קבוצה חמושה חדשה בשם Lakurawa תוקפת כפרים בפינות נידחות של צפון מערב ניגריה ומעבר לגבול בניז'ר, ומציבה איומים חדשים על שתי מדינות שכבר סובלות מסכסוך ממושך הכולל כמה קבוצות אחרות, כולל בוקו חראם.
בנובמבר, צבא ניגריה הודה לראשונה בקיומה של לאקוראווה ואמר כי חבריו פועלים מהמפקדות במדינות סוקוטו וקבי במדינה.
בהתקפות של הקבוצה נהרגו עשרות בני אדם, ולפחות תשעה חברים חשודים מוכרים והוכרזו מבוקשים על ידי צבא ניגריה.
האזור הצפוני הוא אחד ממיטות האלימות החמות ביותר בניגריה, כאשר מדינותיו חוות תערובת רעילה של התקפות מזוינות, חטיפות ו שודדים בשנים האחרונות. הצבא הניגרי גם מתמודד עם קרב ממושך עם בוקו חראם קבוצה חמושה בצפון מזרח כבר יותר מעשור.
היחסים המתוחים בין ניגריה לניז'ר, שנבעו מההפיכה של ניז'ר ביולי 2023, השפיעו גם על הפעולות הצבאיות המשותפות ונתנו לקבוצת לאקוראווה יותר מקום להתרחב, אומרים גורמים רשמיים.
הנה מה שצריך לדעת על הקבוצה:
מי זה לאקוראווה?
לפי גורמים רשמיים בצבא הניגרי, על פי ההערכות, לוחמי לאקוראווה הם במקור מבעיה מלימדינה סאהלית שנמצאת כעת תחת אש מצד נחיל של קבוצות חמושות טרנס-לאומיות המחפשות טריטוריה למשול.
קבוצות כמו ג'מעת נוסרת אל-אסלאם ואל-מוסלימין (JNIM) ושלוחת דאעש בסהרה הגדולה הם חלק מהקבוצות החמושות המערערות את היציבות במאלי.
גורמים רשמיים בניגריה אומרים שחברי לאקוראווה קשורים לקבוצות מאליות, אך במשך שנים התיישבו בקהילות לאורך גבול ניגריה-ניג'ר, נישאו לנשים מקומיות וגייסו צעירים.
עם זאת, חוקרים המתחקים אחר מקור הקבוצה מציינים כי חבריה לא רק החלו לפעול. במקור, חברי לאקוראווה היו רועי צאן שנשאו רובים להגנה.
הם הקימו קבוצה חמושה מאורגנת לאחר שמנהיגים מקומיים בקהילות הכפריות של גודו וטנגזה, במדינת סוקוטו בניגריה, הזמינו אותם לעזור להתמודד עם שודדים חמושים שפשטו אז על קהילות עבור כסף ובקר, ואשר עזרו להניע משבר חטיפה בניגריה.
קהילות מרוחקות במדינה אינן מנוהלות לעתים קרובות בשל חוסר ההתאמה של הממשלות המקומיות והמדינה של המדינה, מה שמאפשר לפשע לשגשג. המנהיגים המקומיים בסוקוטו רצו שלוחמי לאקוראווה ילחמו בשודדים ויגנו על הקהילות.
חברי לאקוראווה הצליחו לסלק את איום השודדים בין 2016 ל-2017 וקיבלו תשלום עבור עבודתם. עם זאת, עד מהרה פנו חברי הקבוצה גם לקהילות. הם הסתכסכו עם אחד המנהיגים המקומיים שהזמין אותם ורצח אותו.
על פי צוות החשיבה, המכון הניגרי לעניינים בינלאומיים, רוב לוחמי לאקוראווה הם בין 18 ל-50 ודוברים פולפול, האוסה וערבית. Fulfulde מדוברת בעיקר על ידי קבוצת פולאני שחבריה פרוסים ברחבי מערב אפריקה.
הצבא הניגרי מסר כי זיהה כמה ממנהיגי הקבוצה: אבו ח'דיג'ה, עבדולרהמן (אידי), דאדי גומבה, מוחמד אבו, אוסמן שהו, אבו יוסף, מוסא וואליה, איברהים סויאקה, בא סולהו ואידריס טקלקסה.
מה הם רוצים?
בהודעתו בנובמבר, הצבא הניגרי אמר שהמוטיבציה או האידיאולוגיה של לאקוראווה אינם ידועים.
עם זאת, חוקרים ששוחחו עם קהילות שנפגעו מהאלימות אומרים שהקבוצה מקדמת את הגרסה שלה לאסלאם ורוצה לחפש ח'ליפות.
