רגע לפני החלפת הממשל בארה"ב: שלושה שופטים פדרליים שמונו על ידי הדמוקרטים שינו את תוכניות הפרישה שלהם בעקבות חזרתו של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, בעוד ששופט רביעי הוזהר שלא לעשות זאת, כך דווח בעיתון ה"וושינגטון פוסט" האמריקני.
במערכת המשפט הפדרלית חוששים מכניסת הנשיא הנבחר ועשו צעד שנחשב נדיר כשהחליטו על שינוי הסטטוס שלהם שנחשב לפרישה חלקית. רפובליקנים בכירים ביקרו את ההחלטה הזאת בטענה כי מטרת השופטים היא למנוע מטראמפ למנות מחליפים לפי השקפת עולמו, כמו שעשה בכהונתו הראשונה.
מומחים משפטיים רואים במהלכים של השופטים חלק ממהלך פוליטי רחב יותר, הקשור במערכת בתי המשפט הפדרלית, ששופטיה זוכים למינויים לכל החיים ופסיקותיהם עשויות לעצב מדיניות למשך ממשלים רבים.
אחרי שפורסמו תוצאות הבחירות, הדמוקרטים בסנאט פעלו במהירות לאשר כמה שיותר מועמדים של הנשיא היוצא ג'ו ביידן, מתוך ידיעה כי מועמדיהם לא יאושרו כאשר יושבע סנאט רפובליקני בתחילת השנה הבאה, וכי טראמפ יתחיל להציע מועמדים מטעמו. שני המינויים האחרונים של ביידן אושרו ביום שישי, מה שהוביל אותו ל-235 מינויים שיפוטיים – אחד יותר מטראמפ בכהונתו הראשונה.
ביום שני, הטיל ביידן וטו על חוק השופטים, שנועד ליצור עשרות משרות שיפוטיות חדשות להקלת העומס בבתי המשפט. החוק זכה לתמיכה דו-מפלגתית בסנאט בקיץ האחרון, אך הרפובליקנים בבית הנבחרים התנגדו לו, ולאחר שטראמפ זכה בבחירות הם הצטרפו בדעתם לדמוקרטים.
מערכת המשפט האמריקנית הפכה לגורם משמעותי ביותר בשנים האחרונות, במיוחד שהקונגרס מתקשה לקבל החלטות ולהגיע להסכמות בנושאים קריטיים, בתי המשפט מתערבים במחלוקת סביב נושא ההפלות, נישואים חד-מיניים, טיפולים מגדריים ועוד. השופטים הפדרליים יכולים להטיל צווים שמשפיעים על מדיניות, ובתי המשפט לערעורים יכולים להיות המילה האחרונה בנושא.
מחקרים מראים הבדלים ברורים בפסיקות של שופטים שמונו על ידי רפובליקנים לעומת אלו שמונו על ידי דמוקרטים. "באופן מסוים, כמעט כל מחלוקת מגיעה לבית המשפט", אמר פרופ' ג'ושוע בלקמן, מומחה לחוקה במכללת המשפטים של דרום טקסס ביוסטון, "ובגלל העלייה בצווים הללו שמשפיעים על כל המדינה, שופט יחיד, בכל מקום, יכול בעצם לעצור את התוכנית של נשיא כמעט ללא הגבלה".
הפוליטיזציה של מערכת המשפט האמריקנית נמשכת גם בתהליך האישור של המועמדים, כאשר חברי הקונגרס מצביעים לרוב בהתאם לקו המפלגה או מעכבים את אישורם של מועמדים חודשים ארוכים. "כל מינוי הופך לקרב קשה, ורפובליקנים ודמוקרטים מגייסים את רוב חברי מפלגותיהם כדי להצביע כמעט באופן אחיד נגד מועמדים מהמפלגה היריבה," אמר ראסל ווילר ממכון "ברוקינגס".
