בשנה האקדמית שעברה ראו סטודנטים באוניברסיטאות ברחבי קמפוסים בצפון אמריקה הקימו מחנות סולידריות בעזה כדי למחות על ישראל רצח עם מתמשך של שותפותם הפיננסית של הפלסטינים והאוניברסיטאות שלהם בקטל. המפגשים זכו לסיקור תקשורתי נרחב ועזרו להעביר את הפשעים של ישראל נגד פלסטינים לראש סדר היום החדשותי המערבי.
למרות שהמחאות הקמפוס הללו היו שלווים ברובם וכללו סטודנטים וסגל יהודים אנטי-ציוניים רבים, תומכיה של ישראל בתקשורת, בפוליטיקה ובאקדמיה עצמה הגיבו להפגנות בהאשימו את המפגינים ברומכים באנטישמיות ובהפחדה של סטודנטים יהודים. לקראת סוף שנת הלימודים, המשטרה פירקה את רוב ההפגנות הללו בקמפוס, עצרה מאות סטודנטים בתהליך והאשימה אותם בפשעים החל מהסגת גבול מדרגה שלישית ועד לפריצה לפשע.
עכשיו, כששנה אקדמית חדשה מתחילה ורצח עם ציוני תוֹקפָּנוּת ממשיך בעזה, סטודנטים בגדה המערבית ובלבנון שוב מתגייסים למחאה. מפגיני הסטודנטים הללו כבר מתמודדים עם הפחדות נוספות מצד הנהלות האוניברסיטאות, איומים מצד מנהיגים פוליטיים, התעללות מצד המשטרה והאשמות לא מבוססות באנטישמיות מצד התקשורת המרכזית. יתרה מכך, הקמפוסים עומדים השנה בפני איום חדש: הפחדה מצד קבוצות "הגנה עצמית" ציוניות כביכול בעלות קשרי ימין קיצוני.
באוניברסיטת טורונטו, בטן אאוט קנדה (Defender of Freedom Canada), קבוצת ערנות ציונית מבוססת מתנדבים המזוהה עם חרות קנדה – ארגון הקשור למפלגת הליכוד הרוויזיוניסטית הימנית הקיצונית של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, הדוגלת בחזון המתנחלים-קולוניאליסטי "ישראל השלמה" – הייתה התגייסו לכאורה "להגן" על סטודנטים יהודים מפני מה שהם טוענים כי הוא אנטישמיות של המפגינים.
מגן חרות מתכננת להרחיב את "סיורי הבטיחות המתנדבים" ברחבי קנדה ואל ארצות הברית. חברות מחייבת התאמה אידיאולוגית עם הציונות וניסיון בשיטור, ביטחון או צבא. עם יותר מ-50 חברים, מגן חרות מתאם באמצעות קבוצות וואטסאפ לסיור עד 15 אזורים, כולל קמפוסים באוניברסיטאות, ולהופיע בהפגנות הסולידריות בעזה, שם הם מפחידים את המשתתפים. הם יוצאים לסיורים בקבוצות גדולות, לבושים בחולצות שחורות המזהות אותם כחברים ב"צוות המעקב" של מגן חרות. מנהיג הקבוצה, אהרון חדידה, מומחה לאבטחה, מלמד "הגנה עצמית יהודית", כולל שימוש בנשק חם. מגן חרות עובד בשיתוף פעולה הדוק עם J-Force, חברת אבטחה פרטית המספקת "ביטחון מחאה" לתומכי ישראל. J-Force פורס מתנדבים לאירועים פרו-פלסטיניים בהילוך טקטי. שתי הקבוצות צפויות להישאר פעילות בקמפוס לאורך כל שנת הלימודים.
פעילים ציוניים עם ליגת ההגנה היהודית (JDL), מרכז לחוק עוני בדרום, ייעדו קבוצת שנאה שמטרתה המוצהרת היא "להגן על יהודים מפני אנטישמיות בכל אמצעי הנדרש". נצפו גם באירועים פרו-פלסטינים באוניברסיטה. הקבוצה, שלא הייתה פעילה ברובה לפני ה-7 באוקטובר, נחשבה ל"קבוצת טרור ימנית" על ידי הבולשת הפדרלית האמריקאית (FBI) בשנת 2001,
העיתון הישראלי "הארץ" דיווח כי כמה "מפגיני נגד" הניפו דגלים עם ה-JDL או סמל כהנא חי עליהם בצעדה קטנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת טורונטו ב-6 בספטמבר. כהנא חי היא קבוצה ישראלית פשיסטית הקשורה ל-JDL. הדוגלת בגירוש כפוי של ערבים מישראל. משתתפים נוספים בפעולה הציונית, כך נכתב בעיתון, נראו חובשים כובעי כהנא חי וצועקים קריאות הקוראות לאלימות נגד מוסלמים ופלסטינים, כולל "בואו נהפוך את עזה למגרש חניה".
ל-JDL יש היסטוריה ארוכה של אלימות וטרור גזעניים. חבריה הפציצו נכסים ערביים וסובייטיים בארה"ב והתנקשו באלה שכינתה "אויבי העם היהודי", תוך התמקדות ב פעילים ערבים אמריקאים. הם היו מקושרים כַּמָה פיגועים ב-1985, באחד מהם נהרגו מנהל אזור החוף המערבי של הוועדה האמריקאית-ערבית לאיפלייה, אלכס עודה; את 1994 הטבח במערת המכפלה כאשר 29 מתפללים נורו למוות במסגד בחברון במהלך הרמדאן; ו-2001 מִגרָשׁ התמקדות בנציג ארה"ב דארל עיסא במשרדו במחוז סן קלמנט, קליפורניה ובמסגד המלך פאהד בקלבר סיטי, קליפורניה.
