הנשיא הנבחר דונלד ג'יי טראמפ סירב ביום שלישי לשלול שימוש בכוח צבאי כדי להשתלט מחדש על תעלת פנמהשהוחזרה על ידי ארה"ב לשליטתה של אותה מדינה לפני עשרות שנים.
בחודש שעבר, מר טראמפ האשים כוזב את פנמה בכך שהיא מאפשרת לחיילים סינים לשלוט בנתיב השיט החיוני, המחבר את האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט, ובטעינת יתר של ספינות אמריקאיות.
הוא גם תבע את פנמה גובה ספינות אמריקאיות "מחירים מופקעים", והזהיר כי אם לא יופחתו לאחר כניסתו לתפקיד בחודש הבא, הוא ידרוש להעניק לארצות הברית את השליטה על התעלה "במלא, במהירות וללא עוררין".
למרות שלא ברור מה הניע את האובססיה האחרונה של מר טראמפ לתעלת פנמה, חלק מהרפובליקנים התנגדו זה מכבר לאמנה בת עשרות שנים שהעבירה את נתיב השיט לשליטת פנמה. כשרונלד רייגן התמודד לנשיאות, הוא אמר שאנשי ארצות הברית הם "הבעלים החוקיים" של התעלה והעלה את הקהל על רגליו עם השורה: "קנינו את זה; שילמנו על זה; בנינו את זה."
מי הבעלים של תעלת פנמה?
לאחר ניסיון כושל של הצרפתים לבנות תעלה, היא נבנתה בסופו של דבר על ידי ארצות הברית בין 1904 ל-1914. וממשלת ארה"ב ניהלה את התעלה במשך כמה עשורים.
גם ארה"ב שיחקה תפקיד בהקמת מדינת פנמה. בתחילת המאה ה-20, האיסטמוס של פנמה היה חלק מקולומביה. כאשר קולומביה דחתה הצעת אמנת תעלה, ממשלת ארה"ב עודדה מרד. המחוזות הצפוניים של קולומביה נפרדו בשקיקה ויצרו את הרפובליקה של פנמה. הצי של ארצות הברית מנע אז מהחיילים הקולומביאנים לדכא את המרד.
השליטה האמריקאית בתעלה יצרה מתיחות משמעותית עם פנמה. בשנת 1964, אנטי אמריקאי פרצו מהומות באזור התעלה הנשלט על ידי ארה"ב.
המהומות הובילו למשא ומתן מחדש על הסכמי תעלת פנמה. בשנת 1977, נשיא ארה"ב ג'ימי קרטר ומנהיג פנמה עומר אפריין טוריג'וס חתמו על הסכמי טוריג'וס-קרטר. ההסכמים הבטיחו את הנייטרליות הקבועה של תעלת פנמה. לאחר תקופה של משמורת משותפת, האמנות קראו לארצות הברית לוותר על השליטה בתעלה עד שנת 2000.
פנמה השתלטה במלואה ב-1999, ומאז הפעילה את התעלה דרך רשות תעלת פנמה.
מר קרטר, שמת ב-29 בדצמבר, תמיד החשיבה את האמנות כהישג חתימהs, והם הופיעו באופן בולט בהספד שלו.
"בגלל תאונה מוזרה של תזמון, יש לנו עכשיו נשיא אחד שמפנטז להחזיר את התעלה בדיוק בזמן שבו העולם מכיר בהעברת התעלה כחלק חשוב במורשתו של הנשיא המנוח", אמר ג'יימס פאלוס, שהיה כותב הנאומים של מר קרטר. באותה עת וליוותה את הנשיא באותה נסיעה לפנמה ב-1978.
איך פנמה הגיבה?
בהצהרת תוכחה למר טראמפ בחודש שעבר, הנשיא חוסה ראול מולינו מפנמה כתב "כל מטר מרובע של תעלת פנמה והאזור הסמוך לה שייכים לפנמה".
מר מולינו אמר גם על כלי שיט אמריקאיים לא גובה תשלום יתר. התעריפים הנגבים על ספינות וכלי שיט, הוא התעקש, הם "לא בגחמה".
גורמים רשמיים בפנמה אמרו שכל המדינות כפופות לאותן עמלות, אם כי הן יהיו שונות בהתאם לגודל הספינה. הם מוקמים בישיבות פומביות על ידי רשות תעלת פנמה, ולוקחים בחשבון את תנאי השוק, התחרות הבינלאומית, עלויות התפעול והתחזוקה, אמר מר מולינו.
