שווייץ ואיטליה שרטטו מחדש את הגבול המשותף שלהן באלפים בשבוע שעבר, נאלץ כתוצאה מהמסת קרחונים שיחד עם שדות שלג עצומים, מגדירים חלקים גדולים מהגבול הטריטוריאלי בין השכנות ממרכז אירופה.
במאי 2023 נערך הסכם לשינוי הגבול בין שוויץ לאיטליה. הסכם זה אושרר על ידי שווייץ בשבוע שעבר וממתין לאישור מאיטליה. שינוי הגבול יתרחש מתחת להר מטרהורן, שמשתרע על שתי המדינות.
בניגוד לרוב השינויים בגבולות שהם לרוב תוצר לוואי של מלחמות או סכסוכים, אין מחלוקת בין איטליה לשווייץ על השינוי הזה. עם זאת, הטריגר לשינוי הוא דאגה עבור שניהם: שינויי אקלים, שהביאו להמסת קרחונים משמעותית מאז שנות ה-70 לפחות.
אז איך הקרחונים הנמסים משנים את גבול שוויץ-איטליה, היכן עובר הגבול בין השניים, והאם אירופה עדה להמסת קרחונים באופן כללי יותר?
כיצד ומדוע עובר הגבול בין שוויץ לאיטליה?
"בהרים הגבוהים, חלקים משמעותיים מהגבול האיטלקי-שוויצרי נקבעים על ידי קו פרשת המים, המיוצג על ידי קו הפסגה של קרחונים, שדות שלג ושלג תמידי", הסבירה ממשלת שוויץ בהצהרה ב-27 בספטמבר. "עם זאת, עם הפשרת הקרחונים, האלמנטים הטבעיים הללו מתפתחים ומגדירים מחדש את הגבול הלאומי כשהוא מוגדר בצורה דינמית".
במילים פשוטות, הרכס העובר לאורך הנקודות הגבוהות ביותר על הקרחון היושב על מטרהורן משמש כגבול הטבעי בין איטליה לשוויץ. הוא נקבע כקו שלאורכו כל הפשרת קרחונים עלולה ליפול משני הצדדים.
ככל שהקרחון נמס, הנקודות הגבוהות ביותר – וכך הרכס המצטרף אליהן – התרחקו מעט יותר לשטח איטליה. במילים אחרות, השוויצרים ירוויחו מעט שטח במסגרת הסכם הגבול החדש.
האם זהו המקרה היחיד של הפשרת קרחונים בהעברת גבולות?
לא. זה לא רק נושא בין איטליה לשוויץ. הסכם גבול חדש נחתם בין איטליה לאוסטריה ב-2006.
בספרם, A Moving Border: Alpine Cartographies of Climate Change, בחנו מרקו פרארי, אליסה פסקואל ואנדראה בגנאטו כיצד קרחונים נמסים ופרשת מים משתנים משפיעים על הגבולות בין איטליה, אוסטריה ושוויץ.
בהסבירו את הממצאים שלהם בראיון ל-Vox ב-2022, פרארי אמרה שרבים מהאנליסטים האחראים למיפוי ולסקר את גבולות הגבול שמו לב שהקרחון נמס ושלג לא מוחלף. ההמסה המתמדת של הקרחון תשפיע אט אט על צורתו הטבעית של הגבול.
האם הגבול שהשתנה משפיע על משהו?
שוויץ והחלקים השכנים של איטליה מסתמכים במידה רבה על תיירות הקשורה לסקי וענפי ספורט אלפיניים אחרים עבור כלכלתם. למעשה, הכלכלות של האזורים הגובלים קשורות זו בזו.
אתרי סקי כמו צרמט בשוויץ מושכים מאות אלפי תיירים בכל עונה, אך יש גישה לשטח סקי המשותף לאתרי נופש איטלקיים.
קרחונים נמסים משפיעים על שניהם. אבל תחזוקת הקרחונים והבטחת בריאותם היא באחריות המדינה שבה היא שוכנת – וגבולות ברורים הם קריטיים לאיטליה ולשווייץ לדעת לאיזה חלק של כל קרחון גבול הן אחראיות בהתאמה.
ובכל זאת, גם עם שינוי גבול, השכנים יצטרכו לשתף פעולה. מפולות שלגים, למשל, אינן מכבדות גבולות – הן יכולות להתחיל במדינה אחת ולהסתיים במדינה אחרת. זה יכול לסבך את הבעיות בכל הנוגע לחיוב החשבון על נזק או אבדן חיים.
