במד"א מדווחים על פעוטה בת שנה באזור הנגב שטופלה כשעל גופה סימני היפותרמיה בבית בבאר שבע. צוותי מד"א העניקו לה טיפול רפואי ופינו אותה לבית החולים סורוקה במצב בינוני, כשהיא בהכרה אך סובלת מפגיעות תת החום.
חובשי רפואת חירום במד"א ישראל כץ ושריף אלקרעאן סיפרו בזירה: "כשהגענו לדירה ראינו את הפעוטה בוכה, כשעליה סימני מכת קור. בני המשפחה סיפרו לנו ששמו לב שהפעוטה קרה למגע. הענקנו לה טיפול רפואי, עטפנו אותה בשמיכת חימום, חיממנו את האמבולנס מראש בכדי להעלות את חום גופה ופינינו אותה באמבולנס מד"א לבית החולים כשמצבה בינוני".
היפותרמיה מחולקת לכמה דרגות. במצב קל טמפרטורת הגוף נעה בין 32 ל-35 מעלות צלזיוס. בשלב זה רוב האנשים חשים רעד בידיים, ברגליים ובשפתיים. כאשר הטמפרטורה צונחת מתחת ל-34 מעלות, הנפגע מתחיל לסבול מהפרעה בשיפוט, שיכחה וקושי בדיבור. במקביל, קצב הנשימה גובר.
בטמפרטורה של 33 מעלות, מתחילות תופעות של קושי בתזוזה ואפתיה. החולים לרוב יציבים עדיין מבחינה המודינמית, כלומר במערכות לחץה הדם ותפקוד הלב, אך קצב הנשימה וקצב הלב גוברים ותפוקת השתן יורדת עד לחוסר יכולת השתנה, כדי להפחית ככל האפשר את איבוד חום הגוף.
היפותרמיה בינונית מתרחשת כאשר טמפרטורת הגוף נעה בין 28 ל- 32 מעלות, אז ממשיכה ההידרדרות: תפקוד המוח ומערכת העצבים נפגע קשות, הרפלקסים בגפיים מופחתים, זרימת השתן כמעט ומופסקת. רוב הנפגעים בטמפרטורה של 32 מעלות כבר מצויים במצב של קהות חושים.
כשהטמפרטורה צונחת ל-31 מעלות ומטה, הגוף מאבד את היכולת ליצור חום באמצעות רעד. בטמפרטורה של 30 מעלות, הנפגע מתחיל לסבול מהפרעות בקצב הלב. הדופק צונח, תפוקת הלב מידרדרת והמשאבה כבר אינה מסוגלת לספק דם וחמצן לאיברי הגוף. בטמפרטורה של 28 עד 30 מעלות, האישונים מורחבים באופן ניכר ואינם מתכווצים, מה שמעיד על פגיעה מוחית קשה ביותר. מצב זה מתקרב למוות מוחי.
במצב קשה טמפרטורת הגוף מגיעה אל מתחת ל-28 מעלות, מוחמרות הפרעות קצב הלב עד שהוא פוסק. בגוף מצטברים נוזלים, הגוף אינו מגיב, לחץ הדם כה נמוך עד שאינו נמדד והפעילות המוחית אינה נראית. מתחת ל-27 מעלות, 83% מהנפגעים כבר מצויים בתרדמת.
הטיפול המיידי: חימום ופינוי מהיר לבית החולים באמבולנס
במקרה של חשד להיפותרמיה יש להזעיק עזרה ראשונה ולהתחיל בטיפול ראשוני המתמקד במניעת אובדן חום נוסף, חימום הגוף, וביצוע החייאה במצב קשה. יש להעביר את הנפגע למקום חמים במידת האפשר, להסיר מגופו בגדים רטובים או קפואים, ולכסות את כל גופו בביגוד יבש ושמיכה. במידת האפשר יש לחמם את גופו בצורה הדרגתית באמצעים הקיימים בשטח.
