אריק דנון, שגריר צרפת לשעבר בישראל, אמר ל"ג'ורנל" בראיון טלפוני ב-24 ביוני כי כרגע לא ידוע כיצד תצביע הקהילה היהודית בבחירות הקרובות בצרפת; הוא גם דן באקלים הפוליטי הנוכחי בצרפת וכן במלחמת ישראל-חמאס המתמשכת.
צרפת עומדת בפני בחירות קצרות לאחר שהנשיא עמנואל מקרון פיזר את הפרלמנט בעקבות הניצחון המוחלט של החזית הלאומית הימנית האיתנה בבחירות לפרלמנט של האיחוד האירופי מוקדם יותר ביוני. דנון אמר ל"ג'ורנל" כי "אנשים רבים מהקהילה היהודית שוקלים להצביע לימין הקיצוני" על פני השמאל הקיצוני, מה שהיה בלתי נתפס לפני שנים. "ברור שהשמאל הקיצוני בצרפת הפך לאנטישמי, וזה השינוי העיקרי בפוליטיקה הצרפתית… לפני 30 שנה, הימין הקיצוני היה אנטישמי, לא השמאל הקיצוני", אמר. "היום, השמאל הקיצוני, בגלל שהם צריכים את הקולות של הקהילה המוסלמית בצרפת, אז הם עברו לאנטישמיות".
לדברי דנון, הימין הקיצוני בצרפת מתיימר כעת לתמוך בישראל ובקהילה היהודית במדינה. "אף אחד לא יודע אם זה שקר או לא. הכל בלאגן היום".
קודם לכן, דנון אמר ל"ג'ורנל" ב-5 באפריל כי בנוגע למה שהיה אז הבחירות הקרובות ב-2027 "הקהילה היהודית מתנגדת לתוקפנות היומיומיות שמגיעות בדרך כלל מהדור השלישי או הרביעי של המהגרים המוסלמים, מכיוון שבמקביל , השמאל הקיצוני תומך מאוד בפלסטינים. הם אפילו אומרים ש-7 באוקטובר הוא לא פעולת טרור אלא פעולת התנגדות”. דנון הבהיר כי אלו שאומרים זאת נמצאים בשמאל "קיצוני".
דנון הוא דיפלומט משנת 1986, ושימש כשגריר צרפת בישראל בין השנים 2019-2023; הוא היה האזרח היהודי הצרפתי הראשון אי פעם שכיהן כשגריר המדינה במדינה היהודית. "לא ביקשתי לנסוע לישראל כי באמת חשבתי שזה בלתי אפשרי", אמר דנון. הוא טען שהסיבה לכך שלקח כל כך הרבה זמן עד שצרפת מינה שגריר יהודי בישראל היא בגלל החשש של "נאמנות כפולה". כשהציעו לו תפקיד של שגריר, הוא "נענה מיד".
דנון ומשפחתו זכו לקבלת פנים חמה כשהגיעו לישראל באוגוסט 2019. מינויו של דנון אמנם לא שינה את המדיניות הצרפתית ביחס לישראל, אבל כן שינה את "היחסים האישיים" עם עם ישראל, אמר השגריר לשעבר. "אתה פשוט לא יכול לדמיין את התגובה של הקהילה היהודית הצרפתית בישראל", טען דנון, שכן אוכלוסיית יהודי צרפת בישראל מונה 200,000 איש. "הם ציפו להרבה." דנון הבהיר שתפקידו היחיד הוא ליישם את מדיניות ממשלתו, "אבל במקביל הייתה לי הבנה אחרת של מה שקורה במדינה".
הרבה קרה בארץ ובעולם בתקופת השגריר של דנון, כולל מגיפת COVID-19, מספר בחירות בישראל שבהן בנימין נתניהו הודח מתפקיד ראש הממשלה – ואחר כך חזר – והסכסוך עם חמאס ב-2021. דנון אמר שזה "מעניין במיוחד להיות בישראל" במהלך המגיפה "בגלל מערכת החיסונים".