באפריל השנה נהרגו שלושה בני אדם במגלשת מפולת שלגים ליד צרמט. מומחי אקלים ייחסו את המפולת הפתאומית להמסת קרחונים שנגרמה כתוצאה מתנודות טמפרטורה שיצרו שכבות מוחלשות בחבילת השלג.
ב-3 ביולי 2022, 11 מטפסים קיפחו את חייהם על פסגת מרמולדה, ההר הגבוה בדולומיטים, עקב נפילת סלע וקרחון. חלק מהקרחון התמוטט ושלח קרח, סלעים ושלג אל המטפסים.
כיצד הושפעו הקרחונים האירופיים משינויי האקלים?
על פי דו"ח אחרון מהאקדמיה השוויצרית למדעים, הקרחונים השוויצרים איבדו 4 אחוזים מנפחם בשנת 2023 עם הירידה הגדולה ביותר ב-6 אחוזים בשנת 2022. כלומר אובדן מצטבר של 10 אחוזים של נפח הקרח שלהם בשנתיים האחרונות עם ירידה נוספת הפסדים הצפויים בעתיד הנראה לעין.
אובדן נפח זה זהה לכמות הקרח שאבדה בין 1960 ל-1990. אזורים מסוימים חווים הפשרת קרח ממוצעת של 3 מטרים (בערך 10 רגל) על פני תקופה של שנתיים מ-2022 עד 2023, מתועדת בגבהים מעל 3,200 מטרים. (בערך 10,500 רגל).
על פי המחקר האירופי של מצב האקלים 2023, שנערך על ידי שירות שינויי האקלים של קופרניקוס (C3S) והארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), אירופה קרובה לאזור הארקטי שאזורי הקוטב שלו רגישים יותר לאירועי מזג אוויר עזים. יתר על כן, הזרמים האוקיינוסים והאטמוספריים ברחבי אירופה חמים יותר.
להמסת קרחונים קיצונית יש כמה השפעות נגיעה מלבד מפולות שלגים.
ככל שהקרחונים מאבדים עוד יותר את כיסוי הקרח והשלג שלהם, הדבר מפחית את יכולתם להחזיר את אור השמש. "אפקט האלבדו" המופחת הזה גורם להתחממות נוספת, שבתורה מזרזת את תהליך ההיתוך. כתוצאה מכך, נוצר מחזור חיזוק עצמי, שבו ההמסה הראשונית מעוררת איבוד קרח נוסף, מנציח ומעצים את ירידת הקרחונים.
הדו"ח לשנת 2023 קובע גם את הדברים הבאים:
- שנת 2023 הייתה השנייה החמה ביותר ברשומות באירופה, עם 1.02-1.12C (1.8-2F) מעל הממוצע.
- שלוש השנים החמות ביותר ברשומות באירופה התרחשו כולן מאז 2020, וה-10 החמות ביותר מאז 2007.
- הטמפרטורות באירופה היו מעל הממוצע במשך 11 חודשים של 2023 וספטמבר היה החם ביותר שנרשם.
- החורף והסתיו, 2023, היו השניים החמים ביותר שנרשמו.
האם ניתן לבטל או להפסיק את הפשרת הקרחונים?
לפי האיגוד האירופי למדעי הגיאוגרפיה, הקרחונים יאבדו מחצית מהקרח שלהם עד שנת 2050 גם אם כדור הארץ יתחמם פחות מ-2C (3.6F) מעל הרמות הטרום-תעשייתיות.
הסכם פריז משנת 2015, אמנה בינלאומית בעלת ציון דרך שמטרתה לטפל בשינויי האקלים ואומצה על ידי 196 מדינות, הסכימו כי הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5C (2.7F) מעל לרמות הפרה-תעשייתיות צריכה להיות היעד להאט את ההמסה הקרחונית נוספת ולהימנע פוטנציאל להשפעות קטסטרופליות של שינויי אקלים.
פתרונות חדשניים יותר להתמודדות עם קרחונים נמסים במיוחד כוללים Geotextiles – בד לבן המוצב על שטחי קרחון כדי להחזיר את השמש ולבודד את הקרחון.
פרויקט מסך קרקעית הים הוא תוכנית לבניית מסך מסיבי המעוגן לקרקעית הים לאורך החוף האנטארקטי שיגביל את זרימת המים החמים כדי למנוע הפשרת קרחונים נוספת שם.
לפי המרכז הארקטי באוניברסיטת לפלנד בפינלנד, העלות של פרויקט כזה עשויה להיות בין 40-80 מיליארד דולר יחד עם עלויות תחזוקה של 1-2 מיליארד דולר בשנה.
