גומה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו – עלות השחר באתר הטיפול ב-mpox בבית החולים להפניה כללית Nyiragongo, מצפון לעיר גומה, והחובשים של קונגו כבר עובדים במרץ, ברוגע וביעילות מבצעים סינון, בידוד וטיפול בחולים הנגועים במחלה.
יומיים לפני כן, ה ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסמה את רמת ההתראה הגבוהה ביותר שלה ל-mpox לאחר שמרכזי אפריקה לבקרת מחלות ומניעתן (Africa CDC) הכריזו על המחלה הוויראלית שנודעה בעבר בשם אבעבועות רוח כחירום יבשתי.
אבל עבור רופאים ב-DRC – שמתמודדים עם התפרצות ה-mpox האחרונה מאז 2022 על רקע מחסור בתרופות, מרד מתמשך במזרח, ואחרי שנים שעמלו בחזית מגיפות האבולה – האתגרים הפכו לשגרה.
בין זרם המטופלים המבקרים בבית החולים Nyiragongo עבור כל מספר המחלות, צוותים של היגיינים וספקי בריאות אחרים נוטים לפוקס חולים באזור אוהלים לבן נפרד שבו ניתן לבודד את הסובלים מהמחלה הזיהומית ביותר כדי למנוע כל סיכון לזיהום .
ביניהם, החנות מאדאם Nyota Joyeuse נחה באוהל קטן עם שלוש מיטות. אם לשניים בת ה-35 חלתה כשבוע לפני כן.
היה לה כאב ראש, חום, כאבי שרירים ושפעת קלה, אז הניחה שזו מלריה, הנפוצה בצפון קיבו. אבל כשהתסמינים שלה לא נחלו ימים לאחר מכן, היא סוף סוף הגיעה למרפאה.
"הרגשתי כאילו כל היקום נפל לי על הראש כשאמרו לי שיש לי אבעבועות רוח", היא מספרת לאל-ג'זירה, מודאגת שבריאותה התדרדרה והעסקים שלה ייעצרו.
אבל הטיפול שהיא מקבלת עוזר לה. "למרבה המזל, זה מבטיח. שהקב"ה יברך את מי שדואג לנו", היא אומרת ממיטתה בבית החולים.
'אבעבועות קופים' ל-mpox
במקור נקראה "אבעבועות הקופים" כאשר זוהתה לראשונה בקופים בשנת 1958, שם המחלה עודכן ל"מפוקס" בשנת 2022 כדי להפחית את הסטיגמה.
אנדמי לחלקים ממרכז ומערב אפריקה, mpox קשור לנגיף שגרם לאבעבועות השחורות שנמחקו כעת, ועלול להיות קטלני במקרים חמורים.
למרות שהתפרצויות נפוצות ב DRCמומחי בריאות אומרים שהעלייה האחרונה נובעת מזן חדש, קליד 1, שמתפשט מהר ורחב יותר מאי פעם.
השבוע, ארגון הבריאות העולמי אמר שמקרים זוהו ב-13 מדינות באפריקה, כמו גם בשוודיה, פקיסטן והפיליפינים.
אפריקה CDC אמר כי המקרים עלו ב-160 אחוז בשנת 2024 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
ב-DRC המחלה זוהתה בכל 26 המחוזות. נכון לשבוע שעבר, המדינה רשמה יותר מ-15,000 מקרים של mpox, מה שהביא ל-548 מקרי מוות השנה.
Badiambila Mulumba, המנהל הרפואי של בית החולים Nyiragongo, מספר לאל-ג'זירה שהמתקן שלו החל לטפל ב-mpox ביוני הקרוב, ומאז נרשמו 278 מקרים שהופנו אליהם – "מקרים חיוביים ושליליים כאחד", הוא אומר.
נכון ל-10 באוגוסט, היו 78 מקרים חיוביים במתקן שלו, אך ללא מקרי מוות.
"אנחנו ממשיכים לשלוט במקרים. יש מקרים קלים וחמורים, אבל אין מקרי מוות", הוא אומר לאל-ג'זירה.
אבולה, COVID, mpox
רייצ'ל מגורו היא רופאה מטפלת בבית החולים הפרובינציאלי של צפון קיו, מתקן ממשלתי אחר, במרכז העיר גומה, שם היא מטפלת בחולי mpox.
היא מספרת לאל-ג'זירה שאנשים רבים מגיעים לטיפול רק לאחר שהמחלה מתבטאת על עורם. Mpox גורם לפריחה ייחודית שבסופו של דבר יוצרת פצעונים.
