זה לא מקרי ש”לימוזין”, מסעדת הבשרים ברמת ישי, נחשבת כבר יותר משני עשורים למוסד אמיתי. ובעוד שמקובל לומר על מסעדות ותיקות ש”זה כבר לא מה שהיה פעם” – במקרה של “לימוזין”, זה בדיוק להפך. היא נשארה מה שהייתה – רק קצת יותר טובה ויותר טרנדית.
המסעדה שפועלת כבר משנת 2002, שומרת על רמה גבוהה, בלי פשרות, עם בשר איכותי וטרי שגדל במרעה שלהם. היא משרתת מאות סועדים מדי יום, ותמיד – אבל תמיד – מלאה. “הסוד הוא להיות במקום, ולהיות אחראי לייצור”, אומר רמי גינת, הבעלים. והוא מתכוון לזה . לפעמים הוא עומד על הגריל, לפעמים שוטף כלים. תמיד שם.
הסיפור של “לימוזין” מתחיל בשנות ה־90, כששני בוקרים – רמי גינת ואמיר טלמור מקימים יחד חווה לגידול בקר משובח על גבעות תמרת בעמק יזרעאל. ב־1998 הם פותחים את אטליז “לימוזין” ברמת ישי, שמתמקד במה שהיה אז נדיר: יישון טבעי של בשר בקר מקומי, באוויר פתוח ובתנאים אידיאליים.
ארבע שנים לאחר מכן הם לוקחים את זה שלב קדימה – ופותחים את מסעדת “לימוזין”, מטרים ספורים מהאטליז. החזון: לקחת את חומרי הגלם הכי טובים, לגדל, ליישן, לבשל ולהגיש לסועד בלי קיצורי דרך ובלי תוספות מיותרות.
לפני שמונה שנים הוקם “בית לימוזין”: מבנה של 4 קומות, בבעלותם, עם מסעדה בגודל 650 מ”ר, אטליז, מטבח תעשייתי, חדרי הקפאה (שנקיים כמו חדר ניתוח), ואולם אירועים עם מרפסת הצופה אל הנוף של עמק יזרעאל. גם בתקופות משבר, כמו בזמן מגבלות הקורונה או המלחמה האחרונה מול איראן, המקום החזיק מעמד. “במלחמה מול איראן היו מגבלות של 30 איש, ירדנו ל־29 איש ביום, במקום 550. אבל שרדנו. אני מבין את האנשים, מי רוצה לנסוע בכביש ופתאום תהיה אזעקה ותאלץ להישכב בצידי איזה כביש”, אומר גינת.
“לימוזין” היא דוגמה נדירה למסעדה שלא רק מבשלת אלא שולטת בכל התהליך: “אנחנו גם מגדלים, גם מיישנים, גם קונים, אבל רק את הטוב ביותר. יש לנו שני מפעלים, כאן ובמגדל העמק”, מסביר גינת.
ואם תשאלו אותו על בשר קפוא או קניית נתחים מוכנים תקבלו מבט חמור. “אני לא אקח בשר קפוא ולא אשחק עם הבשר. זה אולי פחות רווחי בטווח הקצר, אבל זה משתלם בטווח הארוך. הצרכן הישראלי בא מתרבות של עוף, עוף זה אחיד. בבקר כל נתח שונה, לכן אסור להתפשר.”
השותפות בין גינת לטלמור נמשכת כבר 28 שנה אבל עם הזמן, הם עשו הפרדה ניהולית: טלמור עבר להתמקד ב”בורגר סאלון”, רשת ההמבורגרים שלהם (כיום עם 23 סניפים מרגבה ועד גדרה) וגינת נשאר ב”לימוזין”. “עשינו הפרדה ברורה וזה שומר על העסק חי. כמו בזוגיות – לומדים להסתדר.”
התפריט של “לימוזין” כמעט לא השתנה לאורך השנים והוא לא צריך. הבשר הוא העיקר. הנה כמה מנות נבחרות שאכלנו; במנות הראשונות הזמנו קרפצ’יו פילה עגל – דק, מתובל בעדינות, לצד שמן זית ופרמזן: 58 שקל. ראס בנדורה- פרוסות עגבנייה דקות עם שום, פלפל חריף ולימון – פותח תיאבון: 47 שקל. עוד מנה ראשונה שלא יכולנו לוותר עליה היא אסאדו – צלעות עגל שעוברות צלייה ארוכה במעשנה, ומקורמלות ברוטב ברביקיו: 89 שקל, לא זול בכלל עבור מנה ראשונה אבל עדיין אחת המנות הנמכרות במסעדה. בנוסף, הזמנו קוביות פילה ופטריות ברוטב פלפלת – עשיר, קרמי, מדויק: 71 שקל. לעיקרית הזמנו סטייק אנטריקוט 350 גרם – נימוח, עשוי בדיוק, מוגש לצד פירה נהדר: 176 ש”ח.
“יש פה אנשים שבאו כל הילדות שלהם עם ההורים. היום הם בני 24 ובאים לבד. חלק מהלקוחות הפכו לחברים”, אומר גינת. “מי שיש לי איתו נושא משותף – אנחנו מדברים. אני מאמין שעבודה היא ערך. ואני נותן דוגמה אישית: אני עובד עם כולם, על הגריל, באטליז, וגם שוטף כלים. אין דרך אחרת.".
ולסיום, גינת מסביר, ״אם תבואי לאטליז לקנות בשר לצלי, אני אמכור לך בדיוק את הנתח המתאים. אין אצלנו חוכמות. בשר זה לא תחום של קיצורי דרך".
לימוזין, אזור התעשייה רמת ישי,
פתוח כל השבוע, אך מומלץ להזמין מקום מראש.
12:00 עד 22:30
