"החיים קשים כבר שנים. זה נכון שמחירי המזון ירדו לאחרונה, אבל הם עדיין כל כך גבוהים", אומר רודריגו, מאבטח פרטי שעובד בקראקס, בירת ונצואלה. הוא לא רצה למסור את שם משפחתו.
בתוך משבר כלכלי בן עשרות שנים, רודריגו חושב ש"אנשים מוכנים לשינוי". ביום ראשון הוא יצטרף ל-21 מיליון אנשים שזכאים להצביע בבחירת הנשיא הבא של המדינה.
הבחירות הכלליות חלות ביום הולדתו של הוגו צ'אבס. בעוד שלצ'אבס היה רקורד מטריד בזכויות אדם, מנהיג השמאל הכריזמטי – ששלט בוונצואלה מ-1999 ועד מותו ב-2013 – נחגג כאלוף העניים.
יורשו הפחות פופולרי, ניקולס מדורו, מתמודד כעת מול מועמד האופוזיציה אדמונדו גונזלס אורוטיה, דיפלומט בדימוס. וסקרים מראים שגונסלס מוביל בפער גדול.
אבל למדורו יש כישרון להיצמד לשלטון. רוב מפלגות האופוזיציה החרימו את בחירתו מחדש ב 2018, בטענה שהסקר לא היה חופשי ולא הוגן. בינואר, מאדורו אָסוּר יריבתו העיקרית, מריה קורינה מצ'אדו, מהריצה.
בעוד האשמות בהתערבות ממשלתית פוגעות בבחירות בוונצואלה במשך עשרות שנים, מדורו אמר שהוא יכיר בתוצאת ההצבעה ביום ראשון.
"אני לא בטוח מה יקרה ביום שני הבא. מדברים על דברים שנעשו אלימים. אבל גם אם גונזלס ינצח", הודה רודריגו, "אני לא בטוח שהוא יכול לשנות את המדינה כמו שעשה צ'אבס".
במהלך כהונתו, צ'אבס השתמש בהצלחה במחירי הנפט הגבוהים – נשמת אפה של כלכלת ונצואלה – כדי להכפיל את התמ"ג של ונצואלה לנפש. תוכניות הרווחה הורחבו והעוני והאבטלה ירדו.
למדורו לא היה כל כך בר מזל. כעת בשנתו ה-11 בתפקיד, הוא פיקח על קריסה כלכלית. מאז 2014, התפוקה הצטמצמה ב-70%, יותר מפי שניים מהפגיעה שספגה ארצות הברית במהלך השפל הגדול.
במהלך אותה תקופה, כ-7.7 מיליון ונצואלה – רבע מהאוכלוסייה – עזבו את המדינה בחיפוש אחר עבודה.
בשנת 2022, קרן המטבע הבינלאומית תיארה את מצב אי-הסדר של ונצואלה כ"הקריסה הכלכלית הגדולה ביותר של מדינה שאינה סכסוך מזה חצי מאה".
מבקרי הממשלה רואים בספירלת הירידה של המדינה כתוצאה משחיתות.
מדורו מצדו מאשים את מצוקתה של ונצואלה בסנקציות המשתקות בראשות ארה"ב, שהוטלו בדרגות חומרה הולכות וגדלות מאז 2005. הוא לא לבד. כמה פרשנים הכריעו את הצעדים כלא חוקיים וחמורים.
נאסר על קרקס מלהקיש על שוקי הון בינלאומיים, להגביל יבוא ומימון חוב – המשמש לניקוי גירעונות פיסקאליים ולמימון פרויקטים של תשתית. בשנת 2019, דונלד טראמפ גם עצר את ונצואלה מייצאת נפט גולמי לארה"ב ומלייבא חומרים מדללים הדרושים לעיבוד הנפט הגולמי הכבד שלה.
קללת סחורה?
ונצואלה מתגאה במאגר הנפט המוכח הגדול ביותר על פני כדור הארץ. בסוף שנות ה-90 היא שאבה 3.6 מיליון חביות ביום, והניבה 95% מהכנסות הייצוא שלה. אבל הסנקציות האמריקאיות ושנים של ניהול כושל הותירו את הייצור מתחת למיליון בסיס ליום.
"להבהיר, הסנקציות הכבילו את מגזר הנפט והגז של ונצואלה. אבל זה לצד רשלנות מנהלית", אמר טים האנטר, אנליסט באמריקה הלטינית באוקספורד אקונומיקס.
האנטר רמז לעשרות שנים של תת השקעה ב-PDVSA – חברת האנרגיה בבעלות המדינה ועמוד השדרה של כלכלת ונצואלה. ואז, בשנת 2017, הכריז מדורו על טלטלה מנהלית שנויה במחלוקת על ידי מינוי פקידי צבא נאמנים למשרות בכירות ב-PDVSA.
"אפילו התפוקה הנמוכה בשנים האחרונות, דלקים מאובנים ממשיכים להוות כמעט מחצית מהיצוא הרשמי של ונצואלה. אז כשהמכירות יורדות, מייצור זעום או מחירים נמוכים, הכלכלה סובלת", אמר האנטר.
מכירות פחמימנים רכים היו מאחורי התקף ההיפר-אינפלציה האחרון של ונצואלה. ירידות מחירי הנפט, שנמשכו בין השנים 2014-2017, גרמו למחסור במטבע חוץ והורידו את ערכו של הפסו. הם גם הורידו את ההכנסות ממסים מהכנסות הנפט, מקור מרכזי להכנסות הממשלה.
