תה, מגבות ושמיכות הישרדות
באותו בוקר קר ואפור כשפגשתי את האשים ויוסוף, צעדו 12 וייטנאמים רטובים וקפואים בכביש חוף דרומית לקאלה. הסירה שלהם התהפכה.
בדרכם חזרה מהמפגע הזה, הם פגשו צוות מההתאחדות הצרפתית אוטופיה 56, שהוקמה לאחר מוות טרגי של פעוט סורי בשם איילן, שגופתו נשטפה לחוף בטורקיה ב-2015.
יש בה כ-200 מתנדבים המספקים מזון, מחסה וייעוץ משפטי למהגרים ברחבי צרפת. בלילות בהירים, כאשר סירות סירות עשויות לחצות את תעלת למאנש, היא "שודד" (בצרפתית עבור סיורים) את כ-150 ק"מ (93 מייל) של כבישי חוף כדי לספק סיוע למי שלא מגיע.
כשאנחנו מגיעים למקום הזה בדרכנו לקאלה מ-Graelines, מתנדבי אוטופיה 56 מספקים תה חם, מגבות ושמיכות הישרדות לווייטנאמיים, ואז מחכים איתם למכבי האש. ראש העיר של העיר הסמוכה Wimereux מגיע ומסכים להעמיד חדר לרשותם כדי שיוכלו להתחמם. הכבאים מציעים לקחת אותם לשם. לפי מתנדבי אוטופיה 56 שאנו מדברים איתם, אמפתיה כזו "לא כל כך נפוצה".
לאחר ביקור במקום זה, צוות Utopia 56 נוסע לפלאז' דה אסקרדינס הסמוך וסורק את החוף לאיתור מהגרים אפשריים נטרפים. יש שוטרים על החוף, וחלקם עוקבים אחרינו.
אחד מהם שואל את הצוות על סירה שעלולה להיעלם עם 69 אנשים על הסיפון. גלוי חוסר האמון של הפעילים בשוטר. "אתם יודעים, אומנו אותנו לחלץ", אומר השוטר ומנסה להרגיע אותם. "אנחנו כאן בשביל זה. אם הם יצליחו לחצות, אני לא נותן ***!"
מאוחר יותר אנו למדים כי בסביבות הצהריים, ספינה של הצי הצרפתי חילצה סירה עם 56 מהגרים, וכי שלושה נוסעים (לפי הדיווחים כורדים איראנים) דווחו כנעדרים. ה שיא רשמי מציין כי לאחר ביצוע החילוץ, אמרו הנוסעים כי שלושה אנשים נפלו מעל הסיפון. גופה אחת נמצאה, אך לא ניתן היה לאתר את שתי האחרות.
בקאלה, אליה אנו מגיעים בשעות אחר הצהריים המוקדמות, קבוצות של מהגרים עוזבות את מגרשי הקמפינג הבוציים שלהם בפאתי העיר כדי להגיע לעיר. הם נוהרים לאולם שבו מתנדבי קאריטס מקבלים את פני המהגרים בשעות אחר הצהריים, מספקים אוכל, חום ועצות לגבי זכויותיהם הן בצרפת והן בבריטניה.
בשנת 2016, השלטונות הצרפתיים מְפוּרָק המאהל, שנודע כ"ג'ונגל", בעצם אוסף של שכונות עוני עם כ-9,000 מהגרים. מאז, עשרות "ג'ונגלים" קטנים יותר של אוהלים, שסופקו על ידי ארגוני צדקה מקומיים, נוצרו שוב בפאתי קאלה. למרות פינויים קבועים ולעיתים אלימים על ידי המשטרה, המחנות ממשיכים לבצע רפורמה.
לדברי ג'ולייט דלאפלייס, מנהלת קריטס בקאלה, העיירה מארחת לצמיתות "יותר מ-1,000 מהגרים בג'ונגלים שונים, מחולקים לפי קהילות – יש ג'ונגלים סודנים, אריתריאים, אפגניים. לפחות 60 אחוז מהמהגרים הם סודנים, זה הלאום הראשון".
היום אחר הצהריים זה קרוב יותר ל-90 אחוז מ-720 המהגרים שהגיעו היום למרכז קריטס – חלקם מגיעים חדשים, ואחרים מהג'ונגלים מחפשים ארוחה וקצת חום.
זה לא חדש, מוסיף דלאפלייס – הסודנים נוכחים לפחות 10 שנים. אבל יותר הגיעו מאז תחילת המלחמה האחרונה בסודאן בשנה שעברה. ועם פחות כסף לשלם למבריחים מאשר פליטים ומהגרים ממדינות אחרות, "הם נשארים זמן רב יותר מאחרות ותלויים יותר בארגונים לא ממשלתיים", היא אומרת.
למרות המספרים הגדולים לכאורה של סודנים כאן, קאלה מארחת למעשה רק חלק קטן מ-1.5 מיליון הפליטים הסודנים החדשים (מאז החלה המלחמה), שרובם מתקבלים ומתארחים במדינות עניות הרבה יותר הגובלות בסודאן. מאז 2023, 600,000 איש ברחו לצ'אד ועוד 500,000 למצרים, והצטרפו לפזורה שם המוערכת בכ-4 מיליון.
עד יוני 2023, הרשויות המצריות המומות השעו את מדיניות הפטור מהוויזה – תחילה עבור גברים סודנים, אחר כך גם עבור ילדים, נשים וקשישים – למרות הסכם מ-2004 על תנועה חופשית. פליטים נאלצו לשלם אגרות גבוהות יותר למבריחים או יותר בשוחד בגבול כדי לעבור.
