מאז פתחה במלחמת רצח העם נגד העם הפלסטיני, ישראל חצתה קווים אדומים רבים.
לא הצעדים הזמניים שהורה בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), האורגן השיפוטי העליון של האו"ם, להפסיק את רצח העם ה"סביר" שלו בעזה, ולא חוות הדעת המייעצת המרשעת של אותו בית משפט המורה לו להפסיק את הכיבוש הבלתי חוקי שלו. של פלסטין ומדיניות האפרטהייד נגד הפלסטינים נתנו לישראל הפסקה. גם לבקשת התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) להוציא צווי מעצר לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון שלו יואב גלנט לא הייתה השפעה רבה על התנהלותה. למעשה, אפילו הביקורת המצטברת של כמה מבעלי בריתה לא גורמת לישראל לחשוב מחדש על מדיניות האפרטהייד והרצח העם הרצחנית שלה.
ועכשיו, ישראל חוצה עוד קו אדום בכך שהיא מתריסה נגד כל הקהילה הבינלאומית של מדינות – האו"ם עצמו. ב-22 ביולי, בית המחוקקים הישראלי, הכנסת, נתן אישור ראשוני להצעת חוק המכריזה על סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר"א) כ"ארגון טרור".
המהלך האחרון הזה בא בעקבות הפעלול של ינואר האחרון – שעבד, לפחות בהתחלה – שבו האשימה ישראל 12 עובדי אונר"א בהשתתפותם במתקפה של חמאס וקבוצות פלסטיניות אחרות נגדה ב-7 באוקטובר, ולטענתה שיתוף פעולה נרחב בין סוכנות האו"ם לחמאס.
הנציב העליון הכללי של אונר"א פיליפ לזאריני ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הגיבו להאשמה בפיטוריו בחיפזון ובאמונה את כל אנשי צוות האו"ם שנקראו על ידי ישראל על בסיס האשמות שהועלו ללא כל ראיה. ההחלטה עודדה לכאורה כמה תורמים מערביים להשעות את המימון שלהם לסוכנות ההומניטרית המעסיקה כ-30,000 עובדים ובמנדט על ידי העצרת הכללית לספק שירותים חיוניים למיליוני פליטים פלסטינים.
אולם באפריל 2024, סקירה עצמאית של ההאשמות הישראליות נגד אונר"א שהוזמנה על ידי גוטרס ובהובלת שרת החוץ הצרפתית לשעבר קתרין קולונה, הגיעה למסקנה שההאשמות הגורפות של ישראל בקנוניה בין חמאס ואונר"א לא הוכחו. עד כה, לא סופקו ראיות המעידות על 12 צוות הנאשמים של אונר"א.
כתוצאה מכך, מדינות תורמות, כולל גרמניה, איטליה, אוסטרליה וקנדה, החלו בהדרגה לחדש את המימון הנחוץ לסוכנות על רקע הצרכים ההומניטריים הגדלים והקשים בעזה. ב-19 ביולי, כשהכריז על חידוש מימון, הכריז שר החוץ החדש של בריטניה, דיוויד לאמי: "סיוע הומניטרי הוא הכרח מוסרי לנוכח קטסטרופה כזו (…) אונר"א היא מרכזית לחלוטין במאמצים אלה. אף סוכנות אחרת לא יכולה לספק סיוע בהיקף הנדרש". אבל אפילו הצהרות כאלה מבעלי ברית נחרצות לא שכנעו את ישראל להפסיק את הכוונתה לסוכנות האו"ם.
בין אם זה יהפוך לחוק או לא, המהלך של הכנסת הישראלית להגדיר את אונר"א כארגון טרור הוא התקפה חסרת תקדים על האו"ם עצמו, שכן סוכנות הפליטים הוקמה ב-1949 על ידי העצרת הכללית. אם זה יהפוך לחוק ישראלי, ייעוד הטרור יעניק כיסוי משפטי פנימי (אם כי בניגוד לחוק הבינלאומי) למשטר הישראלי לתקוף את הצוות והתשתית של אונר"א, כפי שכבר עשה ברצח קרוב ל-200 איש, אך הפעם ללא הצורך לנסות להצדיק את עצמו או לטעון שהטבח של עובדי אונר"א היו "טעויות טרגיות" בכל פעם שהיא נתקלת בביקורת מבעלי בריתה.
