פלגים פלסטיניים חתמו שלשום על הסכם "אחדות לאומית", המעוררת תקווה וספק כי תנועות יריבות יכולות ליישב את המחלוקות האידיאולוגיות וההיסטוריה המרה שלהן כדי לעבד למען סיום הכיבוש של ישראל, אומרים אנליסטים.
ה העסקה נחתמה בבירת סין בייג'ין לאחר שלושה ימים של שיחות אינטנסיביות שהניחו את התשתית לממשלת "פיוס לאומי" זמני שתשתלט על עזה שלאחר המלחמה ותקדם את השאיפה המשותפת להגדרה עצמית. עם זאת, פריצת הדרך יצרה ספקנות מאז ניסיונות קודמים רבים לפיוס בין פתח לחמאס כשלו.
"מוצדקת מנה של ספקנות, אבל אני מקווה שההסכם הזה יישאר", אמר עומר רחמן, מומחה לישראל-פלסטין של צוות החשיבה של מועצת המזרח התיכון לעניינים גלובליים בדוחא, קטאר.
"יש לחץ שזה יצליח, בהתחשב בהקשר… בעזה ובגדה המערבית. אני חושב שכל הצדדים יודעים שזה צריך לקרות", אמר רחמן, בהתייחסו לדחיפות שהביאה המלחמה בעזה והעלייה במדינה. אלימות מתנחלים והחרמת קרקעות בגדה המערבית הכבושה.
מאז התקפה בראשות חמאס על קהילות ישראליות ומוצבים צבאיים ב-7 באוקטובר, שבה נהרגו 1,139 בני אדם ו-251 נלקחו בשבי, ישראל הגיבה בהתקפה הרסנית על עזה שעלולה להסתכם ברצח עם, לפי מומחי האו"ם.
במהלך תשעת החודשים האחרונים, ישראל הרגה יותר מ-39,000 פלסטינים ועקרה כמעט את כל 2.3 מיליון תושבי עזה. המלחמה בעזה שלטה בכותרות הבינלאומיות, ומאפשרת לישראל גם להשתלט בשקט עוד אדמות פלסטיניות בגדה המערבית הכבושה ב-2024 מכל שנה אחרת בשלושת העשורים האחרונים.
בזמן שישראל ביססה את הכיבוש שלה, שני הפלגים הפלסטיניים הגדולים פתח וחמאס נותרו מפולגים. הראשון שולט ברוב הגדה המערבית באמצעות הרשות הפלסטינית (הרשות הפלסטינית) – ישות שנולדה מהסכמי אוסלו מ-1993, במסגרתו הובטחה לפתח מדינה פלסטינית בתמורה לוויתור על אלימות והכרה בישראל.
לעומת זאת, חמאס נותר מחויב למאבק מזוין ושולט בעזה מאז גירוש הפתח במלחמת אזרחים קצרה בין שני הצדדים ב-2007.
למרות ההיסטוריה העקובת מדם, שני הצדדים הצטרפו ל-12 פלגים קטנים יותר כדי לחתום על הסכם בייג'ין שמטרתו בסופו של דבר ליצור מדינה פלסטינית על מזרח ירושלים הכבושה על ידי ישראל, הגדה המערבית הרחבה יותר ועזה – אדמת ישראל שנכבשה בשטחים. 1967 מלחמת ערב-ישראל – לפי עותק של ההסכם שקיבלה אל ג'זירה.
האם העסקה תתקיים?
פתח ומנהיג הרשות, מחמוד עבאס, הידוע גם בשם אבו מאזן, ערערו עסקאות פיוס קודמות עם חמאס, אמר תחני מוסטפא, מומחה פלסטיני מקבוצת המשבר הבינלאומית (ICG).
היא אמרה לאל-ג'זירה שאבו מאזן – וקבוצת מקורביו – לא הפגינו רצון פוליטי אמיתי לאחד את ההנהגה הפלסטינית כדי לקרוא תיגר על הכיבוש הישראלי.
לפת"ח יש שליטה בלעדית על ארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף), ישות שמייצגת, בתיאוריה, פלסטינים בינלאומית, וחוששת לאבד את הרוב שלה אם חמאס ופלגים אחרים יהיו מיוצגים בגוף, אמר מוסטפא.
"אם אתה מוסיף את חמאס ואומר הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (הג'האד האסלאמי), אז לפתח אין יותר מונופול", אמרה לאל-ג'זירה.
גם ישראל וארה"ב עלולות לנסות לערער את הסכם הפיוס.
