הכלכלה הישראלית צפויה להתכווץ ברבעון זה ב-2 אחוזים, על פי מרכז מחקר מוביל, עם מאות אלפי עובדים שנעקרו עקב המלחמה עם חמאס או נקראו כמילואימניקים.
כ-20% מכוח העבודה הישראלי נעדר משוק העבודה באוקטובר, לעומת 3% לפני תחילת הלחימה, לפי דו"ח של מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית, צוות חשיבה לא מפלגתי בישראל.
הזינוק באבטלה משקף את העובדה שכ-900,000 בני אדם נקראו להילחם, נשארו בבית לטפל בילדים בגלל שבתי ספר נסגרו, פונו מערים ליד הגבולות עם לבנון ועזה או לא יכלו לעבוד בגלל נזק פיזי שנגרם להם. תעשיות.
מאז אוקטובר, חלק מהתלמידים יכלו לחזור לבית הספר, וחלק מהעקורים הישראלים הצליחו לעבוד מרחוק. ובכל זאת, ההשלכות הכלכליות לשיבוש כה גדול עשויות להיות משמעותיות, במיוחד ללא סוף למלחמה באופק.
תחזיות הצמיחה בשנה הבאה נמוכות מההערכה בעבר, אך הטווחים משתנים, כאשר כמה אנליסטים טוענים כי הכלכלה עשויה לצמוח ב-0.5 אחוז בלבד. בנק ישראל נתן כנראה את התחזית האופטימית ביותר של 2 אחוזים, תוך ציון ההתאוששות המהירה מהצפוי של ישראל ממלחמות קודמות וממגיפת קוביד-19.
"המגוון הרחב של התחזיות שאנו רואים נובע מכמה מההנחות השונות לגבי משך הלחימה ועד כמה אינטנסיביות", אמרה קרנית פלוג, סמנכ"לית המחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידית הבנק לשעבר. של ישראל.
נכון ליום ראשון, 191,666 אנשים בישראל הגישו בקשה לדמי אבטלה מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, כאשר הרוב המכריע אמרו כי חוו חופשה כפויה ללא תשלום, כך לפי מרכז טאוב.
כ-360,000 חיילי מילואים אושרו לשירות באוקטובר, הגיוס הגדול ביותר מאז מלחמת ערב-ישראל ב-1973, הידועה גם בשם מלחמת יום הכיפורים, אז נרשמו 400,000 חיילי מילואים כדי להדוף מתקפת פתע ממצרים וסוריה. מספרם האמיתי של חיילי המילואים שזומנו הפעם לשירות עמד על בין 200 אלף ל-300 אלף, לפי הערכת מרכז טאוב, מתוכם 139 אלף נשלפו משוק העבודה.
כתוצאה מכך, ישראלים רבים נאלצו להפיל את חייהם בפתאומיות כדי לצאת למלחמה, מה שהותיר מעסיקים רבים במערכה. ובעוד שממשלת ישראל סיפקה סיוע כספי להרבה אנשים וחברות שנפגעו, מענקים נוספים שהובטחו לא הגיעו. יש חיילי מילואים שהם עצמאים ואומרים שהעסקים שלהם קורסים בזמן שהם ממתינים.
ממרכז טאוב נמסר כי עד חמישית מהעובדים בעסקים בינוניים וגדולים היו בשירות מילואים החל מאוקטובר, בהסתמך על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל. חברות אלה – המוגדרות כבעלות של לפחות 100 עובדים – מעסיקות יותר ממחצית מכוח העבודה הישראלי.
המחסור בכוח אדם היה חריף במיוחד בענפי התיירות, הבנייה והחקלאות. שתי התעשיות האחרונות מסתמכות במידה רבה על עובדים פלסטינים, שנאסרה במידה רבה מכניסתם לישראל מאז ה-7 באוקטובר.
בלי מי שיקטוף פירות וירקות, לישראלים רבים יש התנדב בחוות במרכז ובדרום הארץ.
איזבל קרשנר תרם דיווח.