כהונתו של דנון הסתיימה באוגוסט 2023, כך שהוא לא היה בארץ כאשר התרחש הטבח ב-7 באוקטובר. אבל הוא כן ביקר בישראל במרץ. "מה שבלתי נסבל הוא לראות את ההנאה שבטרוריסטים מצלמים את עצמם הורגים יהודים, והורגים יהודים בצורה הברברית הזו", אמר דנון והוסיף כי "המושג צדק נמצא במרכז היהדות" ושהוא שמע שלושה סוגים שונים. של תשובות ישראלים בעניין. אחד מהם היה "אנחנו יודעים מה קורה בעזה", אבל אין להם חמלה כי חמאס ותומכי חמאס בעזה "כל כך פגעו בנו", טען דנון. התשובה השנייה, שהיא "פוליטית", היא שכל מה שקורה לפלסטינים בעזה הוא באשמת חמאס ושחמאס רצה שאזרחים פלסטינים רבים ייהרגו במלחמה כדי שהעולם יאשים את ישראל. "וזה מה שאנחנו רואים עם פריחת האנטישמיות בעולם", אמר דנון.
התשובה השלישית: "מעבר מההיבט המוסרי להיבט האתי" בגיאופוליטיקה. דנון ציטט את ההצדקה של וינסטון צ'רצ'יל להפצצות הירושימה ונגסקי במלחמת העולם השנייה; לדברי דנון, צ'רצ'יל טען שזה לא מוסרי ש-200,000 בני אדם נהרגו בשתי ההפצצות, אבל זה היה אתי כדי למנוע אבדן של מיליון חיים נוספים. לחלקם בישראל יש פרספקטיבה דומה בכל הנוגע למלחמה המתמשכת בעזה.
המטרה הסופית של הישראלים במלחמה היא לפרק את היכולת הצבאית של חמאס כדי שלא יוכלו לתקוף שוב בישראל ולהפוך את עזה ל"בטוחה", אמר דנון, וכן ליצור "הרתעה חדשה" נגד חיזבאללה כדי למנוע מהם לשגר מתקפה 7 באוקטובר נגד ישראל.
עם זאת, דנון טען כי ישנה תחושה בקרב חלק בישראל שלנתניהו יש "אג'נדה אישית" להמשך המלחמה כדי למנוע מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן לטעון שהשיג שלום. "הרעיון של הליכוד היום הוא ללכת ל-5 בנובמבר, ויש בזה כמובן אפקט פרוורטי", אמר. "מה אם מנהיגי חמאס יהרגו תוך שבוע או שבועיים, והחטופים ישוחררו? האם המלחמה תימשך או לא? והוויכוח בישראל הוא שאם זה המצב, ניסע ללבנון כי יש לנו איום של חיזבאללה. זו הסיבה שכולם חושבים שהמלחמה תימשך לפחות עד נובמבר, וכנראה אחרי נובמבר”. דנון הדגיש כי זו לא תהיה "סיבה מלאכותית" שנתניהו יפנה את המלחמה צפונה ברגע שחמאס יחוסל, שכן חיזבאללה הוא איום לגיטימי, אבל נתניהו גם לא רוצה לתת לבידן "תירוץ" לומר שהוא הסתיים המלחמה, וזה "חלק מהמשוואה".
זה יצר "פרדוקס" בקרב עם ישראל בכך שהם מבינים שנתניהו הוא כנראה המנהיג הפוליטי היחיד שפטר את הלחץ הבינלאומי, אבל ייתכן שהציבור הישראלי לא יאהב את הדרך בה הוא מתנהל, טען דנון, מה שעורר "רגשות מעורבים " בישראל.
דנון גם שיבח את ישראל כ"יוצאת דופן" באיך שהאוכלוסייה שלה הגיבה ל-7 באוקטובר. הממשלה "אבדה" בהתחלה, "אבל האוכלוסייה עשתה את העבודה. הצעירים הישראלים חזרו מיד מחו"ל… התוצאה היא שישראל חזרה למסלול". אבל האוכלוסייה עדיין "ממש טראומה" עד ה-7 באוקטובר, אמר דנון. בנוסף, היו כמה בעיות כלכליות בישראל מכיוון שה"צעירים" המרכיבים את "אומת הסטארט-אפ" בישראל נלחמים כעת בעזה וכן בעשרות אלפי הפליטים מהצפון כתוצאה מהתקפות חיזבאללה.