בסופו של דבר, כשהבנק המרכזי החל להדפיס יותר כסף כדי לכסות את החסר בתקציב וככל שהיבוא התייקר, האינפלציה עלתה על מיליון אחוז ב-2018.
"מכיוון שבוונצואלה מסתמכת על יבוא של מוצרים בסיסיים, ההיפר-אינפלציה שלה הובילה לדחיסת יבוא. במשך שנים, סופרמרקטים ובתי מרקחת היו חסרי מלאי. זה מה שעודד כל כך הרבה ונצואלה לעזוב, והגדיל את הצמיחה עוד יותר", אומר האנטר.
"מי שינצח ביום ראשון, הממשלה הבאה תצטרך לנסות להתרחק מהסתמכותה על נפט לעבר תחומי פעילות יצרניים אחרים. עם זאת, בטווח הקרוב, הם צריכים לנסות לתקן את חוסר היעילות של מגזר הנפט ולהשתמש בתמורה כדי לשלם את החובות.
הר של חובות
ונצואלה ברירת מחדל על החוב המסחרי שלה בשנת 2017. יחד עם איגרות חוב שהונפקו על ידי PDVSA וחברת החשמל הממשלתית Elecar, הממשלה חייבת כ-92 מיליארד דולר. לאחר מכן יש 57.2 מיליארד דולר נוספים שחייבים לסין ובפסקי בוררות שונים, דיווח הפייננשל טיימס.
בסך הכל, החוב של ונצואלה לתוצר מוערך ב-148 אחוזים. "בהתחשב בהר החובות, יהיה צורך לפנות אותו לפני שהממשלה הבאה תוכל להתחיל בצמיחה", אמר לואיס סאלאס, לשעבר סגן נשיא לכלכלה, לאל-ג'זירה.
"בתיאוריה, המשמעות היא ארגון מחדש של חובות ריבוניים שבו הממשלה יכולה לנהל משא ומתן עם מלווים להפחתת הסכום המגיע", הוסיף. "זה אמור לתת להם מרחב נשימה פיסקאלי להתמקד בתחומים אחרים, כמו הוצאות תשתית".
באפריל דווח כי חברת השירותים הפיננסיים רוטשילד ושות' נשכרה לסייע לקראקס למפות את ההתחייבויות הסבכות שלה. סאלאס אמר, "מינוי היועצים הוא סימן לכך שמדורו מתכוון לתקשר עם נושים ולהחזיר את ונצואלה בחזרה לשווקים הפיננסיים העולמיים".
עם זאת, הוא ציין כי תוכניות צנע נוטות לעקוב אחר ארגון מחדש של חובות. בכניסה לעסקה חדשה, המלווים רוצים למקסם את סיכויי ההחזר שלהם. ממשלות, בתורן, בדרך כלל מקצצות בהוצאות הציבוריות כדי לייצר מספיק הכנסות כדי לעמוד בהתחייבויותיהן החדשות.
"מה שרבים מקווים לו", אומר סאלאס, "הוא שנוכל להשתמש בנפט, במקום הוצאות על חינוך ובריאות, לצורך עסקה. כמובן שבפועל זה לא יכול לקרות עם סנקציות. עד שהם לא יוסרו, לא נעשה מחדש את החוב ונמשיך להיאבק".
סנקציות – השפעה שלילית ביותר
ממשל הנשיא ג'ו ביידן ירש אסטרטגיה של לחץ מקסימלי על ונצואלה מהנשיא טראמפ. אבל למרות לחץ שהופעל, סבבים רצופים של סנקציות לא הצליחו לעקור את מדורו.
ביידן, בינתיים, נקט בגישה אחרת. במסגרת הסכם ברבדוס מ-2023, הוא הקל על כמה סנקציות – בעיקר על נפט וחובות – על ערבויות פוליטיות, כלומר בחירות חופשיות והוגנות ושחרור אזרחי ארה"ב עצורים.
העסקה אפשרה לוונצואלה להרוויח 740 מיליון דולר נוספים במכירות נפט מאוקטובר האחרון עד מרץ. אבל אחרי שמאדורו חסם את מצ'אדו מלרוץ, ובעקבות תחייתו של א סכסוך טריטוריאלי עם גיאנה, ביידן הטיל מחדש סנקציות אמריקאיות באפריל.
"ברור שלהגבלות אמריקאיות יש השפעה שלילית ביותר", אמר מארק ויסברוט, מנהל שותף של המרכז לחקר כלכלה ומדיניות (CEPR). "אכן, סנקציות משתקות פגעו בכלכלת ונצואלה הרבה יותר מכל טעויות מדיניות פנים".
אמנם, ויסברוט האמין שניתן להשיג רווחים "בסביבה זרה עוינת". הוא ציין כי "היו כמה עליות, במונחים של אינפלציה וצמיחה, בשנים האחרונות".
לפי הערכות, עליות המחירים לצרכן ירדו ל-51% ביוני, בעוד שצמיחת התמ"ג עלתה על 5% בשנת 2023.
"אבל", הזהיר, "החלמה סיטונאית לא יכולה להתבצע תחת סנקציות. אם גונזלס ינצח, כנראה שניתן יהיה להרים אותם במהירות. אם מדורו ינצח, אפילו בצורה נקייה, לא הייתי מצפה לשינוי בעמדת ארה"ב, ללא קשר למי שיהפוך לנשיא בנובמבר הקרוב".
