NILIN, הגדה המערבית (AP) – ספור את הטבעות של עצי הזית המסוקסים המנקדים את אדמתו של מוחמד מוסא ב הגדה המערבית כפר נילין: הם היו כאן מאות שנים, הרבה לפני שפרנסתה של המשפחה הפלסטינית הייתה תלויה בגחמות של הכיבוש הישראלי.
כשישראל הקימה מחסום ליד אדמות בני המוסאות לפני כעשור, המשפחה הסבה את חוות אבותיה למגרש חניה לפועלים פלסטינים שנכנסו לישראל.
אבל המגרש ריק מאז 7 באוקטובר, אז חמושים של חמאס תקפו את ישראל מרצועת עזה, וישראל, מחשש לפיגועים נוספים, אסרה על פועלים פלסטינים מהגדה המערבית להיכנס לישראל.
בחודש החמישי של המלחמה, למשפחה נגמרו החסכונות, נקלעת לחובות בסופרמרקטים ומוכרת ירושה כדי לשים אוכל על השולחן.
"מכרתי את הזהב של אמא שלי, את הטלפון שלי, את האופניים שלי," אמר מוסה. "אין יותר מה למכור."
המערכה של ישראל בעזה הרגה יותר מ-28,000 פלסטינים, ושחררה משבר הומניטרי בלתי נתפס והרס את כלכלת הרצועה. אבל לניתוק כמעט מוחלט של הקשרים הכלכליים של ישראל עם הגדה המערבית היו גם השלכות חמורות על הפלסטינים שם.
כלכלנים וגורמים פלסטינים טוענים כי השטח עומד בפני משבר כלכלי חמור שמחליש גם את הרשות הפלסטינית, המנהלת כיסים אוטונומיים בגדה המערבית. במסגרת עסקאות שלום ביניים מלפני דור, ממשלת השלטון העצמי נועדה להתרחב ולבסוף לנהל מדינה פלסטינית עתידית.
הנפילה מהחלטת ישראל מורגשת מאוד בנילין. לפני אוקטובר, למעלה מ-10,000 פועלים פלסטינים חצו את המחסום שם מדי יום, בכיוון של אתרי בנייה וחוות ישראליות. קונים ישראלים השתמשו במעבר כדי להיכנס לגדה המערבית.
לפי הערכות, כ-200,000 פלסטינים עבדו בישראל ובהתנחלויות לפני המלחמה, כך לפי מוקד העובדים הישראלי "קו לעובד". המשרות משלמות שכר גבוה בהרבה ממה שיש בגדה המערבית.
שער המחסום נסגר כעת, עיניהם של שומרים ישראלים חמושים במגדל שמירה סמוך.
עלאא מוסא (38), שגדל בנילין כחלק ממשפחת מוסא המורחבת, חצה את המחסום מדי יום במשך 10 שנים כדי לעבוד באתר בנייה בישראל. לאחר 7 באוקטובר, הוא חיפש עבודה דומה בגדה המערבית, אך אמר שאיש אינו מגייס לעבודה. עם שני ילדים להאכיל, הוא מסתמך כעת על הרצון הטוב של הסופרמרקטים הסמוכים.
אבל גם החנויות האלה, עם שלטים בערבית וגם בעברית, מתקשות. רחובותיה של נלין היו גדושים בעבר בישראלים מעיירות והתנחלויות סמוכות שחיפשו מחירים זולים יותר עבור כל דבר, החל ממצרכים ועד תיקוני רכב.
אחמד סרור, שמאייש את הסופרמרקט של משפחתו, אמר שהמחירים עלו ב-30% בגלל עלייה בעלויות ההובלה והספקים. לדבריו, המכירות ירדו ב-70%.
"אנחנו לא יודעים כמה עוד אנחנו יכולים לשמור את הדלתות פתוחות", אמר סרור, שצפה בארבע חנויות שכנות נסגרות מאז אוקטובר. "אנחנו כאן מאז 1996, אבל מעולם לא ראינו דבר כזה."
שליש מ-6,400 תושבי הכפר עבדו בעבר בישראל, וכולם איבדו את מקום עבודתם לאחר ה-7 באוקטובר, כך לפי פקיד העירייה נידאל חוואג'ה. חמישית מתלמידי האוניברסיטה בכפר עיכבו את הסמסטרים שלהם, ללא יכולת לשלם שכר לימוד. ההכנסות המסחריות של העיר ירדו ב-40%.
מה שנכון בנילין נכון בכל רחבי הגדה המערבית, שם שליש מהעובדים מובטלים כיום, לעומת 13% לפני המלחמה, לפי הבנק העולמי. משכורות לעובדי ממשלה קוצצו, וסגירות לסירוגין של מחסומים צבאיים חנקו את המסחר.
