הסרטון של רן דנקר ובן זוגו שהציף את פתיחת מערכות היחסים לסקס עם אחרים: הזמר ובן זוגו העלו סרטון, במכוון או בטעות, בו הם דנים בצירוף משתתפים נוספים ליחסי המין ביניהם. בין היתר העלו את שמה של זמרת מוכרת, קומיקאי מפורסם, ואחרים כדי להעשיר את חיי המין שלהם בעזרת שותפים נוספים. השיחה הפתוחה הזו, שהופצה במהירות ברשתות החברתיות, עוררה דיון סוער: מה עושים כשהמשיכה המינית, שהייתה בעבר כה עזה, מתחילה לדעוך? האם פתיחת הקשר היא הפתרון – או סימפטום לבעיה עמוקה יותר?
בפודקאסט הבריאות של "מעריב", בהשתתפות פרופ' רפי חרותי, מומחה לרפואה מינית ושיקום מיני, והדוקטורנטית שלי ורוד, מומחית לסקסולוגיה, ניסו המומחים לפרק את הסוגיה המורכבת, להציע הסברים – ולתת כלים מעשיים להתמודדות.
צפו: פודקאסט הבריאות – ד"ר שלי ורוד ופרופ' רפי חרותי
פרופ' רפי חרותי וד"ר שלי ורוד בפודקאסט הבריאות "חדר מיון" (צילום :מעריב אונליין)
בסרטון המדובר, נשמע רן דנקר בשיחה עם בן זוגו כשהוא מעשן:
דנקר: היא סקסית בטירוף
איתי וייזר בעלו משיב לו: מי?
דנקר: ליהי טולדנו.
וייזר: נזמין אותה לארוחת ערב.
דנקר: לאאאא….
וייזר: למה?
דנקר: מה נעשה איתה בארוחת ערב?
וייזר: נשב, נדבר, לא יודע
דנקר: אהמממ. אני אומר לך סקסית. אני יכול להיות אבא שלה, כאילו.
וייזר: גורי סקסי בעיניי, אתה יודע?
דנקר: סבבה, נזמין את גורי וליהי טולדנו. אתה רוצה לפתוח את היחסים, כאילו? זה מה שאתה אומר?
וייזר: לא, אפשר לזרום, להכיר, להיפתח, לא הקטע מיני.
דנקר: אולי מרגי? אסי ואלברט? היו עלינו גם ככה שמועות שאנחנו איתם בשלישיות
וייזר: הוא קרוב מידי
לדברי פרופ' חרותי, דעיכת המשיכה היא תהליך טבעי, תוצאה של שילוב בין גורמים פיזיולוגיים, נפשיים וסביבתיים. "שגרה, עייפות, טיפול בילדים, לחצים כלכליים, ואפילו שינויים הורמונליים – כל אלו יכולים להשפיע על המשיכה", הוא מסביר. לדבריו, משיכה מינית אינה תופעה סטטית אלא דינמית, שנמצאת בתנועה מתמדת. שלי ורוד מוסיפה שמתח זוגי, חוסר תקשורת רגשית וחוויות חיים קשות עלולים אף הם לפגוע בתשוקה, כשגם התרבות והמדיה יוצרות אשליה של משיכה "אינסופית", שמובילה לתסכול כשזו פוחתת. "אנחנו רגילים לחשוב שאם המשיכה דועכת – משהו 'מקולקל' בקשר, אבל לפעמים זו דווקא הזדמנות לעצור ולבחון מה השתנה ומה חסר לנו", היא אומרת.
האם אפשר להחזיר את המשיכה? "בהחלט", משיבים שני המומחים, אך מבהירים: זה דורש עבודה. לעיתים המשיכה "נרדמת" בגלל עומס רגעי – ולעיתים מדובר בתהליך עמוק יותר, שדורש עיבוד רגשי וזוגי. ורוד מדגישה שתחושת ביטחון רגשי וחיבור אינטימי שאינו תלוי במיניות הם בסיס חשוב: "לפעמים חיבוק, מגע עדין, או בילוי משותף יכולים להחזיר את הניצוץ יותר מאשר ניסיון 'לכפות' תשוקה".
ומה לגבי פתיחת הקשר? פרופ' חרותי מסביר שזו אפשרות לגיטימית – אך היא איננה "פתרון קסם". לדבריו, פתיחת יחסים עשויה להעשיר זוגיות מסוימת, אך עלולה גם להעמיק מתחים או חוסר ביטחון, אם נעשית מתוך בריחה מהקושי. "האם זה נעשה מרצון אמיתי של שני הצדדים, או כדי 'לתקן' משהו חסר?" הוא שואל. ורוד מסכימה: "פתיחת יחסים יכולה להיות מדהימה – או הרסנית. זה תלוי בשקיפות, בהסכמה מלאה וביכולת להציב גבולות".
הפודקאסט נגע גם בהיבטים הפיזיולוגיים: לעיתים ירידה בחשק נובעת מסיבות רפואיות, כמו ירידה ברמות טסטוסטרון. במקרים כאלה, מסביר חרותי, טיפול הורמונלי עשוי לסייע – אך חשוב להבדיל בין בעיות בזקפה לבין ירידה בתשוקה עצמה. "הבעיה היא לא בנורה, אלא בגנרטור", הוא מדגים, "צריך לטפל במנוע, לא רק בסימפטומים".
ומה לגבי משברים וטראומות? כאן הדברים מסתבכים. לדברי פרופ' חרותי, יש מי שחווים דווקא עלייה בחשק בתקופות משבר, מתוך צורך רגשי עמוק לקרבה והישרדות; ולעומתם, אחרים עלולים לחוות סגירה מוחלטת. ורוד מצביעה על כך שפערים כאלה בין בני הזוג – אחד עם צורך מוגבר במין ואחד בהימנעות – דורשים שיח פתוח ואמפתי. "זה הזמן להפסיק לנחש מה הצד השני מרגיש, ולשאול באמת".
בסופו של דבר, מדגישים המומחים, אין "נורמלי" אחד. ירידה במשיכה לאורך קשרים ארוכי טווח היא תופעה שכיחה, אך הדרך להתמודד עמה משתנה בין זוג לזוג. "השאלה היא לא כמה – אלא איך," מסכם חרותי. "אם יש אהבה, רצון ותקשורת, אפשר למצוא יחד את הדרך".
האם פתיחת היחסים היא חלק מהדרך הזו? אולי. אך כמו כל החלטה זוגית משמעותית – היא דורשת דיאלוג כנה, מודעות הדדית, ואהבה שמסוגלת להכיל גם מורכבות. ברשתות החברתיות, בינתיים, ממשיכים לתהות: האם השיחה הפתוחה של דנקר ובן זוגו תהפוך לטרנד – או רק לחשיפה רגעית של אמת זוגית שרבים מעדיפים להצניע?
