ב-7 באוקטובר, כשהחלה ישראל במלחמתה האחרונה בעזה בעקבות פלישת חמאס לדרום ישראל, עמדת האיחוד האירופי הייתה ברורה מיד.
"לישראל יש זכות להגן על עצמה – היום ובימים הבאים", פרסמה נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ב-X, לצד תמונה של מטה משרדה מואר בדגל ישראל. "האיחוד האירופי עומד לצד ישראל".
ישראל הועמדה מאז על משפט על רצח עם בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג ומנהיגיו – כמו גם מפקד בכיר של חמאס – היו הוגש נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC). עם זאת, האיחוד האירופי ממשיך לשתף פעולה עם מוסדות ישראלים במסגרת תוכנית "האופק", תוכנית המממנת מחקר וחדשנות.
נתונים שנאספו על ידי הנציבות האירופית ונותחו על ידי אל ג'זירה מראים כי מאז ה-7 באוקטובר, האיחוד האירופי העניק למוסדות ישראלים יותר מ-238 מיליון יורו (250 מיליון דולר), כולל 640,000 יורו (674,000 דולר) לתעשייה האווירית הישראלית (IAI), חברה תעופה וחלל מובילה. ויצרן תעופה המספק לצבא הישראלי.
בעוד שהנחיות המסדירות את מסגרת הורייזון דורשות שפרויקטים הממומנים יהיו "מתמקדים באופן בלעדי ביישומים אזרחיים", הם מכירים בכך ש"מספר ניכר של טכנולוגיות ומוצרים הם גנריים ויכולים לתת מענה לצרכים של משתמשים אזרחיים וצבאיים כאחד".
טכנולוגיה שיכולה לשרת שימושים אזרחיים וצבאיים כאחד – מה שנקרא "שימוש כפול" – עשויה להיות זכאית למימון האיחוד האירופי כל עוד המטרה המוצהרת היא אזרחית.
אבל ביולי, כאשר כ-40,000 בני אדם נהרגו ברצח העם של ישראל נגד פלסטינים בעזה, יותר מ-2,000 אקדמאים אירופאים ו-45 ארגונים עתר האיחוד האירופי להפסיק את כל המימון למוסדות ישראלים, ואמר כי מסגרת הורייזון מילאה "תפקיד קריטי בקידום הטכנולוגיה הצבאית הישראלית" על ידי העברת ידע לתעשייה הביטחונית.
"תוכניות המימון הללו תומכות ישירות בפרויקטים לפיתוח יכולות צבאיות ונשק ישראלי", נכתב בעתירה. "בהתחשב בהיקף, משך ואופי של הפרות זכויות אדם על ידי ממשלת ישראל, יש להשעות את השתתפותם של מוסדות ישראלים בתוכניות מחקר וחינוך אירופיות".
השיחה הזו לא נענתה.
מימון המנגנון הצבאי של ישראל
תמיכת האיחוד האירופי בישראל הייתה מרכיב במדיניות החוץ שלו עוד הרבה לפני התקפת חמאס, שבמהלכה נהרגו 1,139 בני אדם ויותר מ-200 ישראלים נלקחו בשבי.
הגוש העביר סכומי עתק של כספי ציבור מאז 1996 לישראל באמצעות תוכניות מחקר וחדשנות. ישראל אינה חברה באיחוד האירופי, אך משתתפת כמדינה קשורה ביוזמות מימון.
במסגרת תוכנית המסגרת של הורייזון 2020 שפעלה בין 2014 ל-2020, ארגונים ישראלים קיבלו תרומה כוללת של האיחוד האירופי של 1.28 מיליארד יורו (1.35 מיליארד דולר). מאז השקת Horizon Europe ב-2021, היא קיבלה עד כה למעלה מ-747 מיליון יורו (786 מיליון דולר).
התעשייה האווירית, שמייצאת מערכות נשק ברחבי העולם, קיבלה 2.7 מיליון יורו (2.8 מיליון דולר) במסגרת הורייזון אירופה ומעל 10.7 מיליון יורו (11.2 מיליון דולר) במסגרת Horizon 2020, כך עולה מנתוני הנציבות האירופית.
אלביט מערכות, החברה הצבאית הישראלית שהלקוח היחיד הגדול שלה הוא משרד הביטחון הישראלי, זכתה במענקים לחמישה פרויקטים במסגרת הורייזון 2020 בסכום כולל של 2.2 מיליון יורו (2.3 מיליון דולר).
לכל הפרויקטים הממומנים יש נושא "אזרחי" מוצהר – כגון הגנה על גבולות, בקרת אסונות ומעקב ימי – והם כפופים להערכות אתיות כדי לבדוק את התאימות שלהם לערכי האיחוד האירופי.
אבל אין מנגנון של האיחוד האירופי שאוסר על שימוש בטכנולוגיה מתקדמת שנרכשה עם הכספים עבור יישומים צבאיים במקביל או בשלב מאוחר יותר.
