ללא יכולת לסגת, ישראל וחיזבאללה מתקרבות למלחמה כוללת

מלחמה בקנה מידה מלא בין ישראל לחיזבאללה תהיה "קטסטרופה", אומר מזכ"ל האו"ם. אבל לדוד קמארי, שחי תחת אש כמעט יומיומית בצד הישראלי של הגבול, זה יהיה פתרון.

בחודש שעבר נחתה רקטה של ​​חיזבאללה מלבנון בגינתו הקדמית בעיירת הגבול קריית שמונה, פיצחה את ביתו במספר מקומות ומילאה אותו בהריסות.

הוא מצביע על החורים הפעורים שבהם פרסו רסיסים דרך הקירות, ופספס אותו בסנטימטרים. ואז לגבעות שמעלינו, שם מתחיל השטח שבשליטת חיזבאללה.

"כל יום, כל לילה: פצצות. (זו בעיה)", אמר. "ואני נולדתי כאן. אם אתה גר כאן לילה אחד, אתה משתגע".

דוד עדיין מתגורר בביתו המלא ההריסות, פיסות רסיס מסובכות בשרידי מכשיר הטלוויזיה שלו. בחוץ נמצא השריד המושחר של מכוניתו, שנשרף מהאש ששטפה את חצרו הקדמית לאחר פגיעת הרקטה.

רוב אוכלוסיית קריית שמונה פונתה לאחר פיגועי חמאס ב-7 באוקטובר, כאשר רקטות חיזבאללה החלו לרדת גשם לתמיכה בבעל בריתם הפלסטיני.

דוד הוא אחד הבודדים שנשארו. "גרתי כאן 71 שנים", אמר. "אני לא אלך. הייתי בצבא, אני לא מפחד".

הפתרון שלו? "מלחמה עם חיזבאללה; להרוג את חיזבאללה", הוא אומר.

ישראל החזירה תקיפות נגד חיזבאללההרג מפקדים בכירים ופגיעה במטרות עוד יותר בתוך לבנון.

חיזבאללה שלח החודש מטחים גדולים יותר של מל"טים וטילים מעבר לגבול, והאיומים משני הצדדים גברו. מוקדם יותר השבוע פרסמה הקבוצה צילומי מזל"ט של מתקנים צבאיים ותשתיות אזרחיות בעיר חיפה בישראל.

דיבורים קשוחים היו זה מכבר חלק מאסטרטגיה הדדית של הרתעה, כאשר שני הצדדים נתפסים כחוששים ממלחמה כוללת.

אבל כשהסכסוך נמשך, ויותר מ-60,000 ישראלים נותרו מפונים מבתיהם בצפון, יש סימנים לכך שגם מנהיגי ישראל וגם אזרחיה מוכנים לתמוך באפשרויות צבאיות לדחיקת חיזבאללה מהגבול על ידי כּוֹחַ.

ראש עיריית קרית שמונה, אביחי שטרן, מראה לי את האתר שבו פגעה רקטה ברחוב ליד משרדו בשבוע שעבר.

"אני לא חושב שיש איזו מדינה בעולם שתסכים לאש יומיומי נגד אזרחיה", אמר ראש העיר שטרן.

"ולישב כאן כמו כבשים לשחיטה, מחכים ליום שיפשטו עלינו כמו שראינו בדרום, זה לא מקובל. כולם מבינים שהבחירה היא בין מלחמה עכשיו או מלחמה אחר כך".

הקיפאון המסוכן כאן תלוי בעיקר במלחמה שישראל נלחמת יותר מ-100 מייל (160 ק"מ) דרומה בעזה.

הפסקת אש שם תסייע להרגעת המתיחות גם בצפון, אבל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ממשיך את שני הסכסוכים, ממושכן על ידי הבטחתו לבעלי ברית של ממשלת הימין הקיצוני להשמיד את חמאס לפני סיום מלחמת עזה.

מוקדם יותר השבוע אפילו דובר הצבא הישראלי אמר כי ייתכן שהיעד הזה אינו ריאלי.

"הרעיון שנוכל להרוס את חמאס או להעלים את חמאס מטעה את הציבור", אמר אדמירל שני דניאל הגרי לטלוויזיה הישראלית.

בצד הלבנוני של הגבול, שם פונו יותר מ-90,000 בני אדם, גם מצב הרוח בקרב אלה שנשארו קודר באופן דומה.

פאטימה בלחס גרה קילומטרים ספורים (7 ק"מ) מהגבול הישראלי, ליד ג'בל אל בוטם.

בימים הראשונים היא הייתה רועדת מפחד כשישראל הפציצה את האזור, היא אומרת, אבל מאז השלימה עם ההפצצות וכבר לא חושבת לעזוב.

"לאן אלך?" היא שאלה. "לאחרים יש קרובי משפחה במקום אחר. אבל איך אני יכול לכפות על מישהו כזה? אין לנו כסף".

"אולי עדיף למות בבית בכבוד", אמרה. "גדלנו בהתנגדות. לא נגרש מארצנו כמו הפלסטינים".

חוסיין אבלאן עזב לאחרונה את כפרו מייס אל ג'בל, כ-10 ק"מ מקריית שמונה, בצד הלבנוני של הגבול.

החיים שם הפכו לבלתי אפשריים, אמר, עם תקשורת וחשמל לא יציבה, וכמעט ללא חנויות מתפקדות.

כמה עשרות משפחות שנותרו שם הן בעיקר אנשים מבוגרים שמסרבים לעזוב את בתיהם וחוותיהם, אמר ל-BBC.

אבל הוא תמך בהתקפה של חיזבאללה על ישראל.

"כולם בדרום (בלבנון) חיו שנים של תוקפנות, אבל יצאו חזקים יותר", אמר. "רק דרך התנגדות אנחנו חזקים".

עד כמה שעימות הגבול הזה קשה לאנשים משני הצדדים, מלחמה בקנה מידה מלא תעלה את המשבר לקנה מידה אחר.

חלק מתושבי ביירות שומרים על מזוודות ארוזות ודרכונים, למקרה של סכסוך כולל, ומנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, אמר השבוע ששום מקום בישראל לא ייחסך.

חיזבאללה הוא צבא חמוש היטב, מאומן היטב, בגיבוי איראן; ישראל, מעצמה צבאית מתוחכמת עם ארה"ב כבעלת ברית.

מלחמה בקנה מידה מלא צפויה להיות הרסנית עבור שני הצדדים.