יִשְׂרָאֵל
ישראלים, אילו היו יכולים, היו מצביעים בפער גדול לטראמפ – הסקרים מראים זאת בבירור. אבל מי שינצח, ההשפעה ארוכת הטווח כנראה תהיה מוגבלת.
החברה הישראלית, שלא לדבר על הממשלה, מתנגדת למדינה פלסטינית ולפתרון שתי המדינות יותר מאשר זה עשרות שנים. אף נשיא ארה"ב לא ישנה זאת. הנשיא האריס כנראה יפעיל לחץ נוסף על ישראל להגיע להפסקת אש ולפתוח בשיחות עם הפלסטינים. אבל לא סביר שהיא תנתק, נניח, את התמיכה הצבאית בישראל.
הנשיא טראמפ אולי יהיה פחות מוטרד מכך שישראל תאפשר למתנחלים יהודים לחזור לעזה, כפי שחלק מממשלת ישראל רוצה לעשות. הוא גם מדבר על קו הרבה יותר אגרסיבי כלפי איראן מאשר האריס, מה שמשמח ישראלים רבים. אבל אתה לא כל כך יודע באיזה צד של המיטה הוא יתעורר. אתה מבין שהוא יותר שונאי סיכון ממה שהוא נשמע, ולאחרונה נראה שהוא פוסל את הניסיון להפיל את המשטר האיראני.
בגלל חוסר הניבוי הזה, ראש הממשלה בנימין נתניהו עשוי להרגיש שהוא יכול לנצל יותר את ממשל האריס. אז החשיבה הפנימית הישראלית עשויה להיות יותר ניואנסית ממה שהיא נראית.
רוסיה ואוקראינה
מדובר בבחירות שחשובות מאוד לרוסיה ולאוקראינה. טראמפ אמר שזו אשמתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי מאוקראינה שרוסיה פלשה. האוקראינים חוששים שהנשיא טראמפ יכפה הסכם שלום מהיר ומלוכלך לטובת רוסיה. הם מקווים שהנשיא האריס ימשיך לתמוך בהם בשדה הקרב.
עם זאת, ברוסיה, הנשיא ולדימיר החמישי פוטין רואה הרבה פחות הבדל בין טראמפ להריס לגבי אוקראינה ממה שנדמה לנו. הוא מאמין שגם טראמפ וגם האריס הולכים להיות פחות מחויבים לאוקראינה מאשר ביידן.
פוטין רוצה עסקה, משהו שהוא יכול לקרוא לו ניצחון. הוא מאמין שאוקראינה היא בובה של ארצות הברית. אז הוא מאמין שהוא יכול להשיג את העסקה הזו רק במשא ומתן עם נשיא ארה"ב. הוא תמך בפומבי בהאריס. זה אולי נראה לא הגיוני, או מנוגד לאינטואיציה, אבל פוטין עשוי לחשוב שהוא יכול לעשות איתה עסקים.
יש דרך אחת שבה ניצחון של טראמפ יחזק באופן חד משמעי את פוטין: המשמעות היא אמריקה שהרבה פחות מעורבת בעולם ובאירופה, שפוטין רואה את תחום העניין הראוי שלו.
סִין
מי שינצח, נשיא ארה"ב הבא יהיה נץ על סין. אבל האנשים שאני מדבר איתם בבייג'ין חלוקים בדעתם איזה מועמד יהיה טוב יותר עבור סין. ההחלפה מתרכזת בשני נושאים: תעריפים וטייוואן.
פקידי כלכלה סיניים מודעים מאוד לכך שטראמפ קרא להטיל מכסים גורפים על היצוא של סין, מה שעלול להוות איום רציני על כלכלת סין. זוהי מדינה שתלויה מאוד בביקוש זר, במיוחד מאמריקה, כדי לשמור על מפעליה פעילים ועובדיה. הייצור יוצר עושר רב, והוא מקזז את ההתרסקות החמורה מאוד של שוק הדיור בסין.
בינתיים, עולם מדיניות החוץ הסיני רואה יתרונות לזכייתו של טראמפ בבחירות.