באזורים שבהם הם שולטים, מאמינים שהקבוצה כפתה גרסה משלה לחוק האסלאמי.
מה הם עשו?
חברי לאקוראווה תקפו כפרים בניגריה ובניז'ר. מאמינים שהם מחזיקים בשטח בכמה כפרים, שם הם גם מטילים מיסים על בקר.
כטקטיקה למשוך עוקבים נוספים ולהשיג תמיכה מקומית, אומרים שהקבוצה מחלקת כסף, כלי חקלאות, דשן, זרעים ומכונות לשאיבת מים למקומיים נזקקים. כמה הערכות קובעות פיצוי כספי למתגייסים חדשים במיליון נאירה (645 דולר), וכ-10,000 נאירה (6 דולר) למודיעים מקומיים.
תושבי הכפר שאינם משתפים פעולה עם הנהגת הקבוצה מתמודדים עם איומים והתקפות. אלימות הקשורה לאקוראווה הותירה עשרות הרוגים. באחת ההתקפות האחרונות ב-9 בנובמבר, הפשיטה של הקבוצה על קהילת מרה במדינת קבי בניגריה הותירה 15 בני אדם הרוגים.
איך ניגריה מגיבה?
המתיחות בין ניגריה לניז'ר הפריעה לתגובה משותפת ומשולבת ללאקוראווה ונתנה לקבוצה חופש פעולה מסוים.
הצבא של ניז'ר תפס את השלטון ביולי 2023, אך ניגריה, המנהיגה הנוכחית של הגוש האזורי של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS), נקטה ביד קשה עם הצבא, וביקשה ממנו להחזיר את המדינה לשלטון אזרחי ולמעצר חופשי. הנשיא לשעבר מוחמד בזום.
לפני ההפיכה של ניז'ר ב-2023, צבאות שתי המדינות שמרו על פעולות סיור גבול משותפות. על פי ההערכות, פעולה זו סייעה לפזר את הקבוצה ב-2020.
עם זאת, על רקע המתיחות שבאו בעקבות ההפיכה, הפעילות המשותפת בין שתי המדינות הופרעה. הרשויות בניגריה אומרים שזה היה בערך באותו זמן שחברי הקבוצה התקבצו מחדש והחלו לתקוף שוב קהילות, תוך ניצול הוואקום הביטחוני כשהיחסים התפרקו עוד יותר. מאז התחדשו סיורי הגבול המשותפים.
בסוף 2024, ניגריה פתחה בפעולות נגד הקבוצה. הצבא ביצע תקיפות אוויריות על יעדים שלפי החשד הם חברי לאקוראווה במדינות הצפוניות שנפגעו, והתקפות קרקעיות על מחנות הקבוצה.
צבא ניגריה הודה בדצמבר כי הרג בטעות 10 אזרחים לאחר תקיפה אווירית על מחבוא התחמושת של הקבוצה בכפרים Gidan Bisa ו-Gidan Runtuwa, מדינת סוקוטו, גרמה לפיצוצים משניים. הכפרים היו ריכוז גבוה עבור הקבוצה, אמר דובר הצבא.
מה עם ניז'ר?
ממשלת ניז'ר לא חשפה אם ביצעה מבצעים מיוחדים המיועדים לקבוצה, ולא ברור אילו חלקים בניז'ר מושפעים.
בראיון לכתבים מקומיים בדצמבר, המנהיג הצבאי הגנרל עבדורהאמנה צ'יאני האשים את הופעתה של הקבוצה בניגריה ואמר שאבוחה וצרפת נותנות חסות לקבוצה כדי לתקוף את ניז'ר.
המדינה, לשעבר מושבה של צרפת, הסתכסכה עם פריז בגלל ההפיכה ב-2023. באופן דומה, מאלי ובורקינה פאסו, שנשלטות גם על ידי ממשלות צבאיות, הסתכסכו עם המנהיג הקולוניאלי לשעבר שלהן, צרפת.
מאז, נשיא צרפת עמנואל מקרון התקרב למנהיג ניגריה, בולה אחמד טינובו, מה שהוביל לכך שבעלות הברית לשעבר האשימו את אבוג'ה בשיתוף פעולה עם אויבם.
צ'יאני, בראיון בדצמבר, אמר כי בכירים בניגריה, כולל היועץ הביטחוני של הנשיא טינובו, נוהו ריבאדו, היו חלק מתוכנית להשאיר לוחמים חמושים בקהילות הגבול כדי לתקוף את ניז'ר.
"הוא יודע על זה אבל הוא שתק", אמר צ'יאני.
ממשלת ניגריה הכחישה את ההאשמות ואמרה שהן "בתחום הדמיון".