אולם התעריפים עלו לאחרונה. הסיבה לכך היא שהחל משנת 2023, פנמה חוותה בצורת קשה, מונעת על ידי א שילוב של אל ניניו ושינויי אקליםשאותו כינה מר טראמפ מתיחה. עם מפלס המים באגם גאטון, השמורה ההידרולוגית העיקרית של התעלה, ברמות נמוכות היסטורית, הרשויות צמצמו את המשלוח דרך התעלה כדי לשמר את המים המתוקים של האגם.
דוברת טראמפ אמרה שמכיוון שארצות הברית היא המשתמשת הגדולה ביותר בתעלה, העלייה בעמלות פוגעת יותר מכל באוניות שלה.
מה תפקידה של סין בתעלת פנמה?
חיילים סינים אינם, כפי שטען מר טראמפ, "מפעילים" את תעלת פנמה.
"אין חיילים סינים בתעלה, מאהבת האל", אמר מר מולינו בנאום ביום חמישי. "העולם חופשי לבקר בתעלה."
חברה מהונג קונג, CK Hutchison Holdings, אכן מנהלת שני נמלים בכניסות לתעלה. וכמה מומחים אמרו שזה אכן מעורר דאגות תחרותיות ואבטחה תקפות עבור ארצות הברית.
ריאן סי ברג, מנהל תוכנית אמריקה במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים, צוות חשיבה בוושינגטון, ציין של-CK האצ'יסון יהיו ככל הנראה נתונים על כל הספינות המגיעות דרך תעלת פנמה. סין השתמשה בפעולות השילוח והימיות שלה לאסוף מודיעין זר ולנהל ריגול.
"סין מפעילה, או יכולה להפעיל, אלמנט מסוים של שליטה אפילו בהיעדר התלקחות צבאית כלשהי", אמר מר ברג. "אני חושב שיש סיבה לדאוג".
מאו נינג, דוברת משרד החוץ הסיני, אמר יום שלישי שסין "כמו תמיד תכבד את ריבונותה של פנמה" על תעלת פנמה.
סין היא המשתמשת השנייה בגודלה בתעלת פנמה אחרי ארצות הברית. בשנת 2017, פנמה לנתק קשרים דיפלומטיים עם טייוואן והכירו באי כחלק מסין, ניצחון גדול לבייג'ין.
האם ארצות הברית יכולה להחזיר את השליטה?
לא בקלות.
מר מולינו הבהיר שתעלת פנמה אינה למכירה. הוא ציין כי האמנות קבעו ניטרליות קבועה של התעלה ו"הבטיחו את פעולתה הפתוחה והבטוחה לכל העמים". והסנאט אישר את הסכמי תעלת פנמה ב-1978.
מיק מולבני, ראש הסגל לשעבר של מר טראמפ, הציע שהפרובוקציות היו רק חלק מטקטיקה של משא ומתן להורדת הריבית.
"אתה יודע, אני לא מדמיין חיילים אמריקאים נכנסים כדי להשתלט מחדש על התעלה, אבל אתה צריך לחשוב שמישהו שם בחוץ מגרד את הראש ואומר, 'האם דונלד טראמפ משוגע מספיק כדי לעשות משהו כזה?'" מר מולבני. אמר ביום שלישי ב"הגבעה" ב-NewsNation.
מר ברג אמר שהסכם הנייטרליות לא סביר שפנמה תוכל להעניק תעריפים מיוחדים לארצות הברית. והוא ציין, מר מולינו הוא "פרו-אמריקאי להפליא" וכנראה להוט לעזור לממשל טראמפ הנכנס להתמודד עם סוגיות כמו הגירה בלתי חוקית.
"הנשיא מולינו הולך להיות בעל ברית נהדר עם ארצות הברית", אמר מר ברג. "אנחנו לא צריכים לרצות שזה יתגלגל לאיזשהו מאבק פוליטי כי אנחנו הולכים להזדקק לנשיא מולינו במספר נושאים אחרים".
אבל יש, כפי שמר טראמפ איים, אפשרות צבאית. מר טראמפ יכול כנשיא להורות על פלישה לפנמה. לפי תנאי החוקה שלה, לפנמה אין צבא. אבל מומחים דחו את האיום של מר טראמפ ביום שלישי כהפחדה ריקה מתוכן.
"אם ארה"ב תרצה לזלזל בחוק הבינלאומי ולפעול כמו ולדימיר פוטין, ארה"ב תוכל לפלוש לפנמה ולשחזר את התעלה", אמר בנג'מין גדן, מנהל תוכנית אמריקה הלטינית של מרכז וילסון בוושינגטון. "אף אחד לא יראה בזה מעשה לגיטימי, וזה יביא לא רק נזק חמור לתדמית שלו, אלא חוסר יציבות לתעלה".