"מה שכן הוא שחולים רבים לא מגלים את המחלה בשלב מוקדם. הם הופכים מודעים לכך ברגע שהעור שלהם מגלה צורה יוצאת דופן של מרה", אומר מגורו מודאג.
בית החולים שבו היא עובדת טיפל ב-10 מקרים חיוביים עד ה-10 באוגוסט, שכולם הוכרזו מרפאים. היא לוקחת את זה כסימן חיובי לכך שכל חולי ה-mpox שבטיפולה יחלימו והנסיבות סביב המחלה ישתפרו.
"אנחנו לא בלחץ מהמגיפה הזו. נאלצנו (בעבר) להתמודד עם אחרים כמו אבולה וקורונה. עם הניסיון הזה מאחורינו, אנחנו גם מתמודדים עם ה-mpox הזה", היא אומרת.
בחלק זה של מזרח DRC היה בית למרכז לטיפול באבולה במהלך ההתפרצות העשירית של אותה מגיפה, שגבתה יותר מ-2,000 חיים בין 2018 ל-2020. עובדי הבריאות כאן חוו כמה מסביבות העבודה המאתגרות ביותר, ולכן רבים מרגישים שהם יכולים להתמודד עם גם mpox.
עם זאת, בניגוד למגיפות אחרות, הרשויות ב-DRC עדיין לא הטילו הגבלות או צווי נעילה. הפעילות מתנהלת כרגיל בכל מגזר בגומה. אבל יש אנשים שאומרים שזה גורם להם לדאוג מהתפשטות ה-mpox.
"שמעתי ש-WHO הכריז על mpox כמצב חירום בריאותי בינלאומי, ואני כבר מודאג, במיוחד מכיוון שמערכת הבריאות שלנו נחלשה על ידי אבולה ו-COVID-19. אנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי להגביל את התפשטות המחלה", אומר הרווה מורהולה, בן 26, מוכר רחוב בגומה, לאל-ג'זירה.
מצד שני, Merveille Uwezo, תלמידת שנה אחרונה בתיכון, אומרת שהיא מתפללת שהופעת ה-mpox לא תפריע לשנת הלימודים, שמתחילה בספטמבר.
"שמעתי ברשתות חברתיות שיש מחלה מדבקת שנקראת אבעבועות רוח, והיא מפחידה אותי. במהלך COVID-19, הפסקנו את השיעורים, ועכשיו החשש שלי הוא שאולי mpox ישפיע על תוכנית בית הספר שלנו", היא אומרת בעגמומיות.
סכסוך במזרח
עבור עובדי בריאות וארגונים לא ממשלתיים רבים בצפון קיבו, יש אתגר גדול יותר שהם חוששים שיכול להפריע ליכולתם להגיב להתפרצות ה-mpox: קונפליקט.
בשנים האחרונות, מורדי M23 התמודדו מול צבא קונגו ולוחמים ממיליציות הגנה עצמית מקומיות בזמן שהמורדים מנסים להשיג שטחים מהממשלה. זה הוביל למוות ולעקירה, וגם ניתקה את הגישה לקהילות באזורים שבהם יש לחימה.
מאז 2022, צפון קיבו מתמודדת עם מגפת כולרה במחנות של עקורים פנימיים בסביבת גומא, עקב תנאי היגיינה מעורפלים שם. מגיפת חצבת דווחה גם באזורים אחרים בארץ. ועכשיו mpox עולה מדרגה.
מצב זה מדאיג את רופאים לא ממשלתיים רפואיים ללא גבולות, הידועה בראשי התיבות הצרפתיים שלה MSF, התומכת בממשלת קונגו במאבק נגד ה-mpox במחוזות צפון קיבו, דרום קיבו ו-Equateur.
הארגון הלא ממשלתי אומר שהוא טיפל ביותר מ-1,100 מקרים של mpox בשלושת המחוזות, למרות המצב ההומניטרי והסכסוך המורכב במזרח DRC.
נטליה טורנט, ראש צוות MSF ב-Mweso שליד גומה, חוששת שלקונפליקט הנוכחי עשויה להיות השפעה שלילית על המאמצים להילחם במחלה ועל יכולתו של ארגון הסיוע להגיב כפי שהוא מקווה.
"האם באמת נוכל לנהל את כל המגיפות הללו בו-זמנית, במיוחד כשהמצב מחמיר בעקבות המשבר ההומניטרי באזור, עם ריבוי המחנות של עקורי מלחמה סביב גומא", תוהה טורנט.
טיפול בסימפטומים
באתר הטיפולים ב-mpox בנייראגונגו, אם לשישה אמינה אופנדו, בת 40, מחכה לבתה להתאושש.
