אחרי לילה מותח להפליא בסוף השבוע האחרון מלא במזל"טים וטילי שיוט ובליסטיים ששוגרו לעבר ישראל על ידי הרפובליקה האסלאמית של איראן, השאלה הגדולה בעולם היא: האם ישראל תנקום?
היבט מכריע שקובעי מדיניות ישראלים צריכים לקחת בחשבון ברצינות בתשובה לשאלה זו הוא האם הכלכלה הישראלית יכולה לסבול פתיחת חזית צבאית חדשה. מבט רציני במספרים אומר: זה כנראה רעיון רע.
כבר עכשיו, המלחמה בת שישה חודשים עם חמאס בעזה יוצרת לחצים רבים על הכלכלה הישראלית. ההערכה היא שזה יעלה בסך הכל כמעט 60 מיליארד דולר, המהווה למעלה מ-10% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל, בעלות של למעלה מ-6,000 דולר לאדם. מדובר בסכום כסף גדול מאוד, במיוחד כאשר ההוצאה הביטחונית השנתית של ישראל ביחס לתמ"ג לפני 2023 עמדה על כ-5%, פחות מחצי הסכום הנוכחי שלו.
כדי לכסות את הגידול הזה בהוצאות, ישראל – כמו כל מדינה אחרת – חייבת לעשות זאת באמצעות שילוב של העלאת מסים, קיצוץ בעלויות אחרות וגיוס הלוואות. עבור ישראל, העלאת מסים כרגע היא לא מהלך גדול, בהתחשב בכך שהכלכלה התכווצה 5% ברבעון האחרון של 2023, מונע מירידה בצריכה ובהשקעות עקב המלחמה. התכווצות כלכלית זו גרמה לצמיחה השנתית של 2023 לצנוח ל-2%, ירידה עצומה מ-6.5% ב-2022.
הצטמקות כלכלית זו לא מתבטאת רק במספרים, אלא מורגשת ברחובות ישראל. עם בערך 300,000 ישראלים נקראו לשירות מילואים במהלך החודשים הראשונים לאחר ה-7 באוקטובר, עסקים רבים מצאו את עצמם עם מחסור בעובדים ואינם מסוגלים לתפקד כראוי. יש גם 135,000 האנשים שעקורים מבתיהם בעוטף עזה ובסמוך לגבול הצפון, כלומר כל הפעילות העסקית באותם אזורים (כמעט שליש מהארץ) הושבתה כמעט לחלוטין. ה איסור על עובדים פלסטינים בישראל הביאה גם להאטה משמעותית במגזרים כמו חקלאות ובנייה. כל הגורמים הללו מסתכמים בפחות ייצור, מה שאומר פחות הכנסה לישראלים הרגילים, ובתמורה פחות מיסים.
כדי לכסות את המלחמה הזו ישראל קיצצה עלויות בכל מקום אפשרי, אך לרוב היא בחרה ללוות. הגירעון התקציבי עלה ל 5.6 אחוז מהתמ"ג, הרבה יותר מהיעד המסורתי של 2.25% בשנים "רגילות". בשילוב עם חודשי המהומה בנוגע לשיפוץ השיפוטי לפני המלחמה, סוכנויות האשראי הבינלאומיות כבר הוריד את דירוג האשראי של ישראל. הורדת דירוג האשראי של ישראל גורמת לכך שגיוס הלוואות מהשווקים הפיננסיים הבינלאומיים הופכת לקשה ויקרה יותר להחזר, מה שמפעיל לחץ נוסף על משלמי המסים הישראלים בשנים הבאות.
זהו ההקשר הכלכלי העגום שעליו ישראל צריכה כעת להחליט כיצד ומתי, אם בכלל, להגיב למתקפה חסרת התקדים של המשטר האיראני מוקדם בבוקר יום ראשון. יועץ כלכלי לשעבר של הרמטכ"ל העריך כי עלות היירוט המדהים של 99% מהמל"טים והטילים ששוגרו על ידי איראן בסוף השבוע האחרון עמד על כ-1.1 עד 1.4 מיליארד דולר בלילה אחד בלבד. אם הסכסוך עם איראן יסלים, עלולות להיות הרבה הרבה יותר התקפות איראניות מהסוג הזה, שיאלצו את ישראל (ובעלות בריתה) לממן עוד עשרות מיליארדי דולרים.
בתרחיש של מלחמה רב-חזיתית המערבת את איראן, הנדיבים והצפויים מאוד חבילת סיוע צבאי בסך 14 מיליארד דולר לישראל מארצות הברית – אשר טענתי שזה קריטי לישראל הפעם – לא יספיק כמעט. בעוד שההצלחה המדהימה של מערכת ההגנה מפני טילים שראה העולם בסוף השבוע האחרון היא דוגמה לכך שגם ארה"ב וגם ישראל תשקיעו יותר בטכנולוגיות ההגנה הללו בטווח הארוך, לא סביר שארה"ב תעשה זאת בטווח הקצר . עם לחץ עבור התניה ואף צמצום הסיוע לישראל גובר, זה היה מספיק מאתגר לקונגרס להעביר את החבילה הנוכחית, שלא לדבר על לשקול להרחיב אותה.
קובעי המדיניות הישראלים צריכים לחשוב על זה בצורה חכמה, ולשקול את כל הזוויות – כולל זו הכלכלית – בחישוב תגובת התגמול שלה. חלק מהיתרון הצבאי של ישראל נובע מההשקעה העצומה שלה בטכנולוגיות להתמודדות עם סוג האיומים שנראו בסוף השבוע, המגיעים ישירות מכלכלה בריאה וצומחת. כל עוד הסכסוך עם חמאס בעזה נמשך, הכלכלה הישראלית, למרות חוסנה המדהים, תזדקק גם לזמן להחלים.
אני מקווה שהערכת את המאמר הזה. לפני שאתה הולך, אני רוצה לבקש ממך בבקשה לתמוך בעיתונות עטורת הפרסים של פורוורד, ללא מטרות רווח, בתקופה קריטית זו.
כעת, יותר מתמיד, יהודים אמריקאים זקוקים לחדשות עצמאיות שהם יכולים לסמוך עליהם, עם דיווח מונע על ידי אמת, לא אידיאולוגיה. אנחנו משרתים אותך, לא כל אג'נדה אידיאולוגית.
בתקופה שבה חדרי חדשות אחרים נסגרים או מצמצמים, ה-Forward הסיר את חומת התשלום שלו והשקיעה משאבים נוספים כדי לדווח בשטח מישראל ומרחבי ארה"ב על השפעת המלחמה, האנטישמיות הגואה והמחאות בקמפוסים בקולג'.
קוראים כמוך מאפשרים הכל. תמכו בעבודתנו על ידי הפיכתו לחבר Forward והתחברו לעיתונות שלנו ולקהילה שלכם.
עשה מתנה בכל גודל והפוך ל-A קָדִימָה חבר היום. אתה תתמוך במשימה שלנו לספר את הסיפור היהודי-אמריקאי במלואו והוגן.
– רחל פישמן פדרסן, מו"ל ומנכ"לית