מקווה שממשלת ביניים תחת מוחמד יונוס תוכל להחזיר את היציבות ולטפל באי השוויון במדינה.
מחאות הסטודנטים שזעזעו את בנגלדש מאז 1 ביולי והובילו את ראש הממשלה שייח חסינה לברוח באמצע הלילה במסוק לניו דלהי, פגעו בכלכלה המקומית, עם הפסדים המוערכים במיליארדי דולרים.
עכשיו, אפילו כמו חתן פרס נובל מוחמד יונוס מתכונן להנחות ממשלת ביניים בדאקה, עסקים נאבקים עם האופי חסר התקדים של האירועים האחרונים ומה שיבוא אחר כך.
"מעטים מאוד ציפו שהמצב ישתנה כפי שהיה", אמרה וינה נדג'יבוללה, סגנית נשיא למחקר ואסטרטגיה בקרן אסיה פסיפיק של קנדה, לאל-ג'זירה, בהתייחסה לעשרות ההרוגים והפצועים בתחילת השבוע ולעזיבתו של חסינה.
"בנגלדש היו הרבה הפיכות, אבל זה חדש – כוח העם הזה, כוחם העצום של המפגינים. עכשיו אנחנו בטריטוריה לא ידועה".
לרמה זו של סערה פוליטית יהיו השלכות כלכליות, אמר נאדג'יבולה.
עוד לפני אירועי סוף השבוע שעבר ושפיכות הדמים, דווח על זאבד אחטאר, נשיא לשכת המסחר והתעשייה של המשקיעים הזרים (FICCI), שאמר כי כלכלת בנגלדש ספגה הפסדים של 10 מיליארד דולר עקב מחאת הסטודנטים והעוצר. הפסקות תקשורת.
ביום רביעי, סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה כי כמה מפעלי בגדים, מעסיק מפתח ומפיק הכנסות לאומה הדרום-אסייתית, נפתחו מחדש לאחר ארבעה ימים של סגירה. במקביל, יש חשש לפגיעה במסחר, שכן לפחות יצרנית בגדים הודית אחת בבנגלדש אמרה כי היא מפנה את הייצור שלה להודו לשארית השנה, אמרה רויטרס.
"אלה שהסתכלו על בנגלדש כאסטרטגיה אטרקטיבית של China+1… חוסר היציבות הפוליטית הזו מציבה סימן שאלה סביבה והופכת את זה לדחוף יותר להחזיר את החוק והסדר כדי ששרשרות האספקה לא יושפעו עוד יותר", אמר נדג'יבולה, בהתייחסו. למאמצים של עסקים גלובליים לגוון את שרשראות האספקה מסין בעקבות המתיחות המתמשכת בין בייג'ינג לוושינגטון הבירה.
בעוד שהמטרה המיידית של ממשלת הביניים צריכה להיות השבת החוק והסדר, היא תצטרך בסופו של דבר להמציא תוכנית להתמודדות עם הלחצים בכלכלה שהניעו את ההפגנות, אמר מיכאל קוגלמן, מנהל מכון דרום אסיה ב- מרכז ווילסון.
כ-67% מ-170 מיליון תושבי בנגלדש הם בגילאים 15-64, ויותר מרבע הם בני 15 עד 29, לפי ארגון העבודה הבינלאומי. המדינה עשתה התקדמות מרשימה על רקע צמיחה כלכלית של 6.25 אחוזים בממוצע בשנה בשני העשורים האחרונים. אבל עדיין יש אי שוויון משמעותי ועוני במדינה כאשר כ-40 אחוז מבנגלדשים בגילאי 15-24 לא עובדים, לומדים או מתאמנים בשנה שעברה.
"אם האחראים ברצינות להתמודד עם הלחץ הכלכלי, הם חייבים להחזיר את החוק והסדר בהקדם האפשרי. השבועות האחרונים היו תרחיש סיוט במונחים של אופטיקה ויגרשו משקיעים… אתה צריך להפוך את המשקיעים הנוכחיים בטוחים כדי שהם לא יסוגו", אמר קוגלמן לאל-ג'זירה.
"צפו והמתינו"
בנגלדש היא שחקנית כלכלית מרכזית לא רק כיצרנית בגדים עבור מדינות מערביות רבות אלא גם כיבואנית אנרגיה וכזו שיש לה השקעות גדולות בתשתיות ממדינות כולל סין ויפן.
בשנת 2023, למשל, היא ייבאה סחורות – בעיקר סחורות כמו נפט מזוקק, כותנה, בדים ודשנים – בשווי 73 מיליארד דולר, לפי ספר העובדות העולמי של ה-CIA.
"אני מקווה שלממשלה החדשה יהיו אנשים שיצרו את הקשר בין החזרת השלום לייצוב הכלכלה", אמר קוגלמן. "אי ודאות היא משהו שיכול לגרום לשותפים מסחריים ולמשקיעים אפילו יותר לאי נוחות. דבר אחד שהשותפים הכלכליים של בנגלדש לא רוצים הוא עוד אי שקט. אבל בסופו של יום, כל מה שהשותפים הכלכליים האלה יכולים לעשות הוא לצפות ולחכות בעצבנות", ציין.
הודו היא אחת המדינות שכן סביר להניח שיושפע מהתסיסה הנוכחית של בנגלדש לא רק בגלל מערכת היחסים ההיסטורית שלה – זה עזר למה שהיה אז מזרח פקיסטן להשיג חופש ממערב פקיסטן – אלא גם בגלל שראש הממשלה נרנדרה מודי היה בעל ברית נאמן של חסינה.
"יכולים להיות סיכונים מוגברים לחברות הודיות, אבל זה חוזר למצב החוק והסדר ואם הממשלה החדשה יכולה לשלוט בזה", אמר קוגלמן.
