המלחמה של ישראל בעזה והסכסוך המצומצם יותר עם חיזבאללה בגבולה הצפוני עם לבנון גובים מחיר מהכלכלה הישראלית.
ברבעון האחרון של 2023, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של ישראל – מדד לבריאותה הכלכלית של מדינה – התכווץ בכמעט 20%. הצריכה ירדה ב-27% וההשקעה ב-70%.
חשוב לציין כי מדובר בנתונים שנתיים ביחס לתקופה המקבילה לפני שנה. הירידה של 5.2% בתוצר מהרבעון השלישי הייתה משמעותית, אך סביר להניח שזו תהיה נסיגה זמנית אלא אם המלחמה עם חיזבאללה תגבר.
פרוץ המלחמה שיבש בסביבות 18% מכוח העבודה בישראל. באוקטובר, 250,000 אזרחים ברחו או פונו מיישובי הגבול. בינתיים, כ-4% מכוח העבודה – כ-300,000 איש – זומנו כמילואימניקים בזמן שישראל התגייסה למתקפה הצבאית שלה.
במהלך השנים הקרובות, המלחמה תעלה לישראל הערכה 255 מיליארד שקל (56.6 מיליארד ליש"ט) עקב הפחתת הפעילות הכלכלית והגדלת ההוצאות. אבל ה עלייה חזויה בחוב לאומי מ-60% ל-67% מהתמ"ג עד 2025 ניתן לנהל, וכך גם התוכנית להעלות את ההוצאה הצבאית השנתית מ-4% מהתמ"ג ל- 6% אוֹ 7% עד סוף העשור.
ישראל נכנסה למלחמה עם חוב לאומי נמוך יחסית ועם יתרות מטבע חוץ השקולות לכ-40% מהתמ"ג השנתי. אוכלוסייתה צעירה ועדיין גדלה, ו נתונים מגלה שישראל עלתה בעבר על רמות ההוצאות הצבאיות הנוכחיות. בין 1967 ל-1972, ההוצאות הצבאיות היו בממוצע 20.3% מהתמ"ג, ועלו ל-28.7% מ-1973 עד 1975 לפני שהתייצבו על 20.8% בין 1976 ל-1985.
השנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ועד מלחמת לבנון הראשונה (1982–1985) מכונות לעתים קרובות "שנים אבודות" לכלכלת ישראל. צמיחת התוצר לנפש בממוצע 4.8% ב-12 השנים שקדמו לתקופה זו; במהלך 12 השנים הבאות הוא ירד ל-0.8% בלבד. האינפלציה עלתה בהדרגה, מגיע לשיא של 445% במהלך 1984.
אז השאלה היא לא אם ישראל תוכל לעמוד בסערה הנוכחית, אלא האם הנטל של הוצאות צבאיות גבוהות יותר יקוזז על ידי קיצוצים תקציביים במקומות אחרים כדי להבטיח שהצמיחה הכלכלית תתחדש והחוב הציבורי יחזור למסלול בר קיימא.
עד כה, בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל וחברי קואליציה נוספים שלו התנגדו. עֵצָה מכלכלנים לשינוי סדרי עדיפויות ההוצאות של הממשלה. הם עשו זאת מחשש להרגיז את אזורי הבחירה הקטנים אך בעלי ההשפעה שהקולות שלהם מחזיקים אותם בשלטון.
photocosmos1/Shutterstock
אופורטוניזם פוליטי
נתניהו הפגין הבנה טובה של כלכלת שוק. כשר אוצר בין 2003 ל-2005, נתניהו יישם רפורמות גורפות שהורידו את שיעורי המס, חברות ממשלתיות מופרטות והעלו את גיל הפנסיה של המדינה. הוא גם ניצל את כהונתו כדי לצמצם את מערכת ההטבות הנפוחה במדינה ולהציג דרישות להכשרת עבודה.
אולם מאז תחילת כהונתו השנייה של נתניהו כראש ממשלה ב-2009 (הראשונה הייתה 1996–1999), רבות מהרפורמות הללו בוצעו. הצטמצם או בוטלו, במיוחד הקיצוצים במערכת ההטבות. מערכת תועלת זו מטיבה באופן לא פרופורציונלי את העדה החרדית, שמפלגותיה מהוות חלק מקואליציית השלטון של נתניהו.
