כיסוי נוסף לבועת ההגנה בשמי ישראל: על פי דיווח של ערוץ "אל-ערביה", מטוס מטען כבד מדגם גלקסי של חיל האוויר האמריקאי נחת באחד מבסיסי חיל האוויר כשהוא נושא עימו סוללות הגנה אווירית מסוג THAAD – מערכת ההגנה הבליסטית המתקדמת ביותר של ארצות הברית. מדובר בפריסה נוספת של מערכת מסוג זה, שככל הנראה הגיעה בתיאום ביטחוני מלא עם ישראל, ברקע המתיחות הגוברת בגבולות והאפשרות לעימות רחב היקף הכולל ירי טילים בליסטיים לעבר ישראל.
מערכת THAAD ראשי תיבות של Terminal High Altitude Area Defense נועדה ליירט טילים בליסטיים בטווח קצר ובינוני בשלבי הטיסה הסופיים שלהם. בניגוד למערכת "חץ" הישראלית, אשר כוללת ראש נפץ מתפצל שנועד להתפוצץ בקרבת הטיל הפולש ולהשמיד אותו, מערכת THAAD עושה שימוש בטכנולוגיית Hit to Kill – כלומר יירוט באמצעות פגיעה ישירה וללא שימוש בראש נפץ. הפגיעה מתבצעת במהירות גבוהה מאוד, ויוצרת אנרגיה קינטית עצומה שמביאה להשמדת ראש הקרב של הטיל הפולש.
המערכת כוללת מכ"ם עוצמתי מסוג AN/TPY-2 שפועל בטכנולוגיית X-Band ומסוגל לזהות שיגור טיל כבר בשלביו המוקדמים. הנתונים מהמערכת מועברים אל מרכז שליטה ובקרה, שם מתבצע ניתוח בזמן אמת של סוג האיום, המסלול, והנקודה האופטימלית ליירוט. אם מזוהה איום ממשי, משוגרים טילים דו-שלביים מדגם THAAD Interceptor לעבר המטרה. מדובר בטילים המונעים בדלק מוצק, בעלי מהירות של מעל מאך 8, המודרכים באמצעים מתקדמים לעבר ראש הקרב של האיום הבליסטי. ברגע הפגיעה, מתרחשת התנגשות בעוצמה כה גבוהה עד שהיא משמידה לחלוטין את המטרה, לעיתים בגבהים מחוץ לאטמוספירה.
המערכת כוללת משגרים ניידים שכל אחד מהם יכול לשאת עד שמונה טילים מוכנים לשיגור, וכן מערכת בקרה מתקדמת, מערכת תקשורת מאובטחת, וממשק לתיאום עם מערכות הגנה נוספות הפועלות בישראל. כל רכיב במערכת מותאם לפעול בסנכרון מלא עם כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3, ובכך יוצרת המערכת שכבת הגנה עליונה החוסמת איומים בגבהים ובמרחקים שבהם מערכות אחרות אינן יעילות.
מבחינה טכנית, טיל היירוט של THAAD מצויד בראש ביות אינפרה-אדום מדויק, מערכת ניווט אינרציאלית, ושליטה אלקטרונית מתקדמת שמסוגלת לתקן את מסלולו של הטיל במהלך הטיסה. הוא מגיע למהירויות של עד 2.8 קילומטרים בשנייה ומסוגל ליירט טילים בגובה של עד 150 קילומטרים – גובה משמעותי המאפשר יירוט מחוץ לאטמוספירה, מה שמקטין את הסיכון לנפילת שברים מזהמים או חומרים כימיים ונשק בלתי קונבנציונלי על הקרקע.
בניגוד למערכת כיפת ברזל, שנועדה ליירט רקטות קצרות טווח ומוטסת בגובה נמוך יחסית, מערכת THAAD פועלת בטווחים ובגבהים אחרים לחלוטין. כיפת ברזל מתבססת על ירי טילים מונחים לעבר רקטות בעודם נכנסים לשטח ישראל, ובכך מספקת הגנה טקטית יעילה אך מוגבלת בזמן תגובה ובגובה היירוט. מערכת החץ, לעומתה, פועלת בגבהים גבוהים יותר וכוללת גרסאות שונות – חץ 2 ו-3 – המספקות יירוט בשלבים מוקדמים יותר של מסלול הטיל. אולם מערכת THAAD מאפשרת ליירט טילים בשלב הסופי של טיסתם בגובה רב במיוחד, דבר המקנה שכבת הגנה נוספת שמכסה אזורים שהחץ לא בהכרח מסוגל להגן עליהם.
יתרונה הגדול של THAAD הוא במהירות ובדיוק התגובה שלה, ובכך שהיא אינה נשענת על פיצוץ אלא על פגיעה ישירה במהירות עצומה – דבר שמפחית את הפוטנציאל לנזק משני. המערכת נחשבת לאמינה במיוחד, עם שיעורי הצלחה גבוהים מאוד בניסויים מבצעיים. היא פותחה על ידי חברת לוקהיד מרטין ונמצאת בשירות בכמה בסיסים אמריקאיים מרכזיים, וכן סופקה למדינות כמו דרום קוריאה ואיחוד האמירויות.
העברת המערכת לישראל, לפי פרסומים זרים, לא נועדה להחליף את מערך ההגנה הישראלי אלא להוסיף שכבת הגנה נוספת בשיתוף פעולה עם הכוחות האמריקאיים. המשמעות היא הצבת יכולת בליסטית מתקדמת של ארצות הברית על אדמת ישראל, המסוגלת לספק מענה גם לאיומים לטווחים ארוכים מאוד, דוגמת טילים משטחה של איראן או ממדינות נוספות במזרח התיכון.