נוכחותם של "צוותי סיור" ציוניים של הימין הקיצוני במדים ודגלי JDL באוניברסיטת טורונטו מדאיגה. המשמעות היא שטקטיקות רדיפה שבהן השתמשו ציונים במשך זמן רב כדי לבלום את ההתנגדות האנטי-קולוניאלית בפלסטין ובמקומות אחרים מיובאות כעת לקמפוסים של אוניברסיטאות בצפון אמריקה, שהפכו בשנה האחרונה למוקדי התנגדות אנטי-ציונית וסולידריות בין תנועות אנטי-קולוניאליות בארץ מַעֲרָב.
מטרתן של הקבוצות הציוניות הללו היא כפולה: לשבור, להחליש ולהכפיש את ההתנגדות הצטלבותית עליונות לבנהשכמובן כולל ציונות, ומספקים תמיכה בהתפשטות האימפריאלית המערבית בהובלת ארה"ב ורצח עם, בראשות ישראל.
כדי להסיט את תשומת הלב מקשרי הימין הקיצוני, השורשים הפשיסטיים והתוקפנות הבוטה נגד מפגיני סטודנטים נגד רצח עם, המשגיחים הציונים הפעילים באוניברסיטת טורונטו ממסגרים את עצמם באופן כפול ככוחות "הגנה עצמית" יהודיים.
למושג "הגנה עצמית" יש משמעויות שונות בתכלית עבור המתיישבת והמתנחל. עבור המתנחלים, ה"עצמי" קשור לזהות תרבותית, לארץ אבות ולמשאבים חיוניים. ואילו עבור המתנחל, היא מבוססת על זהות בנויה, גניבת קרקע והגנה על משאבים גנובים יחד עם העברת האשמה להתנגדות לקולוניזציה על הקורבנות שהתיישבו. ואכן, המיליציה הציונית המובילה מ-1920 ועד שנות ה-40, קודמתה של "צבא ההגנה לישראל", נקראה "הגנה", שפירושה בעברית "הגנה", והייתה כוח מרכזי בהקניית אדמות פלסטיניות וסילוקה מאוכלוסייתה המקומית.
קבוצות ערנות ציוניות כמו ה-JDL מעסיקות את אותו "הגנה עצמית" רטוריקה ו מתודולוגיות השתמשו בפלסטין מאז 1948 כדי להצדיק תוקפנות וקולוניזציה פוגענית תוך ניכוס קורבנות יהודית ושילובה עם עבריינות ציונית. הם מעוררים פחד כדי לייצר התרפסות ותמיכה באג'נדה המחסלת שלהם. קבוצות אלה מסתמכות על מושגי ההרתעה והדה-הומניזציה של פלסטינים כדי להצדיק צעדים קיצוניים, תוך מסגרת של פעולותיהם כהגנתיות, ובכך לטשטש את אי-החוקיות הפוטנציאלית הכרוכה בתוקפנות התקפית תוך תגובה לאיומים הנתפסים בכוח קטלני.
קבוצות ערנות ציוניות בקמפוסים של אוניברסיטאות בצפון אמריקה מכוונות למפגינים נגד רצח עם במסווה של "הגנה יהודית" כאמצעי להגנה עליונות לבנה בציונות שלה וצורות אמריקאיות ושבירת התנגדות אנטי-קולוניאלית בראשות פלסטינים, שחורים, חומים, ילידים, מהגרים ויהודים אנטי-ציונים.
לעומת זאת, הברית האנטי-קולוניאלית, הן בצפון אמריקה והן בעולם, בנויה על הבנה משותפת שדיכוי העליונות הלבנים מושרש בגזענות מערכתית, איסלאמופוביה, אנטישמיות ואימפריאליזם. על ידי הצגת חזית מאוחדת נגד כל צורות הגזענות והקפיטליזם, היא מאתגרת את הממסד הקולוניאלי והניאו-קולוניאלי. כחלק מהתנגדות זו, היא דוחה את הציונות כפרויקט של עליונות לבנה, המונעת על ידי אירופה, תוך הקבלה לאידיאולוגיות גורל גלויות אחרות שהזינו מיזמים מערביים של מתנחלים-קולוניאליים, כולל בארה"ב.
ללא קשר לתוצאה של ה הבחירות הקרובות בארה"בהעליונות הלבנה, האיסלאמופוביה והאנטישמיות ממשיכות לעלות ברחבי צפון אמריקה. בנוסף, שיח הבחירות עלול להסיט את תשומת הלב מהאיומים הנובעים מהנוכחות ההולכת וגוברת של קבוצות ציוניות בעלות קשר ישיר לאלימות הימין הקיצוני. כדי לערער עליה, אנשים, כולל יהודים, חייבים לעמוד נגד כל צורות האתנוצנטריות והדרה. ההיסטוריה הארוכה של הקהילה היהודית של טראומה ורדיפה צריכה לעורר חתירה מאוחדת של צדק, חופש ושוויון לכולם, תוך דחיית הטרור הציוני המשמר.
הדעות המובעות במאמר זה הן דעותיו של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל ג'זירה.