בתה בת ה-10, איווט, שכבה במיטת בית החולים שלה בשבוע שעבר כשהיא נאבקת במחלה. אפנדו אומרת שהיא התקשתה לזהות שזה היה mpox בהתחלה, והיא גם האמינה שזו מלריה בגלל כמה תסמינים דומים.
"שמנו לב שיש לה חום גבוה במיוחד וכאב ראש", היא מסבירה. "יומיים לאחר מכן, היא פיתחה גלד על עורה. אז, בזכות עצות של שכנים, נשלחנו לכאן לאתר הטיפולים", היא מוסיפה ומעריכה את הטיפול בו זוכה בתה כעת.
אבל גם כשאנשים פונים לטיפול, התרופות לא תמיד זמינות.
Nzayinambaho Theophile, ספק שירותי בריאות בבית החולים Nyiragongo, מודה שלפעמים, מלאי של תרופות באתר מעכב מעט את הטיפול בחולה.
בנוסף, אין טיפול מיוחד זמין אפילו לטיפול במקרים של mpox ב-DRC. למרות שכמה תרופות אנטי-ויראליות נבדקות בינלאומיות, הן עדיין אינן זמינות כאן.
במקום זאת, רשויות הבריאות בקונגו נאלצו לאמץ פרוטוקול להקלה על הסימפטומים של המטופל.
"אנחנו מטפלים בחולים על סמך התסמינים שהם מציגים. לדוגמה, אם יש להם כאבי ראש, אנו מטפלים בחששות אלה באמצעות אקמול. אם יש להם בעיות עור, אנחנו מזמינים רופאי עור, והצלחנו למדוד מספר מסוים של תוצאות (חיוביות)", אומר Maguru, הרופא בבית החולים המחוזי של צפון קיו.
אבל עם מניות, אפילו תרופות בסיסיות לפעמים נופלות.
למניעה, למרות שקיים חיסון (פותח במקור לאבעבועות שחורות) שיכול לעזור להפחית את הסיכון להידבק ב-mpox, זה לא זמין לבעלי הסיכון הגבוה ביותר ב-DRC. זה משהו מומחים וכמה מנהיגים אפריקאים האשמה באי-שוויון בחיסונים והצטברות של מדינות מערביות, שנצפתה גם במהלך מגיפת ה-COVID.
הפגיעים 'משלמים את המחיר'
עד כה, שיעור התמותה הקשור ל-mpox הוא יותר מ-3.5 אחוז, וזה יוצר דאגה בקרב חברי החברה האזרחית במגזר הבריאות בצפון קיו.
עמנואל ביטנגאלו, פעיל בריאות, מודאג מהדרך בה המחלה מתפשטת, וחושש מה"השלכות החמורות" האפשריות שיכולות להיות לה על חיי האומה.
הוא מציע שהרשויות יציגו תוכנית חירום כדי להתמודד עם ה-mpox ולהגביר את המודעות הציבורית למחלה.
ממשלת קונגו, לעומת זאת, אומרת שהמדינה עושה מה שהיא יכולה.
בתדרוך עיתונאים בשבוע שעבר אמר שר הבריאות רוג'ר קמבה כי הממשלה "הפעילה את כל המנגנונים הדרושים לזיהוי וטיפול במקרים ללא תשלום".
הוא הוסיף כי DRC זקוקה לכמעט שלושה מיליון מנות חיסונים כדי להגביל את התפשטות המחלה, ואמר שהמדינה כבר "הזמינה" אותם. אבל הוא גם הביע דאגה שהחיסונים נגד המגיפה "יקרים מאוד", וקרא לשותפים לתת יד למדינה.
בינתיים, בצפון קיבו, הרשויות בקונגו עדיין לא הכריזו על צעדים קונקרטיים להילחם ספציפית ב-mpox בעיצומו של משבר הסכסוך והעקירה המתמשך.
רודריגז קיסנדו הוא רופא לבריאות הציבור, המתמחה בתחום שיטות וכלים להערכת סיכונים בריאותיים סביבתיים.
הוא מאמין ש-mpox – ומגיפות קודמות – מעמידים בספק את מצב מערכת הבריאות ב-DRC, שכמו בשאר אפריקה, מתמודדת עם אתגרים שונים.
"הרשויות צריכות להגדיר ולהוציא לפועל מדיניות קונקרטית הקשורה לבריאות האדם, בעלי החיים והסביבה", הוא מייעץ.
"התוצאה של המלחמה היא שעקורים מסתכנים לשלם את המחיר של המחלה הזו כשהם חיים במצב מסוכן", הוא מוסיף.