אם היא תכריז רשמית על אונר"א כ"ארגון טרור" על פי החוק הפנימי שלה, עבור ישראל, חיסול 30,000 אנשי אונר"א כולל, ככל הנראה, ראשה פיליפ לצריני, יהפוך לא רק "זכות, אלא אכן חובה", לפרפראזה של ארה"ב. מזכיר המדינה, אנטוני בלינקן, שחזר על הבחילה מאז ה-7 באוקטובר את מה שה-ICJ רואה כבלתי חוקי, שימוש בכוח כדי להגן על כיבוש בלתי חוקי. נגד הסיכוי הזה האו"ם צריך להגיב, בעוצמה, לפרובוקציה הישראלית האחרונה הזו לפני תחילת הטבח המופקר בהמוניהם של צוות אונר"א.
באפריל, אמר לצריני למועצת הביטחון של האו"ם: "היום יוצא לדרך קמפיין ערמומי לסיום פעולות אונר"א, עם השלכות חמורות על השלום והביטחון הבינלאומיים". הקמפיין הזה מתקדם, ובהתחשב במטרות המצמררות שלו, גוטרס צריך להגיב בעוצמה וללא בושה. ברגע שהתקפות נגד צוות ומתקני האו"ם יתחילו במסגרת החקיקה הישראלית המבשרת, יהיה מאוחר מדי לעצור את ההרג. הוא כבר יודע, כפי שהוא עצמו הצהיר, שעובדים הומניטריים רבים של אונר"א כבר נמצאים במעצר בלתי חוקי על ידי כוחות ישראל, ולפי הדיווחים הם עוברים יחס רע ואף מעונים. לאחר חקיקתו, החוק העתידי יפתח את השער של דיכוי ורצח של עובדי האו"ם בהמוניהם.
החוק גם יכניס את בעלות בריתה של ישראל למבוי סתום. אם הם יבחרו להמשיך ולממן את אונר"א, שלדעתם הכרחי הומניטרי, הם יסייעו ל"ארגון טרור" על פי החקיקה הישראלית. איך לאמי וממשלות אחרות התומכות בישראל ילכו על החבל הדק הזה, ואיך תל אביב תגיב, נותר לראות.
מעולם לא סיווגה מדינה חברה באו"ם על פי חוק ישות של האו"ם כארגון טרור. לפיכך, חוק ישראלי המכריז על אונר"א כ"ארגון טרור" יכניס את האו"ם לשטח לא ידוע. בכך תעמיד ישראל למעשה את גוטרש, שאת התפטרותו דרשה שוב ושוב, בראש "ארגון טרור".
אם ישראל תחצה את הגבול הזה, המזכ"ל, העצרת הכללית ומועצת הביטחון יצטרכו להגיע למסקנה הבלתי נמנעת כי המשך חברותה של ישראל באו"ם לא רק שלא תהיה עולה בקנה אחד עם האמנה שלו, אלא תהיה בעימות חזיתי ובסתירה איתה. .
לפיכך, אם חוק זה ייחקק, יש לשקול ברצינות נקיטת צעדים נגד המשטר הישראלי הנוכל בהתאם לסעיף 6 של מגילת האו"ם הקובע כי "חבר באומות המאוחדות שהפר בהתמדה את העקרונות הכלולים בחוק זה. האמנה הנוכחית עשויה להיות מסולקת מהארגון על ידי האסיפה הכללית בהמלצת מועצת הביטחון".
המזכ"ל גוטרש צריך לקחת את ההובלה כדי לשכנע את מועצת הביטחון ואת העצרת הכללית שמדינה חברה שתכריז עליו ועל צוותו כטרוריסטים תהיה פשוט שערורייתית ובלתי מתקבלת על הדעת. מבחינה מעשית, הוא יצטרך להפגין מנהיגות על ידי שכנוע נשיא ארצות הברית להפסיק להגן על ישראל במועצת הביטחון ולהשלכות מדויקות על העלבון האחרון של ישראל על הקהילה הבינלאומית כולה.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
