיצוא יהלומים. הקרן עברה ארגון מחדש משמעותי בשנת 1997 במסגרת חוק בנק בוצואנה משנת 1996.
קרן פולה אינה מבצעת תשלומים ישירים לאזרחים. מטרתו העיקרית היא לרפד את הכלכלה מפני זעזועים פיננסיים מחזוריים.
על פי אומדן משנת 2023 של GlobalData, חברת ניתוח וייעוץ נתונים, בוצואנה היא היצרנית השנייה בגודלה בעולם של יהלומים ומהווה כ-20% מייצור היהלומים העולמי. אבל ב-2023 ייצאה בוצואנה יהלומים של 3.2 מיליארד דולר – ירידה של 31% מהיצוא של 2022.
לאחר עצמאותה ב-1966, בוצואנה הייתה המדינה השנייה העניה בעולם, אך על פי דוחות כלכליים של הבנק העולמי, היא נחשבת כיום למדינה בעלת הכנסה בינונית, כאשר רוב הצמיחה שלה מונעת מיצוא יהלומים.
אַרצוֹת הַבְּרִית
בארה"ב, חלק מהמדינות תלויות מאוד בהכנסות מנפט וגז, וחלקן מצאו דרכים להועיל ישירות לאזרחים.
אלסקה
דיבידנד הקרן הקבועה של אלסקה הוקמה באמצעות תיקון חוקתי זמן קצר לאחר שהחלה הפקת הנפט ב-1977 במאגר הנפט של המדינה – הגדולה ביותר שזוהתה אי פעם בצפון אמריקה. שדה הנפט ממוקם במפרץ פרודו באזור המדרון הצפוני.
הקרן הוקמה כדי להשתמש בהכנסות מהפקת נפט כדי לבצע תשלומי דיבידנד ל"דורות נוכחיים ועתידיים של תושבי אלסקה". לפי גורמים רשמיים במדינה, כ-600,000 תושבי אלסקה זכאים לדיבידנד, בשווי 1,702 דולר השנה.
אלבמה
באלבמה, 28 אחוז מההכנסות ממכירת נפט וגז מועברות לקרן הנאמנות של Alabama Capital Improvement Trust. קרן המדינה הזו משלמת בעיקר עבור פרויקטים טכנולוגיים ותשתיות הכוללים בנייה ושיפוץ של כבישים, גשרים ומבני ממשלה, כולם מספקים זרימה של מקומות עבודה למדינה.
מונטנה
בשנת 1976, קרן הנאמנות של מונטנה Coal Severance Tax Trust נוצרה באמצעות תיקון חוקתי שאושר על ידי הבוחר. מחציתו ממומן ממסים על הכנסות מיצוי פחם. הקרן אחראית על יצירת מקומות עבודה, פרויקטים של מתקני בתי ספר, תשתיות חדשות ופרויקטים של אנרגיה מתחדשת.
