ה ניו יורק טיימס הוא נושם לרווחה. שכן בעוד שישראל ירתה כמה רקטות לעבר לבנון בתגובה לטבח של חיזבאללה ב-12 ילדים דרוזים ברמת הגולן בשבת, היא הפסיקה לפתוח במלחמה כוללת על שכנתה הלא ידידותית. לעת עתה, אומר ה עַכשָׁיו, לא ראינו 'הסלמה גדולה' בפעולות האיבה בין ישראל ללבנון. כן יש לנו. הטבח של הצעירים הדרוזים היה 'הסלמה גדולה'. ירי החיזבאללה של טיל ששחט 12 ילדים היה בוודאי עצם 'הנחשול בלחימה' עַכשָׁיו פחדים. או שמא זו רק 'הסלמה' כשישראל חוזרת באלימות האפוקליפטית של הצבאות האיסלאמיסטיים המקיפים אותה?
הפטפוט התקשורתי בעקבות מרחץ הדמים בשבת היה חושפני להפליא – ומדכא. הרקטה של חיזבאללה לפגוע במגרש כדורגל מיניאטורי במג'דל שמס שבצפון ישראל. זהו כפר בו מתגוררים הדרוזים דוברי הערבית, הפרושים על פני צפון ישראל, לבנון וסוריה. של הרקטה ראש נפץ של 50 ק"ג התפוצץ בדיוק במקום בו הצעירים לקחו אוויר בין משחקי כדורגל. 12 מהם, כולם בני 11 עד 16, נהרגו. זה היה פיצוץ כל כך הרסני ששרידי אחד הילדים עדיין לא נמצאו.
חיזבאללה מכחיש ירי הרקטה. מעטים מתייחסים ברצינות להכחשותיה, מלבד החממים הישראלים-פוביים הרגילים ברשת, ששונאים את מדינת היהודים בעוצמה כה חסרת ציר, עד שהם נתלים כאוהדים פעורי עיניים בכל מילה של אויביה. ישראל, כמו כך מדווח סקיי ניוז, אומר שהטיל טס בבירור את המרחק הקצר 'מעל הגבעות שרופות השמש' המפרידות בין לבנון לרמת הגולן. גורמי מודיעין אמריקאים אומרים שיש להם 'אין ספקחיזבאללה ירה את הרקטה. ועדיין, עדיין, הדיון התקשורתי מתמקד פחות באימה של מה שעשה חיזבאללה מאשר בזוועה של מה שישראל עשויה לעשות בתגובה.
כולם מוטרדים מ'הסלמה' בפעולות האיבה בעקבות הטבח במג'דל שמס. "דיפלומטים (מתאמצים) כדי למנוע גל בלחימה", אומר ה עַכשָׁיו. מאוחר מידי. הזינוק בלחימה כבר קרה. זה קרה בשבת כשישראל איבדה 12 מילדיה לירי רקטות של איסלאמיסטים קיצוניים. יש "פחדים מהסלמה" נרחבים אחרי שבת, אומר רויטרס. זה שהדפיס את המילים האלה לצד תמונה של שורה של ארונות קבורה לבנים קטנים המכילים את שרידי הילדים שנרצחו על ידי חיזבאללה זה יוצא דופן. הנה ה'הסלמה' שלך, רויטרס. זה כבר התרחש.
שרי החוץ של אוסטרליה, יפן, הודו וארה"ב פרסם הצהרה משותפת לאחר הטבח, באומרו "אנו מדגישים את הצורך למנוע מהסכסוך להסלים". כמו כן, שר החוץ של בריטניה, דיוויד לאמי, אמר "אנחנו מודאגים מאוד מהסיכון של הסלמה נוספת". אלו אזהרות לישראל, לא? תחנות הכוח הללו של הדיפלומטיה המערבית, עם חריקת שיניים רועשת על 'הסלמה', בעצם אומרות לישראל להירגע. אכן, אנליסט אבטחה אמריקאי אחד אמר את אַפּוֹטרוֹפּוֹס ש'המשימה הדחופה ביותר עבור פקידי ארה"ב' היא 'לדחות כל תגמול ישראלי' כדי שנוכל 'להשיג הסלמה'. תירגע, ישראל – זה רק 12 ילדים.
חלק מהשקעים באמת נראים יותר כועסים על מה שישראל עלולה לעשות הלאה מאשר על מה שחיזבאללה כבר עשה לילדים הערבים האלה. אלג'זירה מגנה את 'הפעולה הקטלנית' שישראל נקטה מאז שבת, הכוללת 'תקיפות רחפנים' בדרום לבנון שגרמו למותם של שני בני אדם. יש עכשיו 'פחדים מהסלמה', נכתב, תוכי בקו המפלגה המעמדית הפטפטנית. אלכס קרופורד מסקיי ניוז כתב יצירה יוצאת דופן על תקוותה של לבנון שאמריקה 'תמנף לחץ על הישראלים למלוך (סיק) בתאוות הנקמה שלהם'. תאוות נקמה? האם זה מה שאנחנו קוראים לזה עכשיו כשמדינה שילדיה נטבחו על ידי צבא זר של קיצונים בוחרת להשיב מלחמה?
