יש אותם רגעים שבהם את פוגשת מישהי ומבינה מיד למה היא כל כך אהובה. מגי אזרזר, שהגיעה לאירוע ההשקה החגיגי של מדבקות הפצעונים החדשניות של גרנייה בלופט בתל אביב, היא בדיוק מהסוג הזה. בין קוקטיילים, דיג'יי ועמדות התנסות, תפסנו אותה לשיחה כנה על אופנה, תדמית והדברים שבאמת מעסיקים אותה.
מגי אזרזר על שאלון האופנה (צילום :מערכת TMI)
מה יותר מלחיץ אותך – פפראצי ביום בלי מייקאפ או להגיע לאירוע כשמישהי לובשת את אותו הדבר כמו שאת לובשת?
"לא זה ולא זה. לא כזאת, כאילו… מה? לא לא, אני לא כזאת. אני חייה את חיי כזה, אני לא חושבת שיש לי חשיבות לזה. סליחה״
זה מה שהופך אותך למי שאת, נראה לי. מה יותר חשוב מבחינתך – שיהיה נוח הלוק או שיגידו 'וואו מי זאת?'
"וואו, מי זאת" ו-"למה אני לא היא?"
קרה שהתלבשת, הרגשת שאת אייקון, ואז ראית תמונה ואמרת "מה חשבתי לעצמי"?
״לא, מה חשבתי לעצמי אלא למה הצלם גרוע!"
איזה תשובות טובות! אם היו מצלמים סדרה על הארון שלך, זה היה יותר 'שני מחברות' או 'איריס מפאלו אלטו?'
"טוב, אם אתה מביא לי את שתיהן אז ברור ששני מחברות, אבל זה לא אומר שהכל מדים של שוטרת זה יותר בגדים של רווקה נואשת."
אם היית פריט לבוש, מה היית?
״צעיף. גם, כאילו, מסקרנת, גם עפה ברוח, גם, אהה, סודית לעיתים, גם משוחררת כשצריך. צעיף!״
אם היית יכולה לגנוב לוק מהמלתחה של מישהי מפורסמת, של מי זה היה ולמה?
"דורית בר אור, יעל פוליקוב וכיוצא בזה… כי.. התשובה בגוף השאלה״
מה שמעניין במגי זה שהיא לא רק שחקנית מוכשרת, אלא גם אישה שיודעת בדיוק מה היא רוצה ולא מפחדת להיות כנה. בימים אלה היא כותבת את התסריט לעונה השנייה של הסדרה המצליחה "מי זאת", לצד צילומי הסרט החדש של אבי נשר "האבות שלנו". זה לא מפתיע אותנו שהיא בחרה להיות שגרירת המותג של גרנייה – מותג שמבין שלפעמים הדברים הכי פשוטים הם הכי יעילים.
האירוע הסתיים באופן מושלם כשמגי הופיעה בנאמבר ספונטני עם שיר של עופר ניסים, עמו הופיעה בעבר, והפגינה מול קהל המשפיעניות את הכישרונות התיאטרליים שלה. זה בדיוק מה שאנחנו אוהבות במגי – היא לא רק יפה ומוכשרת, היא גם אמיתית ולא מפחדת להיות עצמה.
גם שחר טבוך, היוצר והכוכב העולה שמשתתף ב"רוקדים עם כוכבים", השתתף בקמפיין עם הסלוגן המדבק "אל תפוצצו – תדביקו!" והוכיח שטיפוח זה לא רק לנשים. עם סאונד וריקוד טיקטוק סוחף, הוא הפך את המסר לאנטם של הדור הצעיר.
מגי סיפרה לנו שבתור ילדה היא לא סבלה מפצעונים, אבל היא מבינה את הקשיים הפסיכולוגיים והחברתיים שפגמי עור יכולים ליצור. ואם יש דרך לעזור ולעודד שימוש במדבקות במקום לפוצץ פצעונים, היא הראשונה להירתם למשימה הזו.
