ישראל הפציצה את מחנה הפליטים הפלסטיני עין אל-חילווה בלבנון כשהסלימה את התקפותיה בתוך שכנתה מצפון, לכאורה כדי לכוון את חיזבאללה ופלגים פלסטינים חמושים לאחר כמעט שנה של חילופי דברים חוצי גבולות.
בסמטאות הצרות של המחנה הפלסטיני המאוכלס בצפיפות הסמוך לעיר החוף צידון, יללו אנשים בטירוף בעקבות ההפצצה הישראלית הלילה שלשום, כך מראה סרטון שאומת על ידי אל-ג'זירה. בסרטון, אדם ממהר לעבר האורות האדומים המזעזעים של אמבולנס, נושא את גופתו השברירית של מה שנראה כילד פצוע.
זוהי ההתקפה הראשונה על מחנה הפליטים הפלסטיני מאז שיגור הצבא הישראלי התקפות על לבנון האחרון ביום שני בשבוע שעבר, הרג מנהיגי חיזבאללה בכירים, כולל ראשו הוותיק חסן נסראללה.
יותר מ-1,000 בני אדם נהרגו בשבועיים של תקיפות ישראליות, ומבצע קרקעי לכאורה שהושק הלילה שלשום העלה חשש ממלחמה אזורית רחבה יותר.
הנה עוד על המתקפה והמחנה עצמו:
מה קרה במחנה?
תקיפה אווירית ישראלית פגעה במחנה הלילה שלשום, ועל פי הדיווחים נהרגו חמישה בני אדם. זו הייתה הפעם הראשונה שהמחנה הותקף במהלך הסכסוך הנוכחי בין ישראל לחיזבאללה. לפי הדיווחים, התקיפה כוונה לביתו של מוניר אל-מקדה, תת-גנרל בחטיבת חללי אל-אקצא, קואליציה של קבוצות חמושים פלסטיניות המזוהות עם תנועת הפתח.
אל-מקדה שרד את התקיפה, כך דיווח כלי הידיעות אל-מיאדין, בציטוט מקור פלסטיני. עם זאת, דווח כי בנו, חסן אל-מקדה, נהרג בהפצצה.
לפחות ארבעה בניינים קרסו כתוצאה מכך, על פי דיווח של עלי האשם של אל-ג'זירה, שדיווח מבירת לבנון, ביירות.
מה המשמעות של המתקפה הזו?
המתקפה על המחנה משמעותית בשל ההיסטוריה שלו, כמו גם מיקומו האסטרטגי, כאשר ישראל רואה בו מקום המקושר לקבוצות חמושות ולאיומים ביטחוניים, לדברי מומחה.
"עין אל-חילווה צוינה תכופות על ידי ישראל כמרכז להתקפות פוטנציאליות חוצות גבולות או כבסיס לקבוצות חמושות האוהדות את חיזבאללה או כוחות אנטי-ישראליים אחרים", יסמין ליליאן דיאב, מנהלת המכון לחקר הגירה ב- האוניברסיטה הלבנונית האמריקאית, אמרה לאל-ג'זירה.
"במקרה זה, המטרה המוצהרת של ישראל צפויה לנטרל פלגים מיליטנטיים בתוך המחנה שלטענתם מהווים איום ביטחוני ישיר. אולם היום, כמו בעבר, התקפות כאלה שימשו הצדקה להתקפות רחבות יותר על פרנסת פלסטינים, שהובילו בסופו של דבר להרס נרחב ולקורבנות אזרחים", הוסיפה.
האם המחנה היה מטרה של ישראל בעבר?
כבר ב-1974 הפציצו מטוסי קרב ישראלים את המחנה לצד מחנות פליטים פלסטינים אחרים בלבנון, בהתקפות שהוגדרו כתגובה לפיצוצים הקשורים לקבוצות החמושות.
באותה תקופה נחשבו התקיפות לתקיפות האוויריות הקשות ביותר שבוצעו בלבנון אי פעם, עם כמה הרוגים ועשרות פצועים בקרב אוכלוסיית המחנה, אז 20,000 איש.
בשנת 1982, במהלך הפלישה הישראלית ללבנון, הצבא הישראלי הפציץ שוב בכבדות את המחנה, והפחית מבנים להריסות. המחנה כמעט נהרס, אך מספר ההרוגים או הפצועים בקרב 25,000 תושבי המחנה באותה עת עדיין לא ברור.
עוד עשרות תקיפות אוויריות ישראליות נרשמו בעשור שלאחר מכן, כולל לאחר נסיגת ישראל מביירות ב-1985.
"התקפות העבר והאחרונה הזו יכולות להתפרש עוד יותר כחלק מהאסטרטגיה ארוכת הטווח של ישראל לערער את היציבות בקהילות הפלסטיניות בלבנון, מה שהופך את מצב הפליטים והסיבה הפלסטינית לבלתי נסבלים עוד יותר", אמר דיאב.
מה ההיסטוריה של המחנה?
עין אל-חילווה מתוארת כ"בירת" הפליטים הפלסטינים בלבנון, שכן היא הגדולה מבין 12 המחנות הפלסטינים במדינה. עכשיו זה אזור הומה, אם כי עני, ליד צידון.
"זהו מחנה פליטים עם הרבה סמטאות צרות, מאוכלס מאוד, (עם) יותר מ-130,000 אנשים שחיים בו", אמר האשם של אל-ג'זירה.
