לאחר שבועות של מתיחות שגרמה לסגירת הבנק המרכזי של לוב (CBL), המשכורות לא שולמו וכסף מזומן נעלמו, נראה ששתי הממשלות היריבות במדינה מוכנות לקבל הסכם בתיווך האו"ם לחידוש הפעילות, לפני ששוב יחזרו למבוי סתום מוכר. לרבים בארץ.
ממשלת ההסכמה הלאומית המוכרת בינלאומית (GNA) במערב ניסתה להחליף את מושל ה-CBL, סאדיק אל-כביר, והאשימה אותו בטיפול שגוי בהכנסות הנפט ובמקרה של שליחת אנשים חמושים כדי להדיח אותו ממשרדו.
כעס, ממשלת האחדות הלאומית (GNU) במזרח לוב, הנתמכת על ידי מפקד העריק ח'ליפה הפטר, סגר חלק גדול מייצור הנפט במדינהשבו היא שולטת, במחאה.
"זה רציני", אמר ג'לאל הרצ'אוי, עמית מקורב למכון המלכותי של יונייטד שירותי לונדון. "ה-CBL, למרות שחלשה יותר כעת מאשר לפני כמה שנים, נותרה נקודת ציון לגישה של המדינה למטבע קשה".
הוא הוסיף כי ה-CBL מממן את רוב היבוא של לוב של מזון, תרופות ומוצרי יסוד אחרים, שהמדינה לא יכולה להחזיק מעמד זמן רב בלעדיהם.
ההתנגשות היא שדה הקרב האחרון ביריבות בת 13 השנים בין האליטות הפוליטיות והצבאיות שפקדה את לוב מאז הפיכתו של השליט הוותיק מועמר קדאפי ב-2011.
מאז, אומרים אנליסטים שונים, החיים בלוב הידרדרו ככל שהלחימה נמשכה בין הלובים היריבים וכאשר הקהילה הבינלאומית ניסתה לשמר את שלטונה של אליטה פוליטית וצבאית, משוכנעת שהם הטובים ביותר ליציבות ולמטרה המוצהרת של "לאחד את לוב".
למה הבנק המרכזי?
בנוסף להחזיק בעושר הנפט העצום של לוב, ה-CBL איחד את "הבנקים המרכזיים" המזרחיים והמערביים של לוב בגוף אחד כדי לנהל את משכורותיהם של עובדי מדינה וחיילים משתי הממשלות ולבנות אמון שההתאוששות אפשרית.
לאחר מאבק ה-GNA-GNU על מי שיעמוד בראש ה-CBL, אל-כביר ברח מהמדינה, בטענה שלקח עמו את קודי הגישה להפקדות בנקאיות, והותיר את הבנק מבודד מרשתות פיננסיות בינלאומיות.
אסים אל-חאג'ג'י, מנהל מחלקת הציות ל-CBL, אמר שהמגעים הבינלאומיים שוקמו, למרות שבאל-ג'זירה מבינים שרוב הסחר הבינלאומי נותר מושעה.
בינתיים, יצוא הנפט צלל לשפל חדש, המשכורות אינן ודאות וחיי היומיום של כשישה מיליון לובים סוערים.
"האומות המאוחדות מדברות על שיחות, וזה סימן בטוח שאנחנו לא מתקרבים לפתרון", אמר טארק מגריסי, עמית בכיר במועצה האירופית ליחסי חוץ, על המשא ומתן לחידוש הפעילות ב-CBL.
המערב, שבדרך כלל מגבה את ה-GNA למרות שהוא אחראי להרבה מאי הוודאות, "לא יודע מה לעשות, או שיש לו באמת את רוחב הפס לעשות את זה. הם מתמודדים עם מלחמות בעזה ובאוקראינה", אמר.
"זה פשוט יותר מדי. בלוב, המאמצים הבינלאומיים להשיג כל סוג של הסדר צודק איבדו תאוצה".
וזו רחוקה מלהיות הפעם הראשונה.
במשך יותר מעשור של אי ודאות ומלחמה, אומרים אנליסטים, מאמצי הקהילה הבינלאומית התמקדו בחיזוק האליטות במדינה בתקווה שעשויה להוביל ליציבות.
השיחות האחרונות על ה-CBL נראות מעט שונות, עם גישה למיליוני דולרים בנכסים בעלי עניין עיקרי לאליטות במדינה, וגישה לשירותים ולוודאות שרוב האוכלוסיה חושקת בהם, נראית לכאורה לאחר מחשבה, אמרו אנליסטים לאל-ג'זירה.
עסקאות עילית מנהלות מהומה אינסופית
"מניעת מלחמת ירי נתפסה כאסטרטגיה הבינלאומית היחידה בלוב", אמר לאל-ג'זירה טים איטון, עמית בכיר ב-Chatham House שתרם למאמר על הפרקטיקה הבינלאומית של מתן עדיפות לאליטות חזקות.