כשהמדינה היא ישראל, כן. לאף אומה אחרת שילדיה נטבחו על ידי רקטות של צבא עוין, לא יגידו לו 'להחריף' את רגשותיו, לרסן את 'תאווה הנקמה' שלו. בריטניה וארה"ב נלחמו מלחמה של שנים נגד דאעש, בין השאר בגלל הטבח שלה באזרחים בריטים ואמריקאים. אולם ישראל צפויה 'לרסן' את עצמה בעקבות הרג אזרחיה על ידי איסלאמיסטים. המשמעות כאן היא די חולה – שישראל צריכה לקחת את זה על הסנטר. תנו לתקוף את עצמו. או לפחות להיות מגניב באיך שהוא מגיב לרצח של אנשיו. העובדה שישראל מוזהרת שלא לעשות מה שכל אומה אחרת הייתה עושה כמעט בוודאות בתגובה לטבח אזרחיה מעבירה מסר מצמרר – שהחיים הישראליים שווים פחות מחיים אחרים; זה איפה שֶׁלָנוּ אנשים ראויים להילחם עבורם, של ישראל לא; שילדים דרוזים חשובים פחות מילדים מערביים.
אנו רואים זאת שוב ושוב בדיון על ישראל. התקפות על ישראל על ידי חיזבאללה, חמאס והחות'ים נתפסות כגרועות, בוודאי, אבל התגובה של ישראל היא שבאמת חוששים ממנה, שמטרידה אותה כאפוקליפטית פוטנציאלית. גם בעקבות הפוגרום של חמאס ב-7 באוקטובר, שבו טבח יותר יהודים ביום אחד מכל אחד אחר מאז הנאצים, התעוררות איבדה יותר שינה בגלל ההבטחה של ישראל ל"נקמה אדירהממה שעשו בגלל הטרור הפשיסטי של חמאס. כשישראל תקפה בתחילת החודש בסיסים חות'ים בתימן בעקבות תקיפה של חות'ים על תל אביב שבה נהרג גבר בן 50, האו"ם רחף על 'צורך דחוף להימנע מהסלמה אזורית'. ועכשיו נראה כי התגובה של ישראל לברבריות של חיזבאללה, ולא הברבריות של חיזבאללה, היא זו שמממשת את חרדתם של צדיקי המערב.
האמת היא שחיזבאללה הוא זה ש'הסלים' את המתיחות – וללא רחמים. מאז הפוגרום ב-7 באוקטובר, חיזבאללה ירה מספר בלתי ידוע של טילים לעבר ישראל כסולידריות עם חבריו האירנים האנטישמיים בחמאס. חלקי צפון ישראל הוצתו על ידי רקטות של חיזבאללה. מוערך 60,000 ישראלים נאלצו לפנות את בתיהם. ועכשיו הייתה לנו התקפת חיזבאללה הקטלנית ביותר ברגע שלאחר אוקטובר. ישראל צריכה 'לגלות איפוק'? זה יש ל. אם כעת היא תחליט שלא לעשות זאת, אם היא תחליט כעת שעקירת עשרות אלפי אזרחיה וטבח של תריסר מילדיה הם דבר שיש להתעמת איתו בכוח, האם נוכל להאשים זאת?
ההתייחסות לישראל כמדרגת המדרגות האמיתית היחידה של המתיחות במזרח התיכון היא כל כך מספרת. זה מדבר על הקנאות הכפולה של ישראלפוביה, שבה ישראל נתפסת כשחקנית האוטונומית היחידה של האזור שכל תעלול צבאי שלו מאיים לשחרר אפוקליפסה, בעוד הצד השני הוא אינפנטילי, מצטמצם לרמה של ילדים מבוגרים שיורי טילים שאי אפשר באמת להחזיק בהם. אחראי למה שהם עושים. גם כאשר מה שהם עושים הַסלָמָה. הדמוניזציה הכפולה הזו של מדינת היהודים ואינפנטליזציה של אויביה היא שמביאה לדיון המוטה שאנו רואים היום. מה שמוביל למצב שאפילו תגובתה של ישראל לרצח ילדיה נתפסת כמדאיגה יותר מרצח הילדים. ההסתכלות של המערב על המזרח התיכון באמצעות משקפי מגן זהות עיוור אותו לאמת – ולמוסר.
