ביום שלישי השבוע ציינו את יום הלשון העברית, בתאריך כ"א בטבת. מועד זה נבחר משום שהוא יום הולדתו העברי של אליעזר בן־יהודה, שחי בשנים 1858־1922, והאיש שהפך את העברית לשפה מדוברת.
כמי שמרבות לכתוב בעברית (אגב, החודש מלאו 12 שנים לטור השבועי פה, אבל מי סופר?) החלטנו להתמקד במילים מעולם המזון והתזונה, שמשקפות את התפתחות המטבח הישראלי ואת השפה העברית המתחדשת.
תודה מיוחדת לאקדמיה ללשון העברית, שמחקריה ופרסומיה חושפים בפנינו את סיפורן של מילות המזון בשפתנו. האקדמיה, שממשיכה את מפעל חייו של בן־יהודה, מנגישה את העברית לכולם – מפרסומים מקצועיים ועד סרטונים מחויכים ברשתות החברתיות. היא מוכיחה מדי יום שאפשר לשמור על השפה העברית ולחדש אותה בלי להישמע מיושנים.
מזונות שיש בכל מטבח
חביתה: על פי המקור, "חביתה" היא מילה שחידש אליעזר בן־יהודה כתחליף למילה "אומלט" (ביצה טרופה מטוגנת). הוא יצר אותה בהשראת המילים המקראיות "מַחֲבַת" ו"חֲבִתִּים" – שהיו סוג של מאפה שהוכן במחבת. מעניין לציין שהמילה "חביתה" שייכת למשקל פְּעִילָה, שהיה חביב על בן־יהודה ועל חבריו בוועד הלשון בחידוש שמות מאכלים. בן־יהודה הסביר את הבחירה במשקל זה בכך שזהו "משקל שמות רוב המאכלים גם בערבית".
• ומה הערך התזונתי? ביצה מספקת את כל חומצות האמינו החיוניות לגוף, מה שהופך אותה למקור מצוין לחלבון איכותי ונוח לעיכול. החלבון (ה"לבן") של הביצה מכיל בעיקר חלבון, בעוד החלמון עשיר גם בוויטמינים חיוניים כמו B12, A, D ומכיל שומנים וכולסטרול.
והטיגון? טיגון אינו מומלץ, ואם לטגן כמו במקרה של חביתה, עדיף בשמן זית או בשמן קנולה, שניהם עשירים בשומן חד בלתי רווי שמסייע באיזון רמות הכולסטרול. שמן הזית מועדף בשל תהליך הפקה בריא יותר ותכולה גבוהה יותר של נוגדי חמצון. שני סוגי השמן מתאימים לטיגון בזכות נקודת עשן דומה.
תפוח אדמה: המילה "תפוח אדמה" זכתה למספר כינויים מעניינים בעברית. בעגה העברית השתמשו פעם במילה "קרטושקעס", שמקורה ברוסית (קַרְטוֹשְׁקָה), בעיקר לתיאור תפוחי אדמה חרוכים במדורה. ביידיש קיימת גם המילה "קרטופלך". כינוי נוסף הוא "בולבוסין", מילה מלשון חכמים שבמקור פירושה: בצל, ומקורה ביוונית (bolbos). קיצור מעניין נוסף הוא "תפוד", שנוצר כראשי תיבות של תפו(ח) (א)ד(מה), בדומה לאופן שבו נוצרה המילה תפוז מ"תפוח זהב".
• ומה הערך התזונתי? תפוח האדמה מכיל כמות גבוהה של עמילן ומשתייך לקבוצת הפחמימות המורכבות, התורמות אנרגיה לגוף. הוא עשיר בוויטמינים חיוניים כמו B6, התומך במטבוליזם של חלבונים ובמערכת העצבים וחומצה פולית (B9) החיונית ליצירת תאים. תפוח האדמה הוא גם מקור חשוב לאשלגן – מינרל החיוני לוויסות פעילות השרירים והעצבים, ומכיל נוגדי חמצון המגינים על תאים ומאיטים את הזדקנותם.
