משרד הרכש הפדרלי של שוויץ (Armasuisse) מציע 50,000 פרנק שוויצרי (57,800 דולר) עבור שלושת הרעיונות הטובים ביותר כיצד לשלוף כ-12,000 טונות של אמצעי לחימה ישנים מהאגמים של המדינה, כולל אגם תון, אגם ברינץ ואגם לוצרן.
"ארמסויס רוצה לערב את האקדמיה והתעשייה בשיקולים כיצד ניתן לבצע שחזור ידידותי לסביבה ובטוח של תחמושת אגמים עמוקים", על פי הודעת המחלקה.
מעריכים כי המבצע לפינוי התחמושת, שהושלכה בין 1918 ל-1964, עלול לעלות לממשלה מיליארדי פרנקים.
אז למה אגמי שוויץ מכילים תחמושת ישנה ולמה שוויץ כל כך להוטה להחזיר אותם עכשיו?
מדוע יש אמצעי לחימה באגמים בשוויץ?
כ-12,000 טונות של אמצעי לחימה הושלכו על ידי הצבא השוויצרי לאגמים בשוויץ במהלך עשורים רבים לאחר מלחמת העולם הראשונה. בשל השטח המצומצם של שוויץ והאזורים המאוכלסים בצפיפות גבוהה, היא נחשבה לדרך "בטוחה" להיפטר ממלאי תחמושת עודפים ופגומים כאחד.
באגמים מסוימים, התחמושת הזו שקעה לעומקים של בין 150 ל-220 מטרים (492 – 721 רגל). עם זאת, באחרים, כמו באגם נוישאטל, התחמושת נמצאת רק שישה או שבעה מטרים (20 – 23 רגל) מתחת לפני השטח.
האם השלכת אגם הייתה דרך נפוצה להיפטר מתחמושת?
שוויץ היא בשום פנים ואופן לא המדינה היחידה שנפטרה מתחמושת בדרך זו.
על פי דו"ח משנת 2017 של מרכז ג'ון מרטין למחקרי אי-הפצה, הפועל נגד נשק להשמדה המונית (WMD), בערך 1.6 מיליון טונות של תחמושת הושלכו ברבים מהאגמים, הימים והאוקיינוסים הגדולים שלנו, בין 1918 ל- 1970, עם מצבורי תחמושת גבוהים מרוכזים בים הקרובים לגרמניה ולבריטניה.
מומחים האמינו שהמים העמוקים של האגמים והימים "יבודדו" ביעילות את התחמושת, וימנעו מהם לגרום נזק. ההנחה הייתה שהסביבה התת-ימית תכיל מפגעים כימיים אפשריים תוך השארת אמצעי לחימה ללא הפרעה, מה שתוריד את הסיכון לפיצוץ.
מדוע שוויץ רוצה להחזיר את התחמושת הזו עכשיו?
בשנים האחרונות גברו החששות שהתחמושת המושלכת עלולה לגרום לנזק סביבתי.
הגיאולוג השוויצרי בדימוס מרקוס בוסר כתב דו"ח לפני 10 שנים שקבע כי תחמושת עשויה לזהם את המים והאדמה סביב האגמים בטריניטרוטולואן (TNT), תרכובת כימית המשמשת לתחמושת נפץ.
לאחר מכן, בשנת 2020, דו"ח שיתופי שפורסם על ידי האקדמיה הפולנית למדעים, מכון הלמהולץ מרכז לחקר הקוטב והים (גרמניה) ומרכז המחקר הימי (פינלנד), מצא גם סיכון לזיהום מי ים מהתחמושת.
הדו"ח קבע, "תחמושת כזו מהווה איום על העובדים הימיים, אך גם על הסביבה. קונכיות קורוזיה משחררות תוצרי פירוק רעילים למשקעים ולמי תחתית, ובניגוד למזהמים אחרים, לא ניתן לצמצם אותם באמצעי יבשה. רק הסרה של המקור יכולה להפחית את הזיהום".
כמו כן, מובן שהנתיכים בתוך רבים מהתחמושת מעולם לא הוסרו לפני שהם הושלכו, כלומר עדיין קיים סיכון שהם עלולים להתפוצץ. למרבה המזל, אף אחת מהתחמושת שהושלכה לא התפוצצה עד כה.
מדוע נפתחה תחרות למציאת פתרון?
בקיצור, לרשויות בשוויץ נגמרו הרעיונות, לאחר שהתמודדו עם שורה של מכשולים בניסיונותיהם לפתור את הבעיה עד כה.
מומחים שביצעו הערכה של הסיכונים הנשקפים מהתחמושת שהושלכה בשנת 2005 סיכמו, "כל הפתרונות המוצעים לשחזור תחמושת הזמינים באותה עת יובילו למערבולת בוצה מסיבית ולסיכונים גבוהים עבור המערכת האקולוגית הרגישה של האגם".
ראות לקויה מתחת לפני המים באגמים של שוויץ, בתוספת הסיכון לפיצוצים, פגעו בהתקדמות.
לפי Armasuisse, חלק ממרכיבי התחמושת עשויים מנחושת, פליז או אלומיניום לא מגנטיים, מה שמקשה על זיהוי מיקומם.
ארמסויס המשיך ואמר, "לא מתוכנן ליישם את הערכים שהוגשו באופן מיידי, אבל הם יכולים לשמש בסיס להבהרות נוספות או לפתיחת פרויקטי מחקר".
המועד האחרון להגשות נקבע לפברואר 2025. ההכרזה על הזוכה, או הזוכים, תתקיים באפריל.