סין מרגישה כבולה יותר ויותר על ידי המאמצים של ארה"ב, במיוחד על ידי ממשל ביידן, לחזק בריתות עם רבות משכנותיה של סין: יפן, דרום קוריאה, הפיליפינים, הודו ומעל לכל טייוואן. האריס כנראה ימשיך במאמצים האלה. טראמפ הרבה פחות מחויב לבנות ולשמור על בריתות בינלאומיות.
וטראמפ גם הראה הרבה פחות עניין בהגנה על טייוואן. זה מאוד מבורך בבייג'ינג.
אירופה ונאט"ו
עבור אירופה, הבחירות האלה בארה"ב מרגישות כמו סוף עידן, תהיה התוצאה אשר תהיה.
תלוי עם מי אתה מדבר באירופה, ניצחון של טראמפ הוא סיוט או מתנה. להקת הילידים ההולכת וגדלה של אירופה – בהונגריה, איטליה, גרמניה ובמקומות אחרים – מתייחסת לטראמפ כמנהיג התנועה שלהם. אם הוא יחזיר לעצמו את הבית הלבן, הוא ינרמל וימריץ את הקו הקשה שלהם בנוגע להגירה וזהות לאומית.
בינתיים, רוב מנהיגי מערב אירופה מודאגים מאוד. הדיבורים של טראמפ על הטלת מכסים של 20 אחוזים על כל מה שנמכר לאמריקה, כולל יצוא אירופי, עלולים להמיט אסון על כלכלת אירופה. וכמובן, טראמפ דיבר שוב ושוב על עזיבת נאט"ו.
גם אם ארה"ב לא תעזוב רשמית את נאט"ו, טראמפ עלול לערער אנושות את אמינות הברית אם הוא יגיד, "אני לא הולך להילחם עבור איזו מדינה אירופאית קטנה".
אם האריס תנצח, יש תחושה שגם היא תהיה עסוקה בבית ותדאג יותר לסין, ותצפה מהאירופאים לעשות יותר עבור עצמם. יש תחושה מוחשית באירופה שבידן היה אולי הנשיא האמריקני האחרון שהיה קשור באופן אישי לברית שנרקמה במלחמה הקרה.
סחר גלובלי
דונלד טראמפ אומר ש"תעריף" היא "המילה היפה ביותר במילון. יותר יפה מאהבה, יותר יפה מכבוד".
אז הבחירות האלה הן, בין היתר, משאל עם על כל מערכת הסחר העולמית, כאשר הבוחרים בארה"ב עושים בחירה שעלולה להשפיע על העולם כולו.
האריס, אם ייבחר, ישמור על מכסים ממוקדים על סחורות סיניות על רקע ביטחון לאומי. טראמפ מבטיח משהו הרבה, הרבה יותר אגרסיבי, קובע רמות מכסים שלא נראו כמעט מאה שנה: 10 עד 20 אחוזים על רוב המוצרים הזרים, ו-60 אחוזים או יותר על סחורות שיוצרו בסין.
זה יגיע ליותר מ-3 טריליון דולר ביבוא של ארה"ב, וכנראה יגרום למלחמות סחר מרובות, שכן מדינות אחרות מתנקמות במכסים משלהן. רוב הכלכלנים אומרים שנוכל בסופו של דבר לקבל יותר מכסים, פחות סחר, הכנסה נמוכה יותר וצמיחה – עולם עני יותר, בעצם.
האם טראמפ יכול לעשות את זה? כן, הוא יכול. יש לו סמכות משפטית רחבה. וזה אומר שארצות הברית מערערת את כללי הסחר הבינלאומיים הגדולים שהיא עזרה ליצור.
דרום אפריקה
יש כמה הבדלים מעניינים באופן שבו אנשים באפריקה רואים את האריס וטראמפ. למרות העובדה שטראמפ דחה את מדינות אפריקה בצורה וולגרית, יש הרואים בו מנהיג חזק שעושה דברים. במובנים רבים הוא דומה להרבה מנהיגים אפריקאים אוטוקרטיים.
האריס, באפריקה, ידועה כמי שבילתה בזמביה כשגדלה, כנכדה של דיפלומט הודי שהוצב שם. והיותה ממוצא אפריקאי מהדהדת מאוד עמוק. היא נתפסת כחלק גדול מהיבשת.
