איימן אוגהאנה עבור NPR
רמאללה, הגדה המערבית – מואטז קטנאני נהג לנסוע מעזה לעבודה בכל יום בישראל, שם בנה מקלטים – מהסוג שישראלים משתמשים בהם כדי לחפש מקלט מהתקפות רקטות של חמאס.
"פעם הרווחתי 450 שקל ביום", הוא אומר – אז בערך 130 דולר. אך לאחר שחמאס תקף את ישראל ב-7 באוקטובר וישראל החלה בהסתערות על עזה, נמלט קטאני לגדה המערבית הכבושה בידי ישראל. הוא אומר שהוא לא הצליח למצוא עבודה בשכר הגון מאז.
איימן אוגהאנה עבור NPR
"אולי אני מקבל עבודה פעם בשבוע לשטוף מדרגות, לשטוף חלונות – ככה אני שורד", אומר קטנאני, בן 41, בעל משפחה בעזה. כעת הוא מרוויח כ-40 דולר ליום – כשהוא יכול למצוא עבודה.
יותר משלושה חודשים לתוך מלחמתה של ישראל בעזה, כלכלת הגדה המערבית מתערערת. רבים חוששים שהכאב הכלכלי עלול להוביל ליותר אלימות בשטח, שהוא קצת יותר קטן מדלאוור ובו חיים כ-3 מיליון פלסטינים.
לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שלפי ישראל נהרגו כ-1,200 בני אדם, אסרה ישראל על כ-100,000 פועלים פלסטינים בגדה המערבית לחצות את הגבול כדי לעבוד בישראל. המדינה ציינה חששות ביטחוניים.
זו הייתה מכה כלכלית עצומה לגדה המערבית. שכר של עובדים חוצי גבולות אחראי 5.5 מיליארד דולר בשנה, כשליש מהכלכלה המשולבת של הגדה המערבית ועזה, לפי ה בנק עולמי.
איימן אוגהאנה עבור NPR
בנוסף, ישראל והרשות הפלסטינית מצויות במחלוקת על כספי המיסים שישראל גובה עבור הגדה המערבית ועזה. כתוצאה מכך, הרשות הפלסטינית, המפקחת על חלקים מהגדה המערבית, נאלצה לקצץ בשכרם של 143,000 עובדיה. הם לא קיבלו שכר באוקטובר, חצי שכר בנובמבר וקרוב ל-80% בדצמבר, אומרת מנאל פרחאן, סגנית השר לכלכלה הלאומית של הרשות הפלסטינית.
"הפעם זה החמור ביותר", אומר פרחאן, "הפגיעה הקשה ביותר לכלכלה שלנו מאז הקמת הרשות הפלסטינית".
הרשות הפלסטינית הוקמה בשנת 1994.
טיילו ברחובות רמאללה בימים אלה, ונראה שההשפעה הכלכלית של המלחמה נמצאת בכל מקום. בהא תמימי, שמנהלת חנות זהב בלב העיר, אומרת ש-4 מתוך 5 אנשים שמבקרים עכשיו לא רוצים לקנות זהב – הם רוצים למכור אותו.
"אישה הסירה את טבעת הנישואין שלה כדי לעזור לבעלה לשלם את החשבונות ולקנות ירקות – זה קרה ממש מולי", נזכרת תמימי, כשסרטון של אנשים שולפים גופות מההריסות בעזה מתנגן בטלוויזיה של החנות.
יותר מ-25,000 פלסטינים נהרגו מאז פלשת ישראל לעזה, לפי משרד הבריאות של השטח.
בקרבת מקום, ג'ודה סעיד חותך חתיכת עץ בנגריה שלו. הוא אומר שיש לו עבודה אחת או שתיים בימים אלה, אבל לאף אחד אין הרבה כסף לשלם.
"הם נותנים לי צ'ק, ואז הצ'ק קופץ, ואז אני צריך לרדוף אחריהם", הוא אומר.
איימן אוגהאנה עבור NPR
מאז תחילת המלחמה, אומר סעיד, הלקוחות חייבים לו 32 אלף דולר, שזה הרבה כסף בגדה המערבית. התוצר המקומי הגולמי לנפש בשטח הוא רק 4,500 דולר בשנה, לפי הבנק העולמי. מעבר לגבול בישראל, זה כמעט 55,000 דולר.
בנוסף להשפעה הכלכלית שיש למלחמה בעזה, חיילים ישראלים הורגים יותר ויותר פלסטינים בגדה המערבית. האו"ם אומר שהצבא הישראלי הרג בערך 350 איש בגדה המערבית מאז ה-7 באוקטובר. הישראלים אומרים שהם משרשים חמושים.
סמיר ענתי, הבעלים של הנגרייה, אומר שאם הכלכלה תמשיך לרדת, האלימות רק תגדל.
"בוודאי," הוא אומר. "יש לי ילדים להאכיל. מה אני יכול לעשות? אני עובד עכשיו ומביא להם אוכל. אולי לא אוכל מחר".
"אז זה לא אני שאלך לאינתיפאדה", או התקוממות, ממשיכה ענתי. "הילדים שלי יהיו."
סמיר חולילה, כלכלן ואיש עסקים מוביל, מודאג מההשפעה על עובדי הציבור אם הם לא יקבלו שכר. הוא מודאג במיוחד מכך שהרשות הפלסטינית תשמור על נאמנות כוחות הביטחון שלה, שאמורים לשמור על החוק והסדר באזורים שהרשות הפלסטינית מפקחת עליהם.
איימן אוגהאנה עבור NPR
"אתם אומרים לאנשים שיש להם את הקלצ'ניקוב שלהם איתם, 'אני לא אוציא עליכם כסף'", מזהיר חולילה, שמוסיף שקבוצות אחרות, כולל חמאס, יכולות לגייס אותם. "אתה פותח את כוחות הביטחון שלך בגדה לאפשרויות".
חליל שיקקי, אקדמאי וחוקר סקרים שמנהל את המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים ברמאללה, אינו מודאג כל כך מכוחות הביטחון. אבל הוא כן חושש שהכלכלה החבוטה של הגדה המערבית היא רק עוד מרכיב אחד במבשלה שכבר דליקה.
שיקקי מציין כי מאז תחילת המלחמה, הפופולריות של חמאס בגדה המערבית עלתה פי שלושה – מ-12% ל-42%, לפי הסקרים שלו. בנוסף, כמה מתנחלים ישראלים בגדה המערבית ממשיכים לתקוף פלסטינים, ומספר הולך וגדל של פלסטינים מרגישים שאין להם אלטרנטיבה דיפלומטית לאלימות.
"הגדה המערבית רותחת כרגע", אומר שיקקי, "רק מחכה לניצוץ שעלול להוביל בסופו של דבר לפיצוץ גדול".
נוהא מוסלה תרם דיווחים ברמאללה, הגדה המערבית.