נתניהו נבחר פעם נוספת לראשות הממשלה בנובמבר 2022. למרות שהוא תומך בתפקיד מוגבל למדינה, ממשלתו החדשה כללה שיא של 34 משרדים שונים. זאת כדי לספק את התיאבון לחסות ושכר שרים בקרב שותפי הקואליציה השונים וכן סיעות במפלגת הליכוד שלו.
כדי להבטיח את המשך תמיכתן של המפלגות החרדיות הוא גם הבטיח חסר תקדים רמות המימון לבתי ספר וסמינרים דתיים. בסמינרים גברים מבוגרים מבלים את חייהם בלימוד טקסטים דתיים על חשבון הציבור ופטורים משירות צבאי. למרות הצורך לממן את המלחמה ולעוד צעירים במדים, נתניהו ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר, התנגד כמעט כל ההצעות לצמצם את סעיפי התקציב הללו.
כאן יש לנו מקרה בוחן שבו אופורטוניזם פוליטי מביס בקלות את האידיאולוגיה. אנחנו יודעים מה נתניהו מאמין ומה הוא מבין במדיניות כלכלית טובה, ואנחנו יכולים לבודד את אלה ממה שהוא מוכן לעשות כדי להישאר בתפקיד.
האם הוא יבחר לעמוד בחלק מהעלויות שהמלחמה תטיל על התקציב באמצעות ביטול הוצאות בזבזניות על משרדים חסרי תועלת? או שמא ינהיג מדיניות שתצמיח את הכלכלה על ידי תמריץ השתתפות גבוהה יותר בכוח העבודה בקרב הקהילה החרדית? התוכנית כרגע היא ללוות יותר.
דוד כהן 156/שטרסטוק
חברה אזרחית חזקה
אנו עשויים גם להעריך יתר על המידה את התפקיד שפוליטיקאים וממשלות ממלאים בהבטחת הצלחתה של מדינה. מאז הקמתה ב-1948, הניבה שיטת הבחירות בישראל של הייצוג היחסי קואליציות חלשות ולא יציבות.
היסטורית, מפלגת הליכוד תמכה מאוד בעצמאות מערכת המשפט במדינה. אבל אחרי הבחירות האחרונות, ממשלת נתניהו הציגה חקיקה חדשה שבין היתר היה נותן לכנסת (הפרלמנט) סמכות לבטל החלטות בית המשפט העליון ברוב רגיל.
אילו השינויים הללו היו מיושמים הם היו מגדילים עוד יותר את המאפיינים הגרועים ביותר של החוקה הלא מתפקדת (הבלתי כתובה) של המדינה. אנשים לא משקיעים כסף במדינות שבהן ניתן לבטל החלטות בית משפט על ידי פוליטיקאים וזכויות הקניין אינן בטוחות.
עם זאת, למרות החולשות של מוסדותיה הממשלתיים, ישראל קלטה מיליוני פליטים עניים מכל פינה בכדור הארץ, נלחמה בחזרה כשהותקפה והביסה שכנים גדולים בהרבה במהלך 75 שנות ההיסטוריה שלה. היא עשתה זאת תוך כדי הפיכת עצמה מאזור ירייה מרושש לכלכלה עולמית ראשונה ומרכז של חדשנות היי-טק.
בתשעת החודשים הראשונים של 2023, מאות אלפי ישראלים הפגינו ברחובות להגן על שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט במדינה. רבים מאותם אנשים מיהרו להצטרף ליחידות המילואים שלהם ב-7 באוקטובר כדי להגן על גבולות המדינה. אחרים, הפועלים ללא כל הנחיות ממשלתיות, הקלה מאורגנת למען הניצולים והעקורים בזמן ששרים הסתובבו או נעלמו מהעין.
מדינות עם חברות אזרחיות חזקות ואוכלוסיות מאוד מעורבות שורדות ואף משגשגות לא בגלל המנהיגים הפוליטיים שלהן, אלא למרותם.