דנון ביקר ביישובים השונים בדרום ישראל שהותקפו ב-7 באוקטובר, ונזכר כיצד אנשים בזוג קיבוצים קרובים לעזה מאמינים כי "הם לא יכולים לחיות יותר עם חמאס כל כך קרוב אלינו".
ממשלת צרפת קראה להפסקת אש במלחמת ישראל-חמאס המתמשכת ותומכת בהצעת הפסקת האש של ביידן על מנת לשחרר את בני הערובה ו"לארגן מחדש את הסיוע ההומניטרי והתמיכה בעזה". דנון אמר כי מדיניות החוץ נובעת בסופו של דבר ממדיניות פנים ובעוד שבצרפת יש את האוכלוסייה היהודית הגדולה באירופה (400,000), יש לה גם האוכלוסייה המוסלמית הגדולה ביותר ביבשת. דנון מאמין שבצרפת יש בסביבות תשעה מיליון מוסלמים, אבל "אף אחד לא יודע בדיוק". ובהתחשב בכך שצרפת עומדת לצאת לבחירות, "עליך להיות זהיר מאוד אם אתה רוצה לנצח בבחירות".
נושא פנים נוסף הוא מלחמת "תקשורת הציבור", שלדברי דנון שישראל לא הייתה טובה בה, עוד מימי הקמת המדינה היהודית. "אוקטובר. 7 הוא אירוע של יום או שבוע. אבל טלוויזיות היום צריכות לקבל תמונות חדשות כל יום, אז הן מקבלות תמונות רק מעזה… ויש לך את דעת הקהל, אז אתה צריך להתמודד עם זה", אמר דנון. ישראל לא מציגה את התמונות הנוראיות מה-7 באוקטובר ל"קהלים גדולים" ובמקום זאת מציגה אותן למנהיגים פוליטיים. "אז כולם מצרפת… נמצאים בלחץ של תמונות עזה של היום", אמר דנון.
דנון גם ציין כי חמאס שולט במידע היוצא מעזה. "אנחנו לא יודעים את מספר הנפגעים. אומרים 30,000; אולי זה חצי מזה. אף אחד לא יודע." הוא הוסיף כי בנוגע לדיווחים על אנשים שמתים מרעב בעזה וכי 60% מהמבנים במובלעת מושבתים, "אף אחד לא יכול לאמת זאת".
אבל דנון הבהיר שהצעת הפסקת האש בה תומכת צרפת אינה פירושה סיום המלחמה. "אנחנו יודעים שלא חמאס ולא ממשלת ישראל הולכים לקבל את זה".
דנון טען כי מדינות ערב השונות בגבול הים התיכון אינן מעוניינות לראות את סיום הסכסוך. "הם מאוד שמחים שישראל עושה את העבודה המלוכלכת, שהיא הורגת את האידיאולוגיה המוסלמית (האחים) והחמאס… ויותר מזה, הם אוסרים כל הפגנה שהיא לטובת הפלסטינים", טען דנון. "אי אפשר לקיים שום הפגנה בניגריה, במרוקו, בתוניסיה, בלוב. למה? כי הם מפחדים מההשלכות של הפגנות כאלה". הוא גם טען שממשלות המדינות הללו אינן אוהבות זו את זו במיוחד, אבל "הדבר היחיד שאוסף אותן הוא שנאתן לישראל. הם צריכים את ישראל כאויב, אבל כדי שיהיה לך אויב צריך באמתלה, והעילה היא הסכסוך עם הפלסטינים. אז אתה שומר על ישראל כאויב אם אתה משאיר את הסכסוך בחיים".