ישראל מפעילה 400 מחסומים בשטח, אמר משרד הכלכלה הפלסטיני, והפך את מה שאמור להיות נסיעות קצרות לנסיעות של שעות. כאשר המחסומים סגורים, הם יכולים גם למנוע מעבר של משאיות. ישראל אומרת שההגבלות נועדו כאמצעי ביטחון.
הכלכלה הפלסטינית בגדה המערבית התכווצה בלמעלה מחמישית ברבעון האחרון של 2023, לפי המשרד הכלכלי הפלסטיני. שליש מהעסקים בשטח נסגרו או צמצמו את הייצור ושליש מהמשרות אבדו. הפסדים יומיים מסתכמים ב-25 מיליון דולר.
"השאלה היא לא אם יש משבר", אמר חוואג'ה, הפקיד מנילין. "המשבר כבר כאן".
למשבר מצטרפת חוסר היכולת של המעסיק הגדול בשטח, הרשות הפלסטינית, לשלם משכורות מלאות. תַחַת הסכמי שלום ביניים בשנות ה-90 ישראל גובה הכנסות ממסים בשם הפלסטינים, ומעבירה אותן לרשות הפלסטינית, שמשתמשת בהן בחלקה לתשלום שכר. מאז אוקטובר, של ישראל שר האוצר מהימין הקיצוני, בצלאל סמוטריץ', עצר את ההעברות לעזה, מה שגרם לרשות הפלסטינית לסרב לקבל חלק מהכסף.
ארה"ב דחקה שוב ושוב בישראל לשחרר כספים, ללא הועיל.
בשבוע שעבר הודיעה הרשות כי תעביר 60% ממשכורות דצמבר לעובדים – באיחור של יותר מחודש.
"אם המשבר בכספים של הרשות הפלסטינית יימשך, זה יוביל לקריסת הרשות הפלסטינית", אמר השר הכלכלי הפלסטיני חאלד אל-אסי ל-Associated Press.
"אם תשלום משכורות הוא בסיס הקיום החיוני שנותר של הרשות הפלסטינית, אז זה גם עלול לקרוס, שכן המצב דורש ממנה הרבה יותר מזה", אמר חלידי.
המשבר מגיע כאשר ארה"ב מכפילה את הקריאות ל"רשות מתחדשת" כדי לשלוט במדינה פלסטינית לאחר המלחמה, החל מהגדה המערבית ועזה.
למרות שגורמים ישראלים אמרו עובדים מעזה לעולם לא ייכנס שוב לישראל, כלי תקשורת ישראלים דיווחו בשבוע שעבר כי גורמים רשמיים שוקלים תוכנית שתאפשר לעובדים מעל גיל 45 מהגדה המערבית לחזור לישראל.
הממשלה גם אפשרה לכ-8,000 פלסטינים לחזור לעבוד בהתנחלויות ישראליות. אך עתידו של הסדר העבודה נותר לא ברור.
המחסור בעובדים פלסטינים פגע גם בישראל. משרד האוצר הישראלי אמר בדצמבר כי המשק מפסיד כתוצאה מכך 830 מיליון דולר בחודש. נכון לדצמבר, מחצית מאתרי הבנייה בישראל נסגרו.
"הענף נמצא בהקפאה מוחלטת", אמר ראול סרגו, ראש התאחדות הבנאים הישראלית, לפרלמנט הישראלי בדצמבר. "אין חלופה מיידית. המדינה הרגילה אותנו לעובדים פלסטינים".
בחזרה בנילין, מוחמד מוסא דיבר על תקופה – לפני המחסום, לפני מגרש החניה – שבה אדמתו לא הייתה בבור.
שם גידלה משפחתו תרנגולות וסחטה זיתים לשמן. זה הסתיים כאשר פרצו עימותים במחסומים בין כוחות הביטחון הישראליים לפלסטינים, ושלחו ענני גז מדמיע על אדמת המשפחה.
צו הריסה ללול, שלטענת ישראל בנה שלא כדין, תלוי ועומד בבית המשפט. עשבים שוטים חודרים כעת דרך השטח המאובק של החניון שבו הייתה החווה שלו בעבר.
"אני מקווה שהמלחמה בעזה תסתיים. זו המשאלה הראשונה שלי", אמר. "אז, אני מקווה שהחניה תחזור."
___
עקבו אחר הסיקור של AP על מלחמת ישראל-חמאס ב https://apnews.com/hub/israel-hamas-war