אם החולה מחוסר הכרה ואינו מגיב, יש להתחיל בהחייאה הכוללת פתיחת נתיב אוויר וביצוע עיסוי לב בקצב של 100 לדקה. אם קיים מכשיר החייאה "דפיברילטור חצי אוטומטי", יש לחבר אותו לחולה, לאפשר לו לאתר הפרעת קצב המכונה "פרפור חדרים" ולהעביר שוק חשמלי שישיב את הלב לפעולה תקינה.
הטיפול בבית החולים מתמקד בחימום המטופל באמצעות עירוי חם, או במקרים קשים בשטיפת הבטן בתמיסה חמה. במקביל, מטופל החולה בשלל הפגיעות באיברי הגוף. תרופות או מתן שוק חשמלי לתיקון הפרעות הקצב, הוא מחובר למכונת הנשמה ובמקרים קשים גם למכונת לב ריאה ECMO.
פגיעת קור קשה פוגעת גם באיזון חומציות הדם, המתוקנת בעירויים כמו "ביקרבונט". בשל אי ספיקת הכליות מחובר החולה לדיאליזה המסייעת לפינוי הרעלים.
במקביל ניתנים עירויים לשיפור רמת האלקטרוליטים בדם המשפיעים על כל תא ותא בגוף, אנטיביוטיקה לטיפול ולמניעת זיהומים האופייניים אף הם לפגיעות קור, וטיפול ממושך בכוויות הקור, בעיקר באזורים שהיו חשופים לקור הקיצוני.
כך תמנעו פגיעות קור
משרד הבריאות ממליץ לנקוט בפעולות הבאות: יש לחמם את הבית לטמפרטורה קבועה של 24 מעלות. בכל מקרה, טמפרטורת החדר צריכה להיות 21 מעלות לפחות. מומלץ להתקין על הקיר מד חום למדידת הטמפרטורה. יש לדאוג לאיטום נאות של חלונות ודלתות. יש להקפיד על לבוש חם, במיוחד אצל תינוקות וקשישים. מומלץ לשתות 8 עד 10 כוסות נוזלים ליום גם אם אין תחושת צמא. הקפידו על פעילות ותנועה, גם בעת השהות בבית, כדי להגדיל את זרימת הדם ואת חום הגוף.
יש להיוועץ עם הרופא המטפל במקרה של נטילת תרופות שעלולות להגביר את הרגישות לקור. במקרה של קשישים המתגוררים לבד, יש לשמור על קשר ולדאוג לביקורים בבית של בני המשפחה, חברים, שכנים, או מתנדבים לפחות פעם ביום. בגיל מבוגר קיימת חשיבות רבה במיוחד לזיהוי מוקדם של פגיעות קור. קשישים חשים פחות את הקור בסביבתם מכיוון שהיכולת לאזן ולווסת את חום הגוף פוחתת. בנוסף, קשישים במצב תזונתי ירוד פגיעים יותר לקור, והם נוטים לשתייה מועטה מדי ולהתייבשות – גם בחורף.
הקשיש עלול לשהות בבית בחוסר תנועה, ולא להיות לבוש חם מספיק בבית ובחוץ. רבים מהקשישים גם נוטים לחמם פחות את הבית כדי לחסוך בהוצאות החימום. בגיל המבוגר ישנה פעמים רבות נטיה לירידת חום הגוף בזמן במחלה זיהומית (בניגוד לעליית חום הגוף בגילאים צעירים יותר).
ניתן לזהות שיש בעיה במידה והבית קר והקשיש ירוד בפעילותו יותר מהרגיל. עם זאת, בשלבים ההתחלתיים של ירידת חום הגוף – הקשיש הסובל מקור לא ירעד ולא יתלונן על תחושת קור. מדידת חום במדחום הביתי עלולה לא לזהות את הבעיה היות שהוא מכויל למדוד עליית חום. בכל חשד לירידת חום הגוף יש לעטוף את גוף הקשיש או התינוק בשמיכה ולהזעיק מיד עזרה רפואית.
