ישראל ואיראן מעולם לא היו קרובות יותר לעורר מלחמה אזורית במזרח התיכון.
איראן שיגרה ביום שלישי כדור בליסטי דו-גלים מתקפת טילים בתגובה לזו של ישראל הרג מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה בביירות בשבוע שעבר ולאחר ההתנקשות ב-31 ביולי של ראש חמאס, איסמעיל הנייה בטהרן.
חילוץ של 180 טילים לא גרם לנפגעים מכיוון שרוב הטילים יורטו, על פי דיווחי הצבא הישראלי. איראן טענה כי היא מכוונת לשלושה בסיסים צבאיים באזור תל אביב.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התחייב מיד לנקום ואמר שאיראן "עשתה טעות גדולה ותשלם", בעוד ארה"ב התגייסה מאחורי בת בריתה הקרובה.
"אל תטעו, ארצות הברית תומכת באופן מלא, מלא, מלא בישראל", אמר הנשיא ג'ו ביידן בבית הלבן, והוסיף כי הוא דן בתגובה למתקפה.
איך ישראל תגיב לאיראן?
האזור עומד כעת על המשקל בעודו ממתין לראות אם ישראל תבחר להחליש או לנסות להתעמת עם אויבה הוותיק בגיבוי ארה"ב.
מארק אוון ג'ונס, אנליסט באוניברסיטת נורת'ווסטרן בקטאר, אמר לאל-ג'זירה כי בעוד המתקפה של איראן מכוילת בקפידה כדי למנוע כל הסלמה, תגובתה של ישראל היא "בלתי צפויה".
המתקפה של איראן ביום שלישי ניסתה לשקם מידה של הרתעה מכיוון שטהראן לא יכלה להרשות לעצמה עוד "להיראות חלשה" לנוכח ההתקפות הישראליות על בעלות בריתה באזור, אמר אוון ג'ונס.
אך דיווחים מצביעים על כך שישראל הודיעה על המתקפה הנכנסת על ידי ארה"ב בזמן כדי ליירט את הטילים והמל"טים. לכן, יש לראות בשימוש של איראן בנשק מתוחכם כ"מאמץ סמלי", הוסיף.
מכיוון שהנזק מהתקיפה היה מינימלי, ישראל יכלה לבחור בתגובה מוגבלת כפי שעשתה באפריל, כאשר איראן פתחה במתקפה ראשונה אי פעם על שטח ישראל.
כנקמה על ישראלי חשוד שביתה בקונסוליה בדמשקב-13 באפריל, איראן שיגר כ-120 טילים בליסטיים ו-170 מל"טיםגרימת נזק קל לבסיס צבאי בדרום ישראל. ימים לאחר מכן, ב-18 באפריל, פגעה ישראל בבסיס חיל האוויר ארטש בעוספיה, והשמידה חלק ממערכת הגנה אווירית ארוכת טווח S-300.
המתקפה ערערה מעט את היכולות הצבאיות של איראן, אך הדיוק שלה שימש כאיום מרומז תוך הימנעות מהסלמה נוספת.
ובכל זאת, הפעם, היקף ואופי התקיפה של איראן – השימוש בטילים בליסטיים, שרבים מהם עברו את מערכת ההגנה האווירית של כיפת ברזל – פירושו שגם תגובתה של ישראל "תצטרך להיות הרבה יותר קשה" מאשר באפריל, כדי קבע את ההרתעה שלו, אמר אנדראס קריג, מרצה בכיר בבית הספר ללימודי ביטחון בקינגס קולג' בלונדון.
באפריל ירתה ישראל לעבר מטרות איראניות מחוץ למרחב האווירי האיראני. קריג אמר כי הוא מצפה שישראל תשלח הפעם את מטוסי הקרב שלה למרחב האווירי האיראני כדי לבצע תקיפות נגד אתרים צבאיים.
אם ישראל אכן תבחר להסלים באמת, זה עלול לסמן יציאה מעשרות שנים של מלחמת פרוקסי, ולגרור את הכוחות האיראניים לעימות ישיר עם ישראל ובעלת בריתה הגדולה ביותר, ארה"ב, הזהיר את אוון ג'ונס.
"המערב מאשים את איראן בהסלמה", אמר. "זה טוב לישראל כי היא מסוגלת לגייס את התמיכה הקואליציונית הזו נגד איראן תוך הסחת דעת מהעולם מה זה עושה בעזה."
אילו מטרות יכולה ישראל לשאוף לפגוע?
כל האפשרויות על הפרק, על פי הצהרות פומביות של גורמים ישראליים. זה יכול לכלול תקיפות על מתקני ייצור גרעין ונפט, התנקשויות ממוקדות במשמרות המהפכה של איראן ופשיטות מדויקות על נכסים צבאיים.