התעשייה האווירית קיבלה 1.4 מיליון יורו (1.47 מיליון דולר) במסגרת פרויקט ה-ResponDrone שהושק ב-2019 לפיתוח מיפוי תלת-ממדי עבור טכנולוגיית רחפנים כדי "לספק מידע מיקום מדויק למגיבים הראשונים".
במסגרת תוכנית בשם COPAC, שהושקה ב-2017, אלביט מערכות והאוניברסיטה העברית בירושלים קיבלו למעלה ממיליון יורו (1.05 מיליון דולר) עבור עבודה על נקודות קוונטיות מהונדסות, טכנולוגיה שמרכזת מחשבים מהירים במיוחד המבצעים משימות כמו פריצה, שיבוש או האזנת סתר. מערכות אבטחה של ימינו.
אל-ג'זירה הגישה בקשה לחופש מידע המבקשת את התוצאות של הערכות אתיות של פרויקטים הקשורים לישראל. הנציבות האירופית דחתה את הבקשה ואמרה כי חשיפתם "יערער באופן רציני את תפקוד הנציבות ואת תהליך קבלת ההחלטות הפנימי".
בחודש מרץ הגיבה הנציבות לקבוצת השמאל בפרלמנט האירופי, ששאלה מדוע נחתמו המענקים לתעשייה האווירית על רקע המלחמה בעזה.
הגוש טען כי הוא "אינו מממן פעולות לפיתוח מוצרים וטכנולוגיות האסורות על פי החוק הבינלאומי החל".
משרדה של איליאנה איבנובה, הנציבה האירופית לחדשנות האחראית על יישום תוכנית הורייזון, לא הגיב לבקשות של אל-ג'זירה להגיב.
'טכנולוגיות דו-שימוש': מיישומים אזרחיים לצבאיים
אל-ג'זירה פנתה לתריסר חוקרים שעבדו עם מוסדות ישראלים תחת אופק. רובם סירבו להתראיין אך הדגישו את הכוונה האזרחית של הפרויקטים שלהם.
פבריציו קלדרוני, פרופסור באוניברסיטה הקתולית של הלב הקדוש במילאנו, איטליה, השתתף בפרויקט ROXANNE שהסתיים בשנת 2022. מטרתו הייתה לפתח "טכנולוגיות דיבור חדשות, זיהוי פנים וניתוח רשת כדי להקל על זיהוי פושעים".
המשרד לביטחון פנים של ישראל – המפקח על גופים כולל המשטרה ושירות בתי הסוהר – היה בין המשתתפים עם מענק של כמעט 135,000 אירו (142,145 דולר).
קלדרוני אמר כי מחקר הכולל אכיפת חוק – בניגוד לצבא – נחשב "אזרחי" באופיו לפי פרמטרים של האיחוד האירופי.
הוא הוסיף כי הפרויקט התמקד "ברשת של אנשים אנונימיים שביצעו פריצות, במטרה למצוא דפוסים לזיהוי מבצעי הפשעים הללו".
כשנשאל אם ניתן היה להשתמש בתוצאות כדי ליידע את הפעולה הצבאית של ישראל בעזה או בגדה המערבית הכבושה, אמר לאל-ג'זירה, "אין לנו כל הוכחה שהכלים האלה שימשו למטרה אחרת מזו שהוגדרה בפרויקט. ”
אמנם ייתכן שלא ניתן לקבוע כיצד המומחיות שנרכשה באמצעות פרויקטים במימון האיחוד האירופי משמשת על ידי שותפים ישראלים, אבל המבקרים טוענים שהאפשרות שזה יאפשר הפרות שיטתיות של זכויות אדם צריכה להספיק כדי לבטל את שיתוף הפעולה.
פבריציו סבסטיאני, מנהל המחקר במועצה הלאומית למחקר באיטליה (CNR), השתמש בלמידת מכונה – תת-קבוצה של בינה מלאכותית (AI) – כדי לבסס את המחבר של טקסטים מימי הביניים שאינם מיוחסים.
"למרות שהנושא הזה אולי נראה תמים, נחרדתי לגלות שאותן טכניקות למידת מכונה נמצאות גם בבסיס התועד האחרון אֲזוֹבִיוֹן מערכת" שהועסקה על ידי הצבא הישראלי לשימוש בעזה, אמר לאל ג'זירה.
כמה כלי תקשורת דיווחו על השימוש של ישראל ב"לבנדר", מערכת מונעת בינה מלאכותית, המייצרת רשימות הרג על ידי ניתוח נתוני מעקב.
בדומה לכך מועסק בעזה כלי שנקרא לפי הדיווחים "איפה אבא?"שעוקבת ומקשרת אנשים למיקומים ספציפיים ושולחת התראה כשהם חוזרים, וכן "הבשורה"שצבא ישראל מתגאה בו יכול "לייצר מטרות בקצב מהיר".
