בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) פסק נגד הכיבוש ארוך הטווח של ישראל בשטחים הפלסטיניים, וכינה אותו "בלתי חוקי". בית המשפט אמר גם כי מדובר בסיפוח דה פקטו.
בית הדין הבינלאומי קרא לישראל לעזוב במהירות את השטחים הכבושים ולפלסטינים שלטו מגיע פיצוי על הפגיעה של 57 שנים של כיבוש המפלה אותם באופן שיטתי.
פסק הדין עמד גם בגדר תוכחה לטענתה של ישראל שלפיה אין ל-ICJ מעמד לשקול את הנושא על רקע שיקולי האו"ם, כמו גם ההסכמים הישראלים-פלסטינים הבילטרליים קבעו שהמסגרת הנכונה לפתרון הסכסוך צריכה להיות פוליטית ולא חוקית.
הסעיף המשמעותי ביותר היה פסק הדין כי "העברת מתנחלים על ידי ישראל לגדה המערבית ולירושלים וכן שמירה על נוכחותם של ישראל, מנוגדת לסעיף 49 לאמנת ז'נבה הרביעית".
צלילה עמוקה לתוך פסיקת ה-ICJ
ה-ICJ מצא כי המדיניות והפרקטיקות של ישראל, לרבות הרחבת ההתנחלויות, בניית החומה וניצול משאבי טבע, מסתכמים בסיפוח ומבססים את השליטה של ישראל בשטח הכבוש מאז 1967.
כמו כן, נאמר כי המדיניות והפרקטיקות שאומצה על ידי ישראל במזרח ירושלים ובגדה המערבית מנוגדות ל"איסור השימוש בכוח ביחסים בינלאומיים ולעקרון המשולב שלו של אי רכישת שטח בכוח".
בית המשפט גם הגיע למסקנה כי החקיקה של ישראל מטילה הפרדה כמעט מוחלטת בין קהילות מתנחלים לפלסטיניות, המהווה הפרה של סעיף 3 של האמנה בדבר ביטול כל צורות האפליה הגזעית.
בית המשפט ציין עוד כי "ההשפעות של המדיניות והנוהגים של ישראל, ומימוש הריבונות שלה על חלקים מסוימים של השטח הפלסטיני הכבוש, מהווים מכשול למימוש זכותו להגדרה עצמית על ידי העם הפלסטיני".
מה ההשלכות עכשיו?
חוות הדעת של בית המשפט עשויה להגביר את הלחץ על ישראל להביא לסיום המתקפה הצבאית המתמשכת שלה, שהרגה יותר מ-38,000 פלסטינים, לפי משרד הבריאות בעזה.
קרוסלת וידאו
במקרה אחר שממסד על ידי דרום אפריקה, בית הדין הבינלאומי כבר שוקל טענות לפיהן ישראל מבצעת רצח עם במערכה הצבאית שלה בעזה. כבר ניתן פסק דין ראשוני המורה לישראל למנוע ולהעניש כל הסתה לרצח עם ולהגביר את ההוראות לסיוע הומניטרי.
בית המשפט כבר ביקש מישראל להפסיק את המתקפה שלה ברפיח, עיר בדרום עזה, בטענה כי "סיכון עצום" למאות אלפי פלסטינים מוצאים בה מחסה. עם זאת, ישראל המשיכה בפעילותה בעיר, בניגוד לצו בית המשפט.
לפי הג'רוזלם פוסט, ישראל תצטרך למצוא את הדרך הנכונה שמאזנת בין צורכי ביטחון חיוניים לבין שמירה טובה יותר על זכויות האוכלוסייה הפלסטינית על מנת להרגיע את המתיחות בקהילה הבינלאומית. "אם לא יעשה זאת, עלול להחמיר את מעמדה השברירי ממילא של ישראל בקהילה הבינלאומית ולהגביר את הלחץ הבינלאומי לסנקציות כלכליות וביטחוניות נגד ישראל".
מהו החוק הבינלאומי בנושא 'כיבוש'?
"כיבוש" מתייחס למצב שבו במהלך סכסוך מזוין בינלאומי, שטח או חלקי שטח נמצאים בפיקוח יעיל של מעצמה זרה.
לפי סעיף 42 לתקנות האג משנת 1907, "שטח נחשב ככבוש כאשר הוא מוצב בפועל בסמכות הצבא העוין. הכיבוש משתרע רק על השטח שבו הוקמה סמכות כזו וניתן להפעילו".