דובר צבא ישראל, דניאל הגרי, אמר כי ישראל תגיב "בכל מקום, בכל עת ובכל אופן שנבחר". ראש ממשלת ישראל לשעבר נפתלי בנט קרא לתקוף נחרץ במתקני הגרעין של איראן.
"עלינו לפעול כעת כדי להשמיד את תוכנית הגרעין של איראן, את מתקני האנרגיה המרכזיים שלה, ולהכאיב אנושות את משטר הטרור הזה", כתב בנט ב-X לאחר מטח הטילים של איראן. "יש לנו את ההצדקה. יש לנו את הכלים. כעת, כשחיזבאללה וחמאס משותקים, איראן עומדת חשופה".
מתחם העשרת האורניום של נתנז והמרכז לטכנולוגיה גרעינית עוספיה הם שניים מהאתרים בליבת תוכנית הגרעין של איראן. העיר המרכזית עוספיה, מקום התגובה של ישראל באפריל, היא גם ביתם של כמה מתקנים חשובים, כולל חברות צבאיות.
אוּלָם, מכוון לאתרי גרעין איראניים כתגובה למתקפה שגרמה נזק מינימלי עשויה להיחשב כבלתי מידתית. לכל מתקפה כזו יש גם פוטנציאל להגיב ולדחוף את טהראן להאיץ את תוכנית הגרעין שלה כדי להרתיע תקיפות עתידיות בשטחה.
ביום רביעי אמר ביידן כי לא יתמוך במתקפה ישראלית על מתקני הגרעין של איראן.
קריג ממכללת קינגס ציין גם כי רוב מתקני הגרעין של איראן ממוקמים עמוק מתחת לאדמה, מתחת להרים. "זה לא משהו שיהיה נגיש עבור ישראל בקלות מהאוויר", אמר לאל-ג'זירה.
שדות נפט – הפתוחים ופחות מאובטחים מאתרי הגרעין המאובטחים בכבדות – יכולים להיות מטרות צבאיות חלופיות. פגיעה במגזר הנפט הרווחי של איראן בתקופה שבה הרשויות האיראניות מתמודדות עם לחץ עממי גובר על המצב הכלכלי הקשה של המדינה עשויה גם היא לתרום ליתרון הפוליטי של ישראל. אבל קריג אמר שהוא לא בטוח שהתקיפות הישראליות על מתקני הנפט האיראניים ייראו כמוצדקות בעיני הקהילה העולמית לאור אופי התקיפות הצבאיות של איראן ביום שלישי.
מתקני בסיס חיל הים האיראני ונכסים ימיים של משמרות המהפכה האסלאמית (IRGC) הם יעדים פוטנציאליים נוספים עבור ישראל. לצד בירת איראן, טהראן, עיר הנמל בנדר-א בושהר, ביתה של תשתיות אנרגיה מרכזיות ומתקני הצי האיראני, היא מוקד חשוב.
גם תל אביב עשויה להמשיך את המחרוזת של התנקשויות ממוקדות בכך שהוא הולך אחרי מנהיגי איראן כפי שעשה עם חיזבאללה, בעל הברית החמוש והמצויד ביותר של איראן באזור. המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, נלקח למקום מאובטח בתוך איראן על רקע הגברת האבטחה, על פי דיווח של רויטרס, לאחר שישראל הרגה את נסראללה של חיזבאללה בהתקפה על ביירות בשבוע שעבר.
סוכנות הידיעות אמרה כי איראן מודאגת מהסתננות של סוכנים ישראלים, כולל איראנים בשכר של ישראל, ומנהלת חקירה יסודית של כוח אדם בקרב חברי משמרות המהפכה הבינוניים והגבוהים.
מצדה, איראן, שנזהרת מפתיחת מלחמה גדולה יותר, הזהירה את ישראל מפני תגמול.
הרמטכ"ל המשותף של הכוחות המזוינים של איראן, הגנרל מוחמד באגרי, אמר כי משמרות המהפכה מוכנים לחזור על מתקפת הטילים שלה ב"עוצמה מכפילה" אם ישראל תפגע בחזרה בשטחה.
"אם המשטר הציוני, שהשתגע, לא יבולל על ידי אמריקה ואירופה והוא מתכוון להמשיך בפשעים כאלה, או לעשות משהו נגד הריבונות או השלמות הטריטוריאלית שלנו, הפעולה (של יום שלישי) תחזור על עצמה בהיקף גבוה הרבה יותר ואנחנו נפגע כל התשתית שלהם", אמר.
באגרי גם הזהיר כי איראן נמנעה עד כה מלהתמקד באזרחים ישראלים, אך הדבר יהיה "בריר לחלוטין".