תפוז: איך "תפוח זהב" הפך ל"תפוז"? התפוז, אחד הפירות המזוהים ביותר עם ארץ ישראל בעת החדשה, מסתיר מאחוריו סיפור לשוני מרתק. בראשית ההתיישבות בארץ נקרא הפרי האסייתי החמוץ־מתוק "תפוח זהב" – שם שנשאל מספר "משלי". אולם בשנת 1932 הציע הבלשן יצחק אבינרי לקצר את השם למילה אחת: "תפוז".
ההצעה עוררה סערה של ממש. המשורר שאול טשרניחובסקי כינה את החידוש "בולשביזמים בשפה". למרות ההתנגדות, החידוש הצליח – וכיום המילה "תפוז" שגורה בפי כל.
• ומה הערך התזונתי? תפוז אחד מספק את כל הצריכה היומית המומלצת של ויטמין C, החיוני ליצירת קולגן ולריפוי פצעים. הפרי עשיר בפיטוכימיקלים כמו פלבונואידים ולימונן, ומכיל סיבים תזונתיים ובמיוחד פקטין, המסייע באיזון רמות הסוכר והכולסטרול בדם. עדיף לאכול את התפוז בשלמותו, שכן ויטמין C רגיש לחום ולאור.
צמחונות, טבעונות: התפתחות המונחים “צמחוני" ו"טבעוני" בשפה העברית מספקת הצצה מרתקת להיסטוריה של הרגלי התזונה בארץ ישראל. המילה “צמחוני" החלה להופיע בעברית בראשית המאה ה־20, כתרגום למילה האנגלית vegetarian, ושימשה לתיאור אנשים שנמנעו מאכילת בשר.
ראיה מוקדמת לשימוש במילה זו ניתן למצוא בעיתון “הפועל הצעיר" מ־1908, שם דובר על צעירים שנעשו צמחוניים. באותה תקופה אף הגיעו מגרמניה “קונסרבים מצמחים ומפירות", שנועדו במיוחד עבור הצמחונים. בשנות ה־30 של המאה ה־20 התקבעה המילה “צמחונות" והועדפה על פני הצורה המתחרה “צמחוניות".
המילה “טבעוני" הופיעה לראשונה בעברית בסוף המאה ה־19 כמונח לתיאור חוקר מדעי הטבע. בשנות ה־30 של המאה ה־20 החלה המילה לקבל משמעות תזונתית, כשתחילה התייחסה לאכילת מזון לא מבושל כלל. משמעות זו התפתחה בהדרגה, ורק בתחילת שנות ה־80 התקבעה המשמעות המוכרת כיום – הימנעות מוחלטת ממזון מן החי.
בשנים האחרונות התרחב עולם התזונה והתווספו מונחים חדשים כמו “פירותנות" ו"חצימחונות", כאשר האחרון מתייחס לתזונה שבה ממעטים בבשר, אך לא נמנעים ממנו לחלוטין. האקדמיה ללשון העברית מעדיפה להשאיר את יצירת המונחים החדשים בתחום התזונה לציבור הרחב, כל עוד הם נאמנים למאפייני השפה העברית.
• ומה הערך התזונתי? דיאטות צמחוניות וטבעוניות שמתוכננות היטב מתאימות לכל שלבי החיים. תזונה צמחונית אינה כוללת בשר, עוף ומאכלי ים, ומבוססת על דגנים, ירקות, פירות, קטניות, זרעים, אגוזים, מוצרי חלב וביצים. תזונה טבעונית מחמירה יותר – בנוסף להימנעות מבשר, טבעונים נמנעים מכל מוצר מן החי, כולל מוצרי חלב, ביצים ודבש.
היתרונות הם תזונה דלת שומן ושומן רווי, תכולת כולסטרול נמוכה או אפסית בטבעונות, עושר בסיבים, ויטמינים ומינרלים, וסיכון מופחת למחלות כמו היפרליפידמיה, לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב והשמנה.
עם זאת, בתזונה לא מתוכננת עלולים להיווצר חוסרים בוויטמין B12, ברזל, סידן, ויטמין D, אבץ וחומצות שומן אומגה 3 – ונדרשת תשומת לב מיוחדת לצריכת חלבונים. לכן מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית.