מומחי זכויות האדם של האו"ם אומרים כי השימוש של ישראל ב-AI בעזה גבה "מחיר חסר תקדים" מאזרחים. ארגון Human Rights Watch הזהיר כי הכלים עלולים להפר את המשפט ההומניטארי הבינלאומי.
"אלו טכנולוגיות שצריכות למקסם מטרה, וניתן לשנות את המטרה", אמר סבסטיאני. אלגוריתם שפותח כדי לנתח את השימוש החוזר בסימני הפיסוק והטרמינולוגיה בטקסט שאינו מיוחס, למשל, יכול להיות מותאם כדי לקלוט רמזים הנחשבים לאיומים פוטנציאליים ולסמן אותו כמטרה צבאית, הוא הסביר.
לאחרונה פנה לסבסטיאני ממוסד ישראלי לשתף פעולה בפרויקט מחוץ להורייזון. הוא סירב.
אל-ג'זירה גילתה כי הורייזון אירופה מממנת מוסדות ישראלים לקחת חלק במחקר מבוסס בינה מלאכותית בדומה לעבודתו של סבסטיאני.
בינואר זכתה אוניברסיטת רייכמן, בעיר החוף בישראל, הרצליה, בכמעט 3 מיליון יורו (3.16 מיליון דולר) כחלק מפרויקט של לימוד טקסטים סנסקריט ובודהיסטים טיבטי לפיתוח "כלים חישוביים חדישים לחולל מהפכה בחקר החומר הזה". .
מוסדות ישראלים שותפו גם בתוכניות לפיתוח "כלי מעקב ואבטחה" ל"לוחמה בטרור".
במסגרת הורייזון 2020, אוניברסיטת בר-אילן והמשרד הישראלי לביטחון פנים קיבלו 1.3 מיליון יורו (1.37 מיליון דולר) ו-267,000 יורו (281,000 דולר) בהתאמה לפיתוח סימולטור אימון חקירה.
מאז ינואר, המכון הבינלאומי למלחמה בטרור (ICT) ומוסד הבית שלו, אוניברסיטת רייכמן, השתתפו בפרויקט ה-EU-GLOCTER לקידום "מצוינות מדעית וחדשנות טכנולוגית בלוחמה בטרור". תיאור הפרויקט מציע מעט פרטים, אך באתר האינטרנט שלו מופיעה תמונה של חיילים בהסוואה פושטים על בית לבנים פרוע.
אוניברסיטת דבלין סיטי, המרכזת את הפרויקט, אמרה לאל-ג'זירה שהכספים שהוקצו תחילה לשותפים הישראלים הושעו מוקדם יותר השנה. היא לא פירטה את הסיבות מאחורי ההחלטה, אך המהלך הגיע בעקבות קמפיין בראשות סטודנטים באירלנד נגד מעורבות ישראל בפרויקט.
מסד הנתונים של הנציבות האירופית עדיין מפרט את רייכמן ו-ICT כשותפים ב-EU-GLOCTER.
הקשרים של אוניברסיטאות ישראליות לצבא
החלק הגדול ביותר בכספי הורייזון של האיחוד האירופי המוענקים לגופים ישראליים מוקצה למוסדות אקדמיים.
בעוד שאוניברסיטאות נתפסות לעתים קרובות כמעוזים של חירויות אזרחיות, החוקרת הישראלית מאיה ווינד אמרה שהאקדמיה הישראלית היא עמוד השדרה של התעשייה הצבאית במדינה.
"האוניברסיטאות הישראליות הן עמודי התווך של השלטון הגזעי הישראלי, הן מרכזיות בתשתית של הקולוניאליזם הישראלי של המתנחלים ושל האפרטהייד וכעת הן גם משרתות באופן פעיל את רצח העם הזה ומאפשרות לקיים את המלחמה בעזה במשך למעלה מ-13 חודשים". אמר רוח.
בספרה, "מגדלי שנהב ופלדה: כיצד האוניברסיטאות הישראליות מונעות את החירות הפלסטינית", היא מתארת כיצד האוניברסיטה העברית הייתה הראשונה שהוקמה על ידי התנועה הציונית ב-1918, ואחריה הטכניון המכון הטכנולוגי הישראלי ב-1925 ומכון ויצמן. מדע בשנת 1934.
מוסדות אלו הפכו למרכזיים בפיתוח וייצור נשק המשמש לעקירת פלסטינים בכוח לקראת הקמת מדינת ישראל ב-1948.
בהמשך הובילו מכון ויצמן והטכניון את פיתוח התעשיות הצבאיות בישראל.
בשנת 1954 הקים הטכניון מחלקה להנדסת אווירונאוטיקה ותלמידיה עמדו בראש הפיתוח של התעשייה האווירית, חברת התעופה והחלל. בחצרם נולדה גם חברת הטכנולוגיה הביטחונית הממשלתית רפאל.
"שיתוף פעולה מכל סוג עם אוניברסיטה ישראלית בא על חשבון ישיר של השחרור הפלסטיני", אמר וינד.