"זה מוות באלף חתכים," אמר הרצ'אוי.
"כולם מדברים על חזרה לסטטוס קוו כאילו היה אי פעם איזון מסודר וסטטי", ציין. "זה מעולם לא היה המקרה. גם כשהדברים נראו שקטים, הסידורים היו מתפוררים ומשפילים ללא הרף. וההידרדרות ההדרגתית הזו היא מה שהפך לפתע גלוי בחודש שעבר עם משבר ה-CBL".
בחירות לאומיות, או אפילו מסגרת שעלולה להוביל אליהן, נותרו סיכוי רחוק לאחר ההצבעה האחרונה, שתוכננה תחילה לדצמבר 2021, נדחה לאחר קרב פנים.
"כל מהלך לקראת קיום בחירות לאומיות נחסם", אמר איטון. "גם (עבדול חמיד) דבייבה (ראש הגנ"א) וגם הפטר אולי יאמרו שהם רוצים בחירות מחר, אבל הם באמת רוצים רק את הצד שלהם, או לפחות את הנציגים שלהם, בקלפי".
שתי הממשלות ממשיכות לשלוט בנפרד, בעוד שחבריהן, בעלות בריתן ומיליציותיהן מרוויחים מהברחות של אנשים ודלק ומסחר חוצה גבולות לא מוסדר.
עם זאת, כשחברים בודדים מתנדבים לתפקיד בתוך מעגלים קטנים ובלעדיים, מערכות שנועדו לתמוך בחיי היומיום בלוב ממשיכות להידרדר ולהיכשל.
איטון מציינת שהעיר דרנה, שהוצפתה בספטמבר 2023 לאחר שסכר שה-GNU היה אחראי עליו קרס, נותרה לא משוחזרת.
"בשביל שירותי בריאות, הלובים צריכים לצאת אל מעבר לים", ציין. "ואם מישהו אי פעם נתפס במקרה חירום, אין מספר או מחלקה אחד שהם יכולים להתקשר אליו.
"בכל הזמן, העשירים העל שאמורים לדאוג לאנשים, מתעשרים עוד יותר."
שני הצדדים, הוא הסביר, טוענים שהם פועלים להקמת ממשל מרכזי בעוד שמוסדות המדינה הנחוצים לפקח על כל מדינה עתידית, כמו בנק מרכזי חזק, נחלו ונלכדו על ידי האליטות משני הצדדים.
מבחינה אזורית, במהלך 13 שנות הסכסוך הספורדי וחוסר הוודאות הפוליטי שלה, לוב הפכה למקור מתמשך של חוסר יציבות באזור שכבר לא יציב.
בתוך לוב המחולקת, שחקנים שונים באו להשתמש במזרח המדינה כנקודת ביניים שממנה להקרין את השאיפות הבינלאומיות שלהם בסודן, בסוריה ומחוצה לה.
מחיר אנושי עצום
בנוסף לאי הוודאות שנערמה על אוכלוסיית לוב יש השנה יותר מ-1,000 פליטים, מהגרים בלתי סדירים ומבקשי מקלט שמתו או נעדרים בנתיב ההגירה המרכזי של הים התיכון, שבו לוב מהווה חלק מרכזי.
"המערב והאו"ם בלוב מציגים תיאטרון דיפלומטי בזמן שהמדינה מתפוררת", אמר אנס אל גומאטי ממכון סאדק.
"יש להם ארגז כלים של מינוף אוסוף אבק. במקום להפעיל לחץ, הם מאפשרים שחיתות על ידי מתן לגיטימציה לאלה ללא מנדט אלקטורלי או אמינות פוליטית. זו לא דיפלומטיה; זו שותפות בהילוך איטי."
אל גומאטי המשיך: "מזרח או מערב, המצפן של לוב מצביע על כאוס ושחיתות. הפטר וילדיו חוצים אמון באמצעות פשעי מלחמה במזרח, בעוד שדבייבה מנהלת תוכנית נאמנות של 'תשלום לפי דרכו' עם קבוצות חמושות במערב.
"האירוניה? האליטות אינן סומכות על מערכת הבנקאות שהיא דיממה, אז הן שומרות על הנכסים שלהן מעבר לים, שהמערב יכול להקפיא, אבל הן עסוקות מדי בלחיצת ידיים עם הידיים שגוייסות את עתידה של לוב.
"קובעי מדיניות מערביים ואליטות לוב נעולים במירוץ לתחתית האשליה ותאוות הבצע", סיכם אל גומאטי. "המערב רואה קו סיום; האליטות רואות מזנון אינסופי. זה לא נאיביות, זה עיוורון מכוון, והעם הלובי משלם על זה. בקזינו של האליטה הלובית הבית תמיד מנצח, והשחיתות היא הצ'יפ שלעולם לא נגמר".