ביידן – וככל הנראה האריס – רוצה שמדינות אפריקה ישחררו את הפחמן, מכיוון שרבים עדיין מסתמכים על דלקים מאובנים לאנרגיה. לטראמפ כנראה לא יהיה את המיקוד הזה, ולכן הנשיאות שלו עשויה להיות רצויה עבור מדינות שרוצות להמשיך לשרוף פחם, נפט וגז, במקום להיגרר בבעיטות ובצרחות למעבר האנרגיה הנקייה.
דרום אפריקה מרגישה דחיפה ומשיכה בין המערב, שבו יש לה את הקשרים הכלכליים החזקים ביותר, לבין הברית של מדינות BRICS (ברזיל, רוסיה, הודו, סין ודרום אפריקה, בין היתר). זה נראה סביר שאם טראמפ ינצח, הוא יהיה הרבה יותר בידוד, ואולי לא תהיה לו בעיה לראות מדינות כמו דרום אפריקה ואתיופיה מתקרבות עוד יותר ל-BRICS.
מקסיקו
מקסיקו עומדת בפני אתגרים משמעותיים אם טראמפ ייבחר. כמעט בוודאות תהיה מתיחות מוגברת בגבול ארה"ב-מקסיקו. מקסיקו היא שותפת הסחר הגדולה ביותר בארה"ב, והיא עלולה לעמוד בפני מכסים כבדים. וזה יהיה השכן הסמוך של נשיא שאיים להשתמש בצבא האמריקני על אדמת מקסיקו.
אבל מקסיקו צופה משטר הגירה קשוח מי שינצח. תחת הנשיא האריס, זה כנראה אומר המשכיות עם מדיניות ממשל ביידן שהפכה להרבה יותר מגבילה עם הזמן. הגירה היא נושא משותף. מהגרים מכל העולם עוברים דרך מקסיקו כדי להגיע לגבול ארה"ב, וארצות הברית לא יכולה לשלוט בזרם המהגרים ללא סיועה של מקסיקו.
טראמפ הבטיח לגרש 11 מיליון בני אדם, רובם לאמריקה הלטינית – אם כי מומחים מפקפקים בכך שהישג כזה אפילו אפשרי. אבל אפילו למספר קטן של גירושים עלולות להיות השלכות עצומות בכל האזור.
למקסיקו יש מינוף מסוים. אבל מנהיגיה באמת יכולים להיות מגובים לפינה על ידי טראמפ נועז. והם יודעים את זה.
אַקלִים
ההימור לא יכול להיות גבוה יותר. ארצות הברית פלטה יותר פחמן מכל מדינה בהיסטוריה, והיא הפולטת השנייה בגודלה כרגע אחרי סין. מה שהיא תעשה בהמשך ישפיע על יכולתו של העולם כולו למנוע שינויי אקלים קטסטרופליים.
אם האריס תיבחר, היא צפויה להמשיך במדיניות של ביידן של מעבר לאנרגיה מתחדשת והפחתת פליטת פחמן. פחות ברור אם היא תגביל את הפקת הנפט והגז, שכן ארצות הברית מייצרת כעת יותר נפט וגז מכל מדינה שהייתה אי פעם.
טראמפ, אם ינצח, עלול שלא לבטל לחלוטין את המדיניות של עידן ביידן. אבל הוא יכול לבטל עשרות אמצעים המסדירים פליטות ממכוניות ותחנות כוח, ולבטל את יכולתה של המדינה להפחית את הפליטות מהר מספיק.
פעולותיו של טראמפ עלולות גם להשאיר את סין ללא תחרות רצינית בטכנולוגיות אנרגיה מתחדשת כמו סוללות וכלי רכב חשמליים. סין כבר מובילה את המירוץ הזה.
מי שינצח בבחירות בארה"ב, מעבר האנרגיה כבר בתנועה. אבל המהירות והקנה מידה חשובים. טראמפ עלול להאט את המעבר לזחילה, עם השלכות הרות אסון על האקלים ועל העולם.