הראשון סירב לאפשר לרשות הפלסטינית או לחמאס להשתלט על עזה בתרחיש שלאחר המלחמה, והאחרון קרא זמן רב לחמאס להכיר בישראל ולהתנער מאלימות לפני שהוא חלק מממשלה פלסטינית.
ב-2017 הציג חמאס אמנה חדשה שקיבלו את הקמתה של מדינה פלסטינית לאורך גבולות 1967. המהלך – בהתאם להצהרות ולמהלכים קודמים של חמאס – הסתכם בהכרה דה פקטו בישראל.
"חמאס מעולם לא הכיר (באופן מפורש) בזכותה של ישראל להתקיים כי מעולם לא היה לחץ על ישראל שהיא תעשה את אותו הדבר לפלסטינים", אמר מוסטפא לאל-ג'זירה.
יו לובט, מומחה לישראל-פלסטין מטעם המועצה האירופית לענייני חוץ, הוסיף כי ישנה סבירות ברורה שישראל תכוון לדרדר את ההסכם הזה על ידי לחץ על בעלות בריתה המערביות למנוע כספים מהרשות.
"הרשות הפלסטינית – בתצורתה הנוכחית – יכולה לשרוד רק באמצעות שיתוף הפעולה ההדוק שלה ותמיכה במימון מארה"ב ואירופה", אמר לאל-ג'זירה.
"אבל זו לא רק שאלה של הישרדות הרשות הפלסטינית אלא ההישרדות האישית של דמויות מפתח ברשות ש… יש להם מעט מאוד עניין בכל עסקה שעלולה לערער את מעמדם האישי".
אל ג'זירה פנתה אל נביל אבו רודיינה, דובר נשיאות הרשות הפלסטינית, וכן אל חוסאם זומלוט, העומד בראש משלחת הרשות בבריטניה, לתגובה. אף אחד מהם לא הגיב לבקשות להגיב לפני הפרסום.
אבל הרשות הפלסטינית מצדה האשימה את חמאס בקריסת עסקאות אחדות קודמות בשל סירובו לדבוק בתנאי הסכם אוסלו, כמו הכרה רשמית בישראל וויתור על אלימות, אמר לובט.
"מה שאנחנו רואים שאבו מאזן אומר… זה שאנחנו כן רוצים הסכם, אבל כזה שמבוסס על לגיטימציה בינלאומית", הוסיף.
למה העסקה הזו חשובה?
בעוד שהסכמי הפיוס הקודמים התפרקו, אמר רחמן שחיוני שההסכם הזה יצליח.
הוא מאמין שהרוחות משתנות לגבי הדעה הבינלאומית על ישראל-פלסטין, מה שפותח הזדמנות להנהגה פלסטינית מאוחדת לדחוף להפסקת "רצח העם" בעזה ול"דחיפה הסיפוחית" של ישראל בגדה המערבית.
"חוות דעת מייעצת" מאת בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), המכונה גם בית המשפט העולמי, לאחרונה סיווג את 57 שנות הכיבוש של ישראל במזרח ירושלים, הגדה המערבית ועזה כ"לא חוקיים". בית המשפט אמר כי המשך הנוכחות הישראלית בשטח הפלסטיני הכבוש כולל באמצעות בנייה והרחבת התנחלויות היא "מנוגדת לחוק הבינלאומי".
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כינה את פסק הדין "אבסורדי" ואמר כי זה לא יכול להיות בלתי חוקי עבור ישראלים לחיות "בקהילות שלהם בבית אבותינו".
"המצב בבירור חמור והפלסטינים צריכים איזושהי מנהיגות מאוחדת כדי לגייס את הקהילה הבינלאומית בהגנה על הפלסטינים", אמר רחמן.
אולם לאחדות הזו אין תמיכה – לפחות עדיין לא – מהשחקן העולמי המשפיע ביותר בעיצוב כיוון המלחמה: ארה"ב.
דובר מחלקת המדינה האמריקאית, מתיו מילר, התייחס לעסקה בתדרוך חדשותי ביום שלישי ואמר: "לא יכול להיות תפקיד לארגון טרור".
חמאס היא קבוצת "טרוריסטים" שהוגדרה על ידי ארה"ב, ישראל והאיחוד האירופי, אך פלסטינים רבים רואים בה קבוצת התנגדות לגיטימית.
לובט אמר כי גם אם הרשות הפלסטינית תהיה מחויבת ליישם את ההסכם – על ידי התייעצות עם חמאס ושאר הפלגים בקבלת ההחלטות – לחץ אמריקאי עלול לחבל באחדות הפלסטינית.
"זה באמת יכול להיות הגורם המכריע", אמר. "השאלה היא: האם (עבאס) יישאר מחויב, או יחזור בו מול הלחץ הבינלאומי?"