כמו מחנות פליטים פלסטינים רבים אחרים בלבנון ובמדינות השכנות, עין אל-חילווה הוקמה בעקבות הנכבה או ה"קטסטרופה" ב-1948, כאשר לפחות 750,000 פלסטינים נוהרו מבחינה אתנית מבתיהם על ידי מיליציות ציוניות במהלך הקמתה. מדינת ישראל.
עין אל-חילווה הוקמה במקור על ידי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום כדי לתת מענה לפליטים הפלסטינים החדשים שהגיעו ממה שהיא כיום ישראל.
לפי הסכם, צבא לבנון אינו נכנס למחנה, ומשאיר את ביטחון הפנים שלו לפלגים הפלסטינים הרבים שבתוכו.
מי גר במחנות?
רוב תושבי המחנה המוקדמים היו אנשים שנעקרו מעיירות החוף הפלסטיניות הצפוניות, שכיום מהוות חלק מישראל.
כעת תושביה הם ברובם פליטים פלסטינים שנעקרו מאזורים אחרים בלבנון במהלך מלחמת האזרחים במדינה ובעקבות סכסוך נהר אל-ברד ב-2007, כאשר פרצו קרבות בין פתח אל-אסלאם, קבוצה חמושה, לבין הלבנונים. צָבָא.
אוכלוסיית המחנה הושפעה ממלחמת סוריה שכן פלסטינים רבים שחיו בו חיפשו מקלט בלבנון והתיישבו מחדש במחנה.
האוכלוסייה היא ברובה פלסטינים מוסלמים סונים, אבל יש גם מספר קטן של משפחות מוסלמיות ונוצריות אחרות, לפי דיאב מהאוניברסיטה הלבנונית האמריקאית.
מה מצב המחנה?
התנאים בעין אל-חילווה קשים, אמר דיאב, כאשר פליטים חיים ב"תנאים צפופים, צפופים ושירות גרוע".
"בניינים רבים אינם יציבים, ושירותים חיוניים כמו שירותי בריאות, חשמל ומים חסרים מאוד", אמרה.
המחנה מוקף בחומה גדולה, והגישה מוגבלת. החומרים המשמשים לבנייה ולבנייה בתוך המחנה מוסדרים על ידי צבא לבנון, המנהל גם מספר מחסומים המובילים למחנה.
בנוסף, המחנה מאופיין ב- מצב ביטחוני בלתי צפוי בשל נוכחותם של מספר שחקנים חמושים והזמינות הנרחבת של נשק, על פי סוכנות הפלסטינים לפליטים (UNWRA).
הלחימה שם בין פלגים פלסטינים שונים בין יולי לספטמבר 2023 הותירה לפחות 30 בני אדם הרוגים ומאות נפצעו, וגרמה לנזק נרחב למקלטים ולתשתיות, כך דיווחה אונר"א, המנהלת פליטים פלסטינים במספר מדינות ערביות.
בינתיים, שיעורי העוני בקרב פליטים פלסטינים במחנה כמו גם באזורים אחרים גבוהים, כאשר 80% מדווחים שהם חיים מתחת לקו העוני הלאומי נכון למרץ 2023, לפי UNWRA.
האם אזורים פלסטינים אחרים בלבנון היו יעד על ידי ישראל בשבועות האחרונים?
בתחילת יום שני פגעה תקיפה ישראלית באזור גשר קולה של מרכז ביירות.
בתקיפה נהרגו לפחות שלושה בני אדם, כאשר החזית העממית לשחרור פלסטין, קבוצה מרקסיסטית-לניניסטית חמושה הפעילה בלבנון ובעזה, טוענת כי השלישייה היו חבריה.
בהתקפה נפרדת ביום שני במחנה הפליטים אל-בוס בעיר צור שבדרום המדינה, נהרג מפקד חמאס בלבנון, פתח שריף, כך נמסר בהצהרה של הארגון החמוש. גם בני משפחתו דווחו שנהרגו.
בנוסף, ההתקפות האוויריות שהרגו את ראש חיזבאללה נסראללה בליל שישי בביירות היו כל כך חזקים, שהם גרמו נזק למחנה הפליטים בורג' אל-בראג'נה הסמוך.
לפי כתבי אל-ג'זירה בשטח, הפיגוע הוביל לניפוץ זכוכיות, דלתות התפוצצו מציריהן, מכוניות התרסקו ואנשים שנמלטו לביטחונם, כאשר המחנה כעת נטוש ברובו.
דיאב אמר כי מתקפה קרקעית ישראלית בהיקף מלא בלבנון עשויה להחמיר את המצב הקריטי ממילא של פליטים פלסטינים במחנות כמו עין אל-חילווה. יותר מ-500,000 פלסטינים חיים בלבנון ב-12 מחנות.
"המחנה עלול לעמוד בפני לחץ צבאי מוגבר, עם פעולות קרקעיות פוטנציאליות או תקיפות אוויריות נוספות שיכוונו ישירות אליו. זה עלול להוביל לעקירה המונית נוספת של פליטים פלסטינים הן בתוך לבנון והן על פני גבולות אם התנאים יחמירו", אמרה.
הפליטים הפלסטינים בלבנון כבר מתמודדים עם הגבלות חמורות על תנועתם, תעסוקתם וזכויותיהם בלבנון, שעלולות להעמיק עם סבב נוסף של פעולות איבה, הוסיף האקדמיה.
