העיתון האקונומיסט הבריטי הקדיש את כתבת השער השבועית לסקירת מצבה של ישראל. תחת הכותרת "ההיבריס של ישראל", מצייר העיתון תחזית קודרת לעתידה של ישראל: "למראית עין ישראל חזקה, אחרי התאוששות מדהימה משבעה באוקטובר, אך היוהרה שלה עלולה להתהפך עליה ולגרור אסון".
הכתבה מציינת את המהפך שעשתה ישראל לאחר הטבח, ואת הישגיה הצבאיים המרשימים: חיסול ראשי חמאס וחיזבאללה, הדיפת שתי מתקפות הטילים האיראניות (בסיוע ברית בינלאומית) והחלשת אחיזתה של טהראן בגרורותיה במזרח התיכון.
The Israeli government has drawn two worrying conclusions from its success—and risks turning hubris into disaster https://t.co/TNY4EJhrG0 pic.twitter.com/WfbQbhajg5
— The Economist (@TheEconomist) March 28, 2025
עם זאת, המאמר מעלה חשש שישראל בונה תוכניות מדאיגות לעתיד המזרח התיכון. ראשית – עתידם של הפלסטינים. בצל העידוד האמריקאי ל-"הגירה מרצון" מרצועת עזה, והפעילות הישראלית בגדה המערבית, עולה החשש למהלכים שיחשבו דה פקטו טיהור אתני של הפלסטינים בשתי הטריטוריות, או דחיקתם לשטחים הולכים ומצטמצמים.
בחזית הרחבה יותר, מעיר המאמר שישראל נוקטת בגישה פרו-אקטיבית בסוריה ובלבנון, שעלולה לחבל במאמצים פנימיים לייצב את השטח. "ישראל תוקפת בהזדמנות הראשונה שנפתחת לה, היא תוקפת בלבנון גם במחיר של חבלה במאמץ הלבנוני לפרק את אחיזת חיזבאללה. גם בסוריה, במקום לחכות ולראות מה יצליח המשטר החדש לבנות, היא מפציצה. אותו היגיון יכול לגרור גם תקיפה מקדימה באיראן, שהגנותיה הצבאיות חלשות מאשר היו בעשורים האחרונים".
המאמר מתייחס גם למאבקים הפנימיים בישראל, ובראשם עסקת החטופים שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה, והקונצנזוס שמתפורר מסביב ללגיטימציה להמשך המלחמה בכלל. "וברקע כל זה, הממשלה מדרדרת את ישראל במדרון חלקלק, ופוגעת בעצמאות הרשויות שלה. ישראל אומנם נראית חזקה, אבל הצבא שלה מותש והאזרחים שלה מפולגים. הסקטור העסקי החזק ביותר שלה – ענף ההייטק, הוא מובילי ביותר, וממש כמו לפני הטבח, עשויים לחדש את המחשבות על העברת עסקיהם למקומות אחרים".