ברגע שהשטח נתפס, המעצמה הכובשת נוטלת על עצמה התחייבויות ספציפיות כלפי יחידים בתוך השטח הכבוש, כמתואר בתקנות האג משנת 1907 ובאמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949 לצד נורמות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי המנהגי.
היסטוריה קצרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני
בשנות ה-30, לאחר שבריטניה הצהירה על תמיכתה ביהודים במולדתם בארץ ישראל וחבר הלאומים אישר את ההכרזה, החלו הציונים ליישם חזון זה. הם קיוו לפצל את מתנגדיה של ישראל לקיצונים ומתונים.
בנובמבר 1947, בעקבות השואה, קיבל האו"ם החלטה הממליצה על סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות: אחת ערבית ואחת יהודית. התפתחה מלחמת אזרחים בין כוחות יהודים לפלסטינים.
ב-1948, כשהכריזה ישראל על עצמאות במאי 1948, הותקפו ערבים. כוחות ישראליים עקרו מבתיהם כ-7,50,000 פלסטינים. המלחמה הסתיימה כאשר הישראלים חשבו שהכוחות הבריטיים יתערבו. אז הם הוציאו את כוחותיהם מסיני וביטלו את הפעולות בגדה המערבית.
ב-1956, לאחר שהמנהיג המצרי גמאל עבד אל-נאצר הלאים את תעלת סואץ וכרת עסקת נשק עם ברית המועצות, פלשה ישראל בתמיכת בריטניה וצרפת למצרים וכבשה את חצי האי סיני ואת רצועת עזה. רק לאחר האיום הישיר של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, עזבה ישראל את השטחים שכבשה.
ב-1967, כשמצרים, סוריה וירדן איימו לתקוף, הגיבה ישראל בתקיפה הרסנית. מועצת הביטחון של האו"ם הורתה על הפסקת אש, אך ישראל לא הפסיקה עד שארה"ב והאו"ם לחצו להפסקת אש פתאומית.
באוקטובר 1973, לאחר שמצרים וסוריה פתחו בהסתערות מפתיעה על עמדות ישראליות בסיני וברמת הגולן, החלו הכוחות הישראליים במסע להשמדת הארמייה השלישית המצרית. זה סיים את זה רק לאחר שארצות הברית, בעימות מתוחה עם ברית המועצות, סירבה לאפשר לה להמשיך.
ב-1977 זזה הפוליטיקה הישראלית ימינה. הבחירות התנודדו הלוך ושוב בשנות ה-80 וה-90 בין העבודה למפלגת הליכוד הימנית.
קרוסלת וידאו
בשנות ה-90, כשתהליך השלום תפס דריסת רגל, נחתמו הסכמי השלום של אוסלו. ימין קיצוני ישראלי רצח את ראש ממשלת העבודה יצחק רבין שאיפשר לנתניהו של הליכוד לנצח בבחירות, שעשה הכל כדי להרוס את הסכם אוסלו. לאחר מכן, העולם הערבי, בראשות סעודיה, הציע הצעת שלום עם ישראל המבוססת על הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, אך אף ממשלה ישראלית מעולם לא הגיבה לה באופן רשמי.
ומאז 2010, הליכוד שולט בפוליטיקה הישראלית, מה שהופך את השלום לבלתי אפשרי למשא ומתן.
במקרה אחר שממסד על ידי דרום אפריקה, בית הדין הבינלאומי כבר שוקל טענות לפיהן ישראל מבצעת רצח עם במערכה הצבאית שלה בעזה. כבר ניתן פסק דין ראשוני המורה לישראל למנוע ולהעניש כל הסתה לרצח עם ולהגביר את ההוראות לסיוע הומניטרי.
בית המשפט כבר ביקש מישראל להפסיק את המתקפה שלה ברפיח, עיר בדרום עזה, בטענה כי "סיכון עצום" למאות אלפי פלסטינים מוצאים בה מחסה. עם זאת, ישראל המשיכה בפעילותה בעיר, בניגוד לצו בית המשפט.
לפי הג'רוזלם פוסט, ישראל תצטרך למצוא את הדרך הנכונה שמאזנת בין צורכי ביטחון חיוניים לבין שמירה טובה יותר על זכויות האוכלוסייה הפלסטינית על מנת להרגיע את המתיחות בקהילה הבינלאומית. "אם לא יעשה זאת, עלול להחמיר את מעמדה השברירי ממילא של ישראל בקהילה הבינלאומית ולהגביר את הלחץ הבינלאומי לסנקציות כלכליות וביטחוניות נגד ישראל".
מהו החוק הבינלאומי בנושא 'כיבוש'?