"הדבר היחיד שאוסף את (המדינות הערביות) הוא שנאתם לישראל. הם צריכים את ישראל כאויב, אבל כדי שיהיה לך אויב צריך באמתלה, והעילה היא הסכסוך עם הפלסטינים. אז אתה שומר על ישראל כאויב אם אתה משאיר את הסכסוך בחיים".
מדינות ערב אלו חוששות שאם הסכסוך יסתיים, ישראל תהפוך למעצמת-על אמיתית; כפי שהוא, התמ"ג של ישראל כבר גבוה מכל המדינות הערביות ביחד והתמ"ג לנפש של ישראל גבוה מזה של צרפת ושווה לאיחוד האמירויות הערביות, אמר דנון. יתר על כן, מדינות ערב אלו אינן יכולות להבין "דימי", או לא-מוסלמים, המשגשגים "בעולם מוסלמי". היחידים שבטוחים מספיק כדי לא לומר דבר על הסכסוך "הן מדינות המפרץ… מכיוון שהן מבינות שכדי לחיות בסביבה שלווה ושקטה, יש להתמודד ולהרוס את האיסלאמיזם הקיצוני בג'יהאדיסטים קיצוניים".
דנון חושב שהנסיך הסעודי מוחמד בן סלמאן מאמין שהוא יכול לעשות משהו כדי לתקן את הסכסוך, ושהנורמליזציה הישראלית-סעודית תתרחש כשהמלחמה הנוכחית תסתיים. אבל מה שיפריד בין הנורמליזציה הישראלית-סעודית למדינות בהסכמי אברהם הוא שעם הסכם אברהם, הנורמליזציה הייתה אך ורק על בסיס "פוליטי". נורמליזציה עם הסעודים תגרום ל"נורמליזציה דתית דה-פקטו בין מכה לירושלים, ואם יש לך סוג כזה של נורמליזציה, אתה חי בעולם אחר", אמר דנון, וכינה את זה "משנה משחק".
צרפת בהחלט לא הייתה חסינה מפני גל האנטישמיות מאז 7 באוקטובר; דנון אמר שבעוד תקריות אנטישמיות בצרפת היו בעיקר "עלבונות מילוליים ברחובות", הייתה "אלימות פיזית ולרגע זה אף אחד לא מת מזה… אבל זה יכול לקרות. מה שחשוב הוא תגובת הממשלה מול זה". שר הפנים, למשל, לא נתן אישור לעצרות פרו-פלסטיניות ברחובות, לפי דנון, ואימאמים שפרסמו שנאה "נשלחו חזרה למדינות ערב".
זה יכול להיות קשה לפוליטיקאים צרפתים לתמוך בישראל כי כל מי שמביע תמיכה במדינה היהודית "נעלב מיד ברשתות החברתיות, אז הרוב המכריע אומר שאנחנו לא באמת יודעים על הנושא הזה". אבל הוא שיבח את רשת המנהיגות האירופית, או ELNET, על תפקידה בהבאת חברי פרלמנט צרפתים נוספים לישראל ולשנות את דעתם לגבי ישראל. מקרון עצמו פרו-ישראלי "אבל לא אוהב את האופן שבו המלחמה מתנהלת", מה שדנון השווה לאופן שבו פוליטיקאים דמוקרטים רואים את העניין. שוב, זה מסתכם ב"לחץ ציבורי" והתמונות המגיעות מעזה, סבר דנון. אבל "אנשים רבים יודעים" ש"האויב היום עשוי להיות האידיאולוגיה של הג'יהאדיסטים האיסלאמיסטיים הרדיקליים" ומבינים את החשיבות שישראל תצליח בגלל שהמלחמה המתמשכת היא קרב על הציוויליזציה, "וזה יותר ויותר המצב בצרפת " אמר דנון. ו"ברמה השלטונית… הם בכנות בעד ישראל" ובסופו של דבר זה הופך את דנון ל"אופטימי יותר מאשר פסימי. יש מצפון נקי שיש לנו אויבים משותפים עם ישראל, לכן אנחנו צריכים להילחם ביחד".