"כיבוש" מתייחס למצב שבו במהלך סכסוך מזוין בינלאומי, שטח או חלקי שטח נמצאים בפיקוח יעיל של מעצמה זרה.
לפי סעיף 42 לתקנות האג משנת 1907, "שטח נחשב ככבוש כאשר הוא מוצב בפועל בסמכות הצבא העוין. הכיבוש משתרע רק על השטח שבו הוקמה סמכות כזו וניתן להפעילו".
ברגע שהשטח נתפס, המעצמה הכובשת נוטלת על עצמה התחייבויות ספציפיות כלפי יחידים בתוך השטח הכבוש, כמתואר בתקנות האג משנת 1907 ובאמנת ז'נבה הרביעית משנת 1949 לצד נורמות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי המנהגי.
היסטוריה קצרה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני
בשנות ה-30, לאחר שבריטניה הצהירה על תמיכתה ביהודים במולדתם בארץ ישראל וחבר הלאומים אישר את ההכרזה, החלו הציונים ליישם חזון זה. הם קיוו לפצל את מתנגדיה של ישראל לקיצונים ומתונים.
בנובמבר 1947, בעקבות השואה, קיבל האו"ם החלטה הממליצה על סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות עצמאיות: אחת ערבית ואחת יהודית. התפתחה מלחמת אזרחים בין כוחות יהודים לפלסטינים.
ב-1948, כשהכריזה ישראל על עצמאות במאי 1948, הותקפו ערבים. כוחות ישראליים עקרו מבתיהם כ-7,50,000 פלסטינים. המלחמה הסתיימה כאשר הישראלים חשבו שהכוחות הבריטיים יתערבו. אז הם הוציאו את כוחותיהם מסיני וביטלו את הפעולות בגדה המערבית.
ב-1956, לאחר שהמנהיג המצרי גמאל עבד אל-נאצר הלאים את תעלת סואץ וכרת עסקת נשק עם ברית המועצות, פלשה ישראל בתמיכת בריטניה וצרפת למצרים וכבשה את חצי האי סיני ואת רצועת עזה. רק לאחר האיום הישיר של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר, עזבה ישראל את השטחים שכבשה.
ב-1967, כשמצרים, סוריה וירדן איימו לתקוף, הגיבה ישראל בתקיפה הרסנית. מועצת הביטחון של האו"ם הורתה על הפסקת אש, אך ישראל לא הפסיקה עד שארה"ב והאו"ם לחצו על הפסקת אש פתאומית.
באוקטובר 1973, לאחר שמצרים וסוריה פתחו בהסתערות מפתיעה על עמדות ישראליות בסיני וברמת הגולן, החלו הכוחות הישראליים במסע להשמדת הארמייה השלישית המצרית. זה סיים את זה רק לאחר שארצות הברית, בעימות מתוחה עם ברית המועצות, סירבה לאפשר לה להמשיך.
ב-1977 זזה הפוליטיקה הישראלית ימינה. הבחירות התנודדו הלוך ושוב בשנות ה-80 וה-90 בין העבודה למפלגת הליכוד הימנית.
סרטונים מובילים
חדשות קבוצת הקריקט ההודית | "הכושר של פנדיה הוא אתגר גדול עכשיו" | חדשות טובות | חדשות18
ג'ו ביידן עוזב את המירוץ לנשיאות ארה"ב, אומר שידבר בפירוט בהמשך השבוע | חדשות18
השירות החשאי אומר שהוא מנע מדונלד טראמפ משאבים נוספים גם כשהצוות שלו התלונן
קריסת גשר סין: 12 הרוגים, 20 כלי רכב, יותר מ-30 אנשים נעדרים
בית המשפט העליון בבנגלדש מבטל את רוב מכסות העבודה שגרמו להפגנות קטלניות
בשנות ה-90, כשתהליך השלום תפס דריסת רגל, נחתמו הסכמי השלום של אוסלו. ימין קיצוני ישראלי רצח את ראש ממשלת העבודה יצחק רבין שאיפשר לנתניהו של הליכוד לנצח בבחירות, שעשה הכל כדי להרוס את הסכם אוסלו. לאחר מכן, העולם הערבי, בראשות סעודיה, הציע הצעת שלום עם ישראל המבוססת על הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית וברצועת עזה, אך אף ממשלה ישראלית מעולם לא הגיבה לה באופן רשמי.
ומאז 2010, הליכוד שולט בפוליטיקה הישראלית, מה שהופך את השלום לבלתי אפשרי למשא ומתן.
פורסם לראשונה: 22 ביולי 2024, 14:57 IST